"כחבר מועצת העיר עכו אני פועל קרוב לעשר שנים ומחפש פתרון ותשובות איך לנהל עיר מעורבת כעכו, וכששואלים אותי איך לדעתך תהיה העיר עכו בעוד 25 שנה, האפשרויות הן: עיר ערבית בסופו של דבר, או אם רוצים דו קיום, אין ברירה וחייב להיות אחוז של 80% יהודים בעיר תמיד", כך אומר חבר מועצת העיר עכו מולי כהן.
בראיון לערוץ 7 התייחס כהן למצב היום בעכו, שבה יש כ 70% יהודים אבל יש גם תחושה של הפרת איזון. כהן סבור כי למרות טענותיהם של התושבים על כך שאיבדו תחושת בטחון, "יש ערים הרבה פחות בטוחות מעכו".
תושב העיר נתן פיש, פעיל מרכזי למען "החזרת הביטחון לתושבי העיר עכו", כהגדרתו, אומר כי יש צורך דחוף בהשבת רוב יהודי מוצק לעיר, "אנחנו חשים שיש בעיר אלימות קשה. לפני שלושה חודשים ילד חולה בסכרת הלך לתומו על גשר מהצפון לשיכוני המזרח. הוא הותקף על ידי מספר צעירים ערביים שתפסו אותו, הוציאו את ערכת האינסולין שלו והזריקו לו את כולה, והוא נזקק לטיפול נמרץ. מקרה נוסף הוא של בן אחותי, נכה צה"ל המרותק לכסא גלגלים. מספר נערים ערביים השפילו אותו ורצו לזרוק אותו מכסא הגלגלים שעליו היה, ורק בגלל התערבות בני נוער שעברו במקום המעשה נמנע".
חבר המועצה מולי כהן אומר בתגובה כי נעשות פעולות בעיר להגברת הרוב היהודי ובעקבותיו הבטחון. לדבריו כדי ליצור דו קיום יש צורך לקלוט אוכלוסיה חזקה ולהקפיד על רוב יהודי בעיר. "אנשים מהציבור הערבי בעיר אמרו בשיחות איתי, תביא לעיר יהודים כי הם מעלים את הרמה. חשבתי על הנושא והבנתי שכדי שהעיר תוכל להתקיים כעיר מעורבת, צריך להכניס אוכלוסיה יהודית שרובם דתיים לאומיים וחרדים, אלו שני הסקטורים שמתחרדים עם הזמן, ואם נותנים לאוכלוסיה זאת את הצרכים שלהם, יהיה טוב לכולם". לדבריו כל קבוצה מציבור זה, ערבים ודתיים יחיו את חייהם מתוך כבוד הדדי. "התחלנו ליזום מוסדות מתאימים לציבור הדתי תורני, סייענו לחב"ד להקים את מרכז חב"ד מהמפוארים בארץ".
הוא מוסיף כי בעכו הוקמה ישיבת הסדר שבה יש כיום מעל מאה בחורים והאברכים. הללו לדבריו שוכרים דירות בשכונות ערביות מובהקות, גרים בבניינים משותפים עם משפחות ערביות. "דרך הדת גם המוסלמים וגם הערבים מסתדרים, ערביי עכו יודעים לחיות עם היהודים והם רוצים לגור עם היהודים יותר מאשר עם ערבים".
הפנינה שבכתר כלשונו היא מדרשה תורנית לבנות הנקראת "מדרשת עכו", שנועדה להוות אבן שואבת לצעירים ולצעירות לעיר. המדרשה משולבת במכללת שאנן. התכנית לדבריו היא ש"הצעירים יתחתנו עם בני המקום, יביאו את הוריהם אחריהם ובכך תתפתח העיר בכיוון של הגברת הרוב היהודי".
שלב נוסף בתכנית הוא שיפוץ וחידוש בתים ושכונות, במטרה למשוך אליהם דיירים חדשים. הרעיון הוא אומר, לקחת בניינים מיושנים ובתמורה להיתרי בניית קומה נוספת על הגג וזכויות בנייה נוספות, ייבנו הקבלנים מעלית, ומרפסות וישפצו את חזית הבית, "אנו מעודדים גם את תושבי עכו להקים צימרים ובתי אירוח כאשר קהל היעד הוא דתיים שמשוועים לאירוח בגליל, ודרך זה הציבור הדתי יכיר את העיר עכו".
בתשובה לשאלת כתבנו ידידיה הכהן על עמדת ראש העיר בנושא, והאם אינו חושש מ"השתלטות חרדית", על העיר, השיב כהן כי הוא הציג בפני ראש העיר מודל של שני ערים, "המודלים שלי הם 2 ערים בארץ: בית שמש וחולון, אלו ערים שהיו ברמה סוציו-אקונומית נמוכה ומאז שהכניסו את הציבור הדתי והחרדי לעיר עלתה רמת העיר וגם ציבור חילוני איכותי הגיע להתגורר בה".
