מבקר המדינה בדק את קליטתם של המגורשים ב 3 רשויות, שאליהן הגיע המספר הרב ביותר של מגורשי גוש קטיף: עירית אשקלון, מועצה אזורית חוף אשקלון והמועצה האזירת נחל שורק.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי מהדו"ח עולים כשלים חמורים בנושאי חינוך ורווחה בכל הנוגע למתן שירות על ידי הרשויות. "המימצאים העיקריים מעלים כי ההנחיות שקיבלו הרשויות המקומיות ממשרד הממשלה בעיקר משרד רה"מ, משרד הפנים, משרד החינוך ומשרד הרווחה, היו חלקיות ולא מפורטות די הצורך, חלק מהן ניתן באיחור וללא אסמכתה בכתב. בעיקר לקו ההנחיות בכך שלא צוינו בהן מקורות המימון של הפעולות הדרושות לקליטת המפונים ברשויות המקומיות".
כדיור ארעי נבחר מלון ללא רשיון
המגורשים שוכנו בשלושה מרכזי איכלוס באשקלון. במלון המלך שאול, מלון שירת הים, וכפר הנופש של האגודה למען החייל. בהנחיית מינהלת סל"ע שוכנו 30 משפחות במלון המלך שאול מלון ללא רשיון עסק. המבקר מציין כי מטרת רשיון היא לוודא שבבית המלון שוררים תנאי היגיינה נאותים וכללי בטיחות. המגורשים קבלו על תנאי התברואה במלון.
"המבקר העיר למשרד הבטחון ולמינהלת על אי תקינות שבהתקשרות עם מלון שאין לו אפילו היתר זמני".
משרד רה"מ הגיב: "בחירת המלונות נעשתה מתוך שיקולים של זמינות וכי דרגתם היתה דרגת תיירות טובה. למתיישבים הוצעו דירות בשכירות אולם הם העדיפו את בתי המלון. גם ענין רשיונות העסק הוסדר במהירות והליקויים טופלו".
מה קרה ב 1 בספטמבר?
כשילדי ישראל צעדו ב 1 בספטמבר למוסדות החינוך: מעונות, גנים ובתי ספר, רבים מילדים המגורשים שוכנו במבני מעונות ובגנים לא ראויים ולא תקינים. בתי הספר לא היו ערוכים ובמקומות רבים הילדים לא הוסעו, בהוראת משרד החינוך, לבתי ספרם.
מועצה אזורית חוף אשקלון ביקשה פרטים על התלמידים המיועדים לגור בתחומה "פרטים אלה לא נמסרו על ידי מנהלת סל"ע או משרד החינוך". גם מידע חלקי שהיה בידי המינהלת לא נמסר.
משרד רה"מ טען כי "העדר המידע נבע מהתנהגותם של המפונים שלא שיתפו פעולה ולא מסרו המידע כמבוקש, ומהוראתה של מועצה אזורית חוף עזה לעובדיה לא למסור מידע. אף על פי כן הכין משרד החינוך חלופות של 8 אלפים מקומות פנויים במסגרות החינוך השונות".
"המבקר העיר למשרד החינוך ולמנהלת סל"ע על אי העברת נתונים גם אם היו חלקיים".
מעונות למגורשים - צפופים ולא בטיחותיים
המבקר כותב כי למרות חשיבות נושא המעונות לתינוקות ופעוטות עבור שיקום ההורים, רק חלק קטן נפתח ב 1 בספטמבר "וגם אלו הופעלו בתנאים לקויים שאינם עומדים בתקן הנדרש". בניצן נפתח מעון אחד מתוך 5 הדרושים, והוא נפתח בקרווילה שאינה עומדת בתקני הבטיחות וההיגיינה הדרושים. למשל: שקעי חשמל נמוכים, אסלות וכיורים גבוהים, שער לא תקני ובמעון שהו 33 ילדים בצפיפות גדולה מהמותר.
ב 20 בספטמבר ערך המבקר ביקור בגני הילדים באתר ניצן. לדבריו הגנים נפתחו ללא שהושלמו עבודות הפיתוח, היה חסר בהם ציוד והילדים שהו בחצר לא מגודרת. מועצה אזורית חוף אשקלון הגיבה כי "הכנסת ציוד לגני ילדים התעכבה בשל הנחיה לצייד את הגנים בציוד המיושן והפגום שהועבר מגוש קטיף. המועצה נאלצה לדאוג לציוד חדש. המימון עבור הרכישה טרם התקבל".
"המבקר העיר למועצה אזורית חוף אשקלון, למשרד החינוך, למינהלת ולמשרד רה"מ על החומרה שבחוסר נחישותם לפתור בהקדם את חילוקי הדעות לגבי העברת משאבים הנדרשים לרכישת הציוד לפעילות מעונות היום ולפתחם במבנים תקינים".
