לשכת התאום של הארגונים הכלכליים בראשותו של שרגא ברוש, יו"ר הלשכה ונשיא התאחדות התעשיינים, הגישה למפלגות השונות מצע כלכלי - חברתי, וקוראת להן לאמצו.
ברוש הדגיש, כי לשכת התאום של הארגונים הכלכליים רואה חשיבות רבה בכך שהתוכנית הכלכלית לשנת 2006 תיתן מענה להעלאת חוסנה הכלכלי וחוסנה החברתי של ישראל.
לשם כך, טוען ברוש, יש לשים דגש על האצת הצמיחה ויצירת מקומות עבודה, תוך מיקוד באוכלוסיות החלשות ובהקטנת הפערים החברתיים-כלכליים.
ברוש מציין, כי קברניטי המשק יידרשו לשינוי סדרי העדיפויות בתקציב, זאת על-מנת להפנות משאבים להגברת הצמיחה ולהוספת מקומות עבודה. במקביל - יש לפעול לייעול פעילות הממשלה ולהקטנת הבירוקרטיה.
לדעת לשכת התאום ההאצה בפעילות הכלכלית תושג ע"י מדיניות משולבת רב-שנתית של המשך הקטנת המגזר הציבורי, האצה בהפחתת המס לחברות וליחידים, תוך הנהגת מדיניות מיסוי גמישה למטרות ממוקדות.
לערוץ 7 נמסר תקציר המצע הכלכלי-חברתי:
מסגרת התקציב
שמירה על מסגרת התקציב ועל יעד הגירעון.
צמצום המגזר הציבורי - יצויין, כי בשנה האחרונה גדל היקף העובדים במגזר הציבורי ב-31 אלף איש.
הפחתת מיסים - תוך העדפת הפחתת מיסי הכנסה (על חברות ויחידים) על פני הפחתת מע"מ.
פעולות להאצת הצמיחה ויצירת מקומות עבודה נוספות
כלים ישירים לעידוד התעסוקה - הנהגת תוכנית מס הכנסה שלילי כזיכוי מס לבעלי הכנסה נמוכה; הגברת התמיכה בהכשרות מקצועיות; ביצוע רפורמה כוללת במערך שירות התעסוקה; עידוד שכבות המצוקה לפתיחת עסקים קטנים; עשיית שינויים בתוכנית וויסקונסין כדי שתוכל להביא להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה כולל אפשרות לסייע למובטלים לפעול כעצמאים.
פעולות לקידום החינוך הטכנולוגי וההכשרה המקצועית, על המדינה ליצור מסלולי הטבה ייחודיים על-מנת לעודד ישראלים לעבודה במקצועות נדרשים.
פעולות לקידום היצוא הישראלי, בתוך כך, יש להכפיל את תקציבי השיווק באותם מגזרים בהם המדינה מהווה גורם דומיננטי ומוביל כמו התיירות.
הכפלת תקציב המחקר והפיתוח לכ-2.5 מיליארד שקל ב-2006.
פעולות למשיכת משקיעים, תוך המשך הפעלת הוראת שעה למתן פחת מואץ לגבי השקעות של חברות מתחומי התעשייה, הבנייה, החקלאות והתיירות; חיסול חסמי הבירוקרטיה והגדלה משמעותית של תקציב המענקים בחוק עידוד השקעות הון.
תקציב הביטחון - לייעד חלק מתקציב הביטחון השקלי לרכש מהמגזר העסקי, באופן שקיצוץ אפשרי לא יפגע במגזר זה.
סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, תוך מתן סיוע ממשלתי ע"י חיזוק קרנות מימון, יצירת כלים להכשרה בתחומי הניהול והקצאת נתח מהמכרזים הממשלתיים לעסקים קטנים ובינוניים.
ארנונה במגזר העסקי - לפעול להסדרת אופן קבלת האישורים החריגים בארנונה, כולל ביצוע תהליך של שימוע בטרם קבלת החלטה בנושא, העברת כל בקשה לאישור חריג לאישור ועדת הכספים של הכנסת; לפעול להגדרת שירותים בסיסיים שעל כל רשות מקומית להעניק למגזר העסקי בתמורה לארנונה; מתן פטור מארנונה על נכסים שלא נעשה בהם שימוש.
האצת ההשקעות במשק כמנוף לצמיחה - תוך השקעה של 25 מיליארד שקל בשנה בתשתיות, ב-5 השנים הבאות; בנייה למגורים - יש להחזיר מענקים וזכאויות לזוגות צעירים בכלל ומענקי מקום באזורי הפריפריה בפרט - ולהכיר בריבית על המשכנתאות כהוצאה לצורכי מס. כמו כן, יש לעודד הבנייה להשכרה. בנוסף, יש לפעול להסדרה של היטלי פיתוח ומיסוי מוניציפאלי והקטנת נטל המיסוי על הענף, אשר מייקר את עלויות הדירה; אי פגיעה במכרזים הממשלתיים לאספקת מוצרים ושירותים; אין להפלות לרעה את המגזר העסקי לעומת ספקים זרים; להכניס תיקונים לחוק חובת המכרזים כדי שההשקעות בתשתיות תהוונה מנוף לצמיחה ולקליטת עובדים. להסדיר את כל ההתקשרויות הממשלתיות ולקבוע כי שיטת ההתקשרות (חוזה מכרז) תהיה אחידה ולא מקפחת בין מזמין העבודה הממשלתי לבין הזוכה המבצע. בנוסף, יש לכפות על מזמין העבודה קיום חוק שכר המינימום ולהקפיד על כך שחוזי ההתקשרות של גופים ציבוריים עם ספקים יוצמדו לעדכון שכר המינימום.
ייעול המגזר הציבורי והקטנת מעורבותו במשק - המשך תהליך הפרטת החברות הממשלתיות; הקמת גוף ממשלתי לייעול תהליכי הרגולציה והבירוקרטיה במשק; הצמדת השכר במגזר הציבורי למדדי איכות וביצוע; הגברת השקיפות בפעילות הממשלתית.
יחסי עבודה ושוק העבודה
מעבר מחקיקה להסכמים, בנוגע ליחסי עבודה במשק, ההסתדרות ולשכת התאום הגיעו להבנה לפעול במשותף על-מנת שכל נושאי יחסי העבודה יוסדרו בדרך של הידברות והסכמה ולא באמצעות חקיקה. יש להחריג מכלל זה את נושא העובדים הזרים.
שכר מינימום - מוצע להקים ועדה של ההסתדרות, המעסיקים והממשלה לגיבוש הסכמה לגבי אכיפת חוק שכר המינימום.
עובדים זרים - לקבוע מדיניות על-פיה יוקצה תקציב משמעותי להכשרת עובדים ישראליים להחלפת עובדים זרים, בענפים בהם הדבר יידרש תוך מתן פיצוי למעסיקים בענפים בהם תהיה פגיעה בשל כך. כמו כן, לתת סבסוד למעסיקים להעסקת עובדים ישראליים. הכוונה היא שבתהליך שימשך מספר שנים, יוחלפו העובדים הזרים בעובדים ישראלים, בכפוף להכשרת עובדים ישראלים תחליפיים.
כמו כן הוצע לגבש אמנה למניעת שביתות בשירותים חיוניים.
ברוש הדגיש, כי לשכת התאום של הארגונים הכלכליים רואה חשיבות רבה בכך שהתוכנית הכלכלית לשנת 2006 תיתן מענה להעלאת חוסנה הכלכלי וחוסנה החברתי של ישראל.
לשם כך, טוען ברוש, יש לשים דגש על האצת הצמיחה ויצירת מקומות עבודה, תוך מיקוד באוכלוסיות החלשות ובהקטנת הפערים החברתיים-כלכליים.
ברוש מציין, כי קברניטי המשק יידרשו לשינוי סדרי העדיפויות בתקציב, זאת על-מנת להפנות משאבים להגברת הצמיחה ולהוספת מקומות עבודה. במקביל - יש לפעול לייעול פעילות הממשלה ולהקטנת הבירוקרטיה.
לדעת לשכת התאום ההאצה בפעילות הכלכלית תושג ע"י מדיניות משולבת רב-שנתית של המשך הקטנת המגזר הציבורי, האצה בהפחתת המס לחברות וליחידים, תוך הנהגת מדיניות מיסוי גמישה למטרות ממוקדות.
לערוץ 7 נמסר תקציר המצע הכלכלי-חברתי:
מסגרת התקציב
שמירה על מסגרת התקציב ועל יעד הגירעון.
צמצום המגזר הציבורי - יצויין, כי בשנה האחרונה גדל היקף העובדים במגזר הציבורי ב-31 אלף איש.
הפחתת מיסים - תוך העדפת הפחתת מיסי הכנסה (על חברות ויחידים) על פני הפחתת מע"מ.
פעולות להאצת הצמיחה ויצירת מקומות עבודה נוספות
כלים ישירים לעידוד התעסוקה - הנהגת תוכנית מס הכנסה שלילי כזיכוי מס לבעלי הכנסה נמוכה; הגברת התמיכה בהכשרות מקצועיות; ביצוע רפורמה כוללת במערך שירות התעסוקה; עידוד שכבות המצוקה לפתיחת עסקים קטנים; עשיית שינויים בתוכנית וויסקונסין כדי שתוכל להביא להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה כולל אפשרות לסייע למובטלים לפעול כעצמאים.
פעולות לקידום החינוך הטכנולוגי וההכשרה המקצועית, על המדינה ליצור מסלולי הטבה ייחודיים על-מנת לעודד ישראלים לעבודה במקצועות נדרשים.
פעולות לקידום היצוא הישראלי, בתוך כך, יש להכפיל את תקציבי השיווק באותם מגזרים בהם המדינה מהווה גורם דומיננטי ומוביל כמו התיירות.
הכפלת תקציב המחקר והפיתוח לכ-2.5 מיליארד שקל ב-2006.
פעולות למשיכת משקיעים, תוך המשך הפעלת הוראת שעה למתן פחת מואץ לגבי השקעות של חברות מתחומי התעשייה, הבנייה, החקלאות והתיירות; חיסול חסמי הבירוקרטיה והגדלה משמעותית של תקציב המענקים בחוק עידוד השקעות הון.
תקציב הביטחון - לייעד חלק מתקציב הביטחון השקלי לרכש מהמגזר העסקי, באופן שקיצוץ אפשרי לא יפגע במגזר זה.
סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, תוך מתן סיוע ממשלתי ע"י חיזוק קרנות מימון, יצירת כלים להכשרה בתחומי הניהול והקצאת נתח מהמכרזים הממשלתיים לעסקים קטנים ובינוניים.
ארנונה במגזר העסקי - לפעול להסדרת אופן קבלת האישורים החריגים בארנונה, כולל ביצוע תהליך של שימוע בטרם קבלת החלטה בנושא, העברת כל בקשה לאישור חריג לאישור ועדת הכספים של הכנסת; לפעול להגדרת שירותים בסיסיים שעל כל רשות מקומית להעניק למגזר העסקי בתמורה לארנונה; מתן פטור מארנונה על נכסים שלא נעשה בהם שימוש.
האצת ההשקעות במשק כמנוף לצמיחה - תוך השקעה של 25 מיליארד שקל בשנה בתשתיות, ב-5 השנים הבאות; בנייה למגורים - יש להחזיר מענקים וזכאויות לזוגות צעירים בכלל ומענקי מקום באזורי הפריפריה בפרט - ולהכיר בריבית על המשכנתאות כהוצאה לצורכי מס. כמו כן, יש לעודד הבנייה להשכרה. בנוסף, יש לפעול להסדרה של היטלי פיתוח ומיסוי מוניציפאלי והקטנת נטל המיסוי על הענף, אשר מייקר את עלויות הדירה; אי פגיעה במכרזים הממשלתיים לאספקת מוצרים ושירותים; אין להפלות לרעה את המגזר העסקי לעומת ספקים זרים; להכניס תיקונים לחוק חובת המכרזים כדי שההשקעות בתשתיות תהוונה מנוף לצמיחה ולקליטת עובדים. להסדיר את כל ההתקשרויות הממשלתיות ולקבוע כי שיטת ההתקשרות (חוזה מכרז) תהיה אחידה ולא מקפחת בין מזמין העבודה הממשלתי לבין הזוכה המבצע. בנוסף, יש לכפות על מזמין העבודה קיום חוק שכר המינימום ולהקפיד על כך שחוזי ההתקשרות של גופים ציבוריים עם ספקים יוצמדו לעדכון שכר המינימום.
ייעול המגזר הציבורי והקטנת מעורבותו במשק - המשך תהליך הפרטת החברות הממשלתיות; הקמת גוף ממשלתי לייעול תהליכי הרגולציה והבירוקרטיה במשק; הצמדת השכר במגזר הציבורי למדדי איכות וביצוע; הגברת השקיפות בפעילות הממשלתית.
יחסי עבודה ושוק העבודה
מעבר מחקיקה להסכמים, בנוגע ליחסי עבודה במשק, ההסתדרות ולשכת התאום הגיעו להבנה לפעול במשותף על-מנת שכל נושאי יחסי העבודה יוסדרו בדרך של הידברות והסכמה ולא באמצעות חקיקה. יש להחריג מכלל זה את נושא העובדים הזרים.
שכר מינימום - מוצע להקים ועדה של ההסתדרות, המעסיקים והממשלה לגיבוש הסכמה לגבי אכיפת חוק שכר המינימום.
עובדים זרים - לקבוע מדיניות על-פיה יוקצה תקציב משמעותי להכשרת עובדים ישראליים להחלפת עובדים זרים, בענפים בהם הדבר יידרש תוך מתן פיצוי למעסיקים בענפים בהם תהיה פגיעה בשל כך. כמו כן, לתת סבסוד למעסיקים להעסקת עובדים ישראליים. הכוונה היא שבתהליך שימשך מספר שנים, יוחלפו העובדים הזרים בעובדים ישראלים, בכפוף להכשרת עובדים ישראלים תחליפיים.
כמו כן הוצע לגבש אמנה למניעת שביתות בשירותים חיוניים.