ביום רביעי, 22 בפבר', ייפתח בבר אילן הכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית. בין הנושאים הרבים שיידונו בכנס, נמצא גם נושא ההתנתקות.
במסגרת מושב שכותרתו:"התנתקות 05 מבט סוציולוגי", יעסקו יונה רוזנפלד וליאור רוזנברג ב"למידה מהצלחות – תרומתם של אנשי מקצוע ומתנדבים לאוכלוסיות שונות בגוש קטיף בתהליך ההתנתקות". מרים ביליג תתיחס ל "הון החברתי ככלי להתמודדות עם מצבי מתח ומשבר", רונית נדיב על "שילובם של מפוני חבל עזה בשוק העבודה בתחומי הקו הירוק", שי בן יוסף "מקהילות מוצא לקהילות יעד – ארבעה ממדים לשיקום קהילתי".
הכנס יוקדש להגות סוציולוגית עכשוית המתייחסת גם לסוגיית הערכים, מבני הצדקה ומחוייבות מוסרית על המאבקים הפוליטיים המעצבים אותם. אורחי הכנס הם פרופ' בריאן טרנר סוציולוג אנגלי מאוניברסיטת סינגפור הכותב בימים אלה מחקר על הגלובליזציה ככוח הקושר בין המודעות לזכויות האדם וההתייחסות לסבלו של 'האחר' לבין התפתחות דתות שונות בעיקר האיסלאם. אורח נוסף הוא פרופ' לוק בולטנסקי מהמכון למדעי החברה בפאריז שמחקרו עוסק בהיבטים מוסריים של הפעולה האנושית ובהתפתחות מבני הצדקה בהם בני אדם מחזיקים כחלק מהבנתם את פעולותיהם כמוסריות.
כ 400 סטודנטים לתארים מתקדמים בנושא סוציולוגיה, וסוציולוגים, ישתתפו בכנס.
בין המושבים שיתקיימו ביום רביעי: המושב "חינוך והשכלה, צבא וחברה". במסגרתו תעסוק מיכל שביט פרדקין ב"הבניית משמעות הפעולה הצבאית בהתנתקות". במושב שיעסוק בייצוגים חברתיים במצבי קונפליקט בחברה הישראלית, תרצה בלהה פריינטה על "קונפלקיט אובייקטיבי וסובייקטיבי בין ייצוגי זהות בקרב חברי הציונות הדתית בתוך ומעבר לתחומי הקו הירוק בישראל".
ביומו השני של הכנס, ביום חמישי, תרצה העיתונאית רותי סיני מהארץ על "העוני כסוגיה עיתונאית".
אסף דר ולימור זר גוטמן ידונו בנושא: עורכי דין, יחצ"נים ותקשורת – "שינויים בכלכלת הבארטר בקרב קהילות של פרקטיקה". במסגרת מושב שיעסוק בחברה תקשורת ומנהיגות ירצה צבי רייך על "דפוסי הדלפה בעתונות הישראלית". יונתן כהן יריב צפתי ותמיר שפר על "ההשלכות של תפיסת פוליטיקאים את השפעות המדיה".
במושב על חינוך והשכלה תרצה נאוה מסלובטי על "דילמות מקצועיות של מורים בחינוך הממלכתי דתי", ובמושב על ריבוי זהויות, תעסוק סמדר בן אשר ב"ייצוגים חברתיים של זכויות מתנגשות בקרב מתיישבי גוש קטיף".
בכנס יתקיימו שלושה פאנלים ו 55 מושבים מקצועים ולדברי האוניברסיטה "מדובר בנסיון להפיח רוח חיים במחוייבותם של סוציולוגים למעורבות פוליטית וציבורית אם דרך מחקר פעולה ואם דרך דרכי פעילות מסורתית יותר".
במסגרת מושב שכותרתו:"התנתקות 05 מבט סוציולוגי", יעסקו יונה רוזנפלד וליאור רוזנברג ב"למידה מהצלחות – תרומתם של אנשי מקצוע ומתנדבים לאוכלוסיות שונות בגוש קטיף בתהליך ההתנתקות". מרים ביליג תתיחס ל "הון החברתי ככלי להתמודדות עם מצבי מתח ומשבר", רונית נדיב על "שילובם של מפוני חבל עזה בשוק העבודה בתחומי הקו הירוק", שי בן יוסף "מקהילות מוצא לקהילות יעד – ארבעה ממדים לשיקום קהילתי".
הכנס יוקדש להגות סוציולוגית עכשוית המתייחסת גם לסוגיית הערכים, מבני הצדקה ומחוייבות מוסרית על המאבקים הפוליטיים המעצבים אותם. אורחי הכנס הם פרופ' בריאן טרנר סוציולוג אנגלי מאוניברסיטת סינגפור הכותב בימים אלה מחקר על הגלובליזציה ככוח הקושר בין המודעות לזכויות האדם וההתייחסות לסבלו של 'האחר' לבין התפתחות דתות שונות בעיקר האיסלאם. אורח נוסף הוא פרופ' לוק בולטנסקי מהמכון למדעי החברה בפאריז שמחקרו עוסק בהיבטים מוסריים של הפעולה האנושית ובהתפתחות מבני הצדקה בהם בני אדם מחזיקים כחלק מהבנתם את פעולותיהם כמוסריות.
כ 400 סטודנטים לתארים מתקדמים בנושא סוציולוגיה, וסוציולוגים, ישתתפו בכנס.
בין המושבים שיתקיימו ביום רביעי: המושב "חינוך והשכלה, צבא וחברה". במסגרתו תעסוק מיכל שביט פרדקין ב"הבניית משמעות הפעולה הצבאית בהתנתקות". במושב שיעסוק בייצוגים חברתיים במצבי קונפליקט בחברה הישראלית, תרצה בלהה פריינטה על "קונפלקיט אובייקטיבי וסובייקטיבי בין ייצוגי זהות בקרב חברי הציונות הדתית בתוך ומעבר לתחומי הקו הירוק בישראל".
ביומו השני של הכנס, ביום חמישי, תרצה העיתונאית רותי סיני מהארץ על "העוני כסוגיה עיתונאית".
אסף דר ולימור זר גוטמן ידונו בנושא: עורכי דין, יחצ"נים ותקשורת – "שינויים בכלכלת הבארטר בקרב קהילות של פרקטיקה". במסגרת מושב שיעסוק בחברה תקשורת ומנהיגות ירצה צבי רייך על "דפוסי הדלפה בעתונות הישראלית". יונתן כהן יריב צפתי ותמיר שפר על "ההשלכות של תפיסת פוליטיקאים את השפעות המדיה".
במושב על חינוך והשכלה תרצה נאוה מסלובטי על "דילמות מקצועיות של מורים בחינוך הממלכתי דתי", ובמושב על ריבוי זהויות, תעסוק סמדר בן אשר ב"ייצוגים חברתיים של זכויות מתנגשות בקרב מתיישבי גוש קטיף".
בכנס יתקיימו שלושה פאנלים ו 55 מושבים מקצועים ולדברי האוניברסיטה "מדובר בנסיון להפיח רוח חיים במחוייבותם של סוציולוגים למעורבות פוליטית וציבורית אם דרך מחקר פעולה ואם דרך דרכי פעילות מסורתית יותר".