איך יגיע ילד מגורש לבית הספר?
ילדים רבים שגורשו ביקשו להמשיך ולהאחז בעוגן היחידי של חייהם לאחר גירושם, החברים שלהם. הם ביקשו להמשיך ללמוד עם חבריהם, כך סיפרו הורים רבים מגוש קטיף לערוץ 7.
לבית הספר ב'עיר האמונה' שבנתיבות, התנקזו ילדים רבים שהורים שהו באתרים ארעיים שונים, והם נזקקו להסעות כדי להגיע ללימודים. אבל מועצה אזורית נחל שורק "לא הסיעה ילדים הלומדים בפנימיות וגם לא ילדים הלומדים ב'עיר האמונה' שבנתיבות וזאת עפ"י הנחית משרד החינוך". המועצה הסבירה כי קיבלה הבטחות בע"פ ממשרד החינוך "לכן לא סיכנה את איזונה התקציבי ושמרה על כללי מנהל תקינים".
המבקר מוצא שהמועצה צודקת. אכן "ההסתמכות על הבטחות בע"פ ללא גיבוי תקציבי עלולה להוביל את המועצה לידי ביצוע פעולות כספיות שיפגעו במה בהמשך. אף שפעולות הפינוי נעשו בתנאי לחץ ובדחיפות, יש להקפיד על כללי מנהל תקינים המחייבים רישום ותעוד מתאימים של כל פעולה".
המבקר מדגיש כי למעשה רוב הפעילות במועצות האזוריות נעשתה באמצעות הנחיות לא ברורות ועל ידי הוראות בעל פה, כשפעמים רבות נאלצו המועצות לעבור על החוק. "לא נקבעו בחוק בחקיקת משנה או בהנחיות מנהלתיות מעמדן וסמכויותיהן של הרשויות המקומיות הקולטות לגבי הקליטה והפעולות הנדרשות לכך, וגם לא הוסדרו מקורות המימון עבורן. .. העדר הנחיות מלאות ומפורטות גרם לכך שנגרמו לחלק מהרשויות המקומיות הוצאות חריגות. הן התבססו על היתרים ועל הבטחות שניתנו בעל פה, בניגוד להוראות חוק יסודות התקציב, האוסר על רשות מקומית להוציא הוצאות שלא אושרו בתקציבה".
עובדת סוציאלית אחת "קיבלה כמה ישובים"
"מהלך ההתנתקות גרם לשינוי דרמטי בסדרי החיים של קהילות שלמות. במצב דברים זה נזקקו משפחות רבות לטיפול ולסיוע נפשי וחברתי, גם אם לא טופלו בעבר במחלקת הרווחה", כותב המבקר. "3 המועצות מסרו למבקר כי "לא קיבלו מידע על משפחות המפונים ובו מיפוי ולו חלקי בלבד, ממנהלת סל"ע או ממשרד הרווחה, והדבר פגע ביכולתן לתת שירות הולם בעת הצורך".
משרד רה"מ האשים את מועצה אזורית חוף עזה. "בשל הנחיה שקיבלו עובדי הרווחה במועצה אזורית חוף עזה שלא לשתף פעולה עם אנשי מנהלת לא נמסר לה מידע שהיתה יכולה להעביר אותו לרשויות. גם עירית אשקלון סירבה במשך תקופה ארוכה לשתף פעולה. למרות זאת נערכה המינהלת להכשרת צוותים ולהכנתם ברשויות הקולטות".
המבקר "העיר למנהלת סל"ע ולמשרד הרווחה כי הנחיותיהם לרשויות המקומיות לא היה בהם די כדי לספק את המידע הדרוש להכנת תכנית פעולה בתחום הרווחה".
בשטח, לרשות המגורשים לא עמד הצוות הדרוש להגיש סיוע. במועצה האזורית אשקלון עובדות 4 עו"סיות במשרה מלאה ושתיים בחלקית. כל אחת מארבע העובדות קיבלה "כמה ישובים" לטיפולן. כתוצאה כותב המבקר, "על העובדות הסוציאליות הוטל עומס רב והוא פגע ביכולתן לתת טיפול הולם".
ב 27 ליולי אישר משרד הרווחה תוספת של שני תקנים לעובדים סוציאלים בשעה שהבקשה שהוגשה דיברה על 4 עובדים. "נמצא כי למרות הצורך הדחוף בתגבור אגף הרווחה במועצה, היא התמודדה עם קליטת גל המפונים בכוח האדם הקבוע שלה, בתוספת עובדת סוציאלית אחת בלבד שנקלטה בחודש אוגוסט והתחילה לעבוד באתר ניצן רק ב 21 באוגוסט".