בראיון לערוץ 7 התייחס כהן למצב היום בעכו, שבה יש כ 70% יהודים אבל יש גם תחושה של הפרת איזון. כהן סבור כי למרות טענותיהם של התושבים על כך שאיבדו תחושת בטחון, "יש ערים הרבה פחות בטוחות מעכו".
תושב העיר נתן פיש, פעיל מרכזי למען "החזרת הביטחון לתושבי העיר עכו", כהגדרתו, אומר כי יש צורך דחוף בהשבת רוב יהודי מוצק לעיר, "אנחנו חשים שיש בעיר אלימות קשה. לפני שלושה חודשים ילד חולה בסכרת הלך לתומו על גשר מהצפון לשיכוני המזרח. הוא הותקף על ידי מספר צעירים ערביים שתפסו אותו, הוציאו את ערכת האינסולין שלו והזריקו לו את כולה, והוא נזקק לטיפול נמרץ. מקרה נוסף הוא של בן אחותי, נכה צה"ל המרותק לכסא גלגלים. מספר נערים ערביים השפילו אותו ורצו לזרוק אותו מכסא הגלגלים שעליו היה, ורק בגלל התערבות בני נוער שעברו במקום המעשה נמנע".
חבר המועצה מולי כהן אומר בתגובה כי נעשות פעולות בעיר להגברת הרוב היהודי ובעקבותיו הבטחון. לדבריו כדי ליצור דו קיום יש צורך לקלוט אוכלוסיה חזקה ולהקפיד על רוב יהודי בעיר. "אנשים מהציבור הערבי בעיר אמרו בשיחות איתי, תביא לעיר יהודים כי הם מעלים את הרמה. חשבתי על הנושא והבנתי שכדי שהעיר תוכל להתקיים כעיר מעורבת, צריך להכניס אוכלוסיה יהודית שרובם דתיים לאומיים וחרדים, אלו שני הסקטורים שמתחרדים עם הזמן, ואם נותנים לאוכלוסיה זאת את הצרכים שלהם, יהיה טוב לכולם". לדבריו כל קבוצה מציבור זה, ערבים ודתיים יחיו את חייהם מתוך כבוד הדדי. "התחלנו ליזום מוסדות מתאימים לציבור הדתי תורני, סייענו לחב"ד להקים את מרכז חב"ד מהמפוארים בארץ".
הוא מוסיף כי בעכו הוקמה ישיבת הסדר שבה יש כיום מעל מאה בחורים והאברכים. הללו לדבריו שוכרים דירות בשכונות ערביות מובהקות, גרים בבניינים משותפים עם משפחות ערביות. "דרך הדת גם המוסלמים וגם הערבים מסתדרים, ערביי עכו יודעים לחיות עם היהודים והם רוצים לגור עם היהודים יותר מאשר עם ערבים".
הפנינה שבכתר כלשונו היא מדרשה תורנית לבנות הנקראת "מדרשת עכו", שנועדה להוות אבן שואבת לצעירים ולצעירות לעיר. המדרשה משולבת במכללת שאנן. התכנית לדבריו היא ש"הצעירים יתחתנו עם בני המקום, יביאו את הוריהם אחריהם ובכך תתפתח העיר בכיוון של הגברת הרוב היהודי".
שלב נוסף בתכנית הוא שיפוץ וחידוש בתים ושכונות, במטרה למשוך אליהם דיירים חדשים. הרעיון הוא אומר, לקחת בניינים מיושנים ובתמורה להיתרי בניית קומה נוספת על הגג וזכויות בנייה נוספות, ייבנו הקבלנים מעלית, ומרפסות וישפצו את חזית הבית, "אנו מעודדים גם את תושבי עכו להקים צימרים ובתי אירוח כאשר קהל היעד הוא דתיים שמשוועים לאירוח בגליל, ודרך זה הציבור הדתי יכיר את העיר עכו".
בתשובה לשאלת כתבנו ידידיה הכהן על עמדת ראש העיר בנושא, והאם אינו חושש מ"השתלטות חרדית", על העיר, השיב כהן כי הוא הציג בפני ראש העיר מודל של שני ערים, "המודלים שלי הם 2 ערים בארץ: בית שמש וחולון, אלו ערים שהיו ברמה סוציו-אקונומית נמוכה ומאז שהכניסו את הציבור הדתי והחרדי לעיר עלתה רמת העיר וגם ציבור חילוני איכותי הגיע להתגורר בה".