"המבקר העיר למשרד הרווחה ולמועצה אזורית חוף אשקלון כי הוא רואה בחומרה את אזלת היד שגילו בגיוס עובדים סוציאליים למועצה. לא ראוי כי 'מהלכים בירוקרטיים' יפגעו ביכולת המועצה לקלוט עובדים נוספים. עיכוב שגרם לפגיעה בשירות במיוחד באתר ניצן שבו נוצרו מצבים שדרשו פתרונות מיידיים".
בסיכום הדו"ח קובע המבקר כי עיקר המאמץ שהשקיעה המדינה היה – בגירוש. עיקר המאמץ של משרד רה"מ מנהלת סל"ע וחלק מהמשרדים הייעודיים "הושקע במהלך הלוגיסטי של הפינוי", ו"לא נתנו דעתם די הצורך להיבט החברתי והרגשי של קליטת המפונים".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי מהדו"ח עולים כשלים חמורים בנושאי חינוך ורווחה בכל הנוגע למתן שירות על ידי הרשויות. "המימצאים העיקריים מעלים כי ההנחיות שקיבלו הרשויות המקומיות ממשרד הממשלה בעיקר משרד רה"מ, משרד הפנים, משרד החינוך ומשרד הרווחה, היו חלקיות ולא מפורטות די הצורך, חלק מהן ניתן באיחור וללא אסמכתה בכתב. בעיקר לקו ההנחיות בכך שלא צוינו בהן מקורות המימון של הפעולות הדרושות לקליטת המפונים ברשויות המקומיות".
כדיור ארעי נבחר מלון ללא רשיון
המגורשים שוכנו בשלושה מרכזי איכלוס באשקלון. במלון המלך שאול, מלון שירת הים, וכפר הנופש של האגודה למען החייל. בהנחיית מינהלת סל"ע שוכנו 30 משפחות במלון המלך שאול מלון ללא רשיון עסק. המבקר מציין כי מטרת רשיון היא לוודא שבבית המלון שוררים תנאי היגיינה נאותים וכללי בטיחות. המגורשים קבלו על תנאי התברואה במלון.
"המבקר העיר למשרד הבטחון ולמינהלת על אי תקינות שבהתקשרות עם מלון שאין לו אפילו היתר זמני".
משרד רה"מ הגיב: "בחירת המלונות נעשתה מתוך שיקולים של זמינות וכי דרגתם היתה דרגת תיירות טובה. למתיישבים הוצעו דירות בשכירות אולם הם העדיפו את בתי המלון. גם ענין רשיונות העסק הוסדר במהירות והליקויים טופלו".
מה קרה ב 1 בספטמבר?
כשילדי ישראל צעדו ב 1 בספטמבר למוסדות החינוך: מעונות, גנים ובתי ספר, רבים מילדים המגורשים שוכנו במבני מעונות ובגנים לא ראויים ולא תקינים. בתי הספר לא היו ערוכים ובמקומות רבים הילדים לא הוסעו, בהוראת משרד החינוך, לבתי ספרם.
מועצה אזורית חוף אשקלון ביקשה פרטים על התלמידים המיועדים לגור בתחומה "פרטים אלה לא נמסרו על ידי מנהלת סל"ע או משרד החינוך". גם מידע חלקי שהיה בידי המינהלת לא נמסר.
משרד רה"מ טען כי "העדר המידע נבע מהתנהגותם של המפונים שלא שיתפו פעולה ולא מסרו המידע כמבוקש, ומהוראתה של מועצה אזורית חוף עזה לעובדיה לא למסור מידע. אף על פי כן הכין משרד החינוך חלופות של 8 אלפים מקומות פנויים במסגרות החינוך השונות".
"המבקר העיר למשרד החינוך ולמנהלת סל"ע על אי העברת נתונים גם אם היו חלקיים".
מעונות למגורשים - צפופים ולא בטיחותיים
המבקר כותב כי למרות חשיבות נושא המעונות לתינוקות ופעוטות עבור שיקום ההורים, רק חלק קטן נפתח ב 1 בספטמבר "וגם אלו הופעלו בתנאים לקויים שאינם עומדים בתקן הנדרש". בניצן נפתח מעון אחד מתוך 5 הדרושים, והוא נפתח בקרווילה שאינה עומדת בתקני הבטיחות וההיגיינה הדרושים. למשל: שקעי חשמל נמוכים, אסלות וכיורים גבוהים, שער לא תקני ובמעון שהו 33 ילדים בצפיפות גדולה מהמותר.
ב 20 בספטמבר ערך המבקר ביקור בגני הילדים באתר ניצן. לדבריו הגנים נפתחו ללא שהושלמו עבודות הפיתוח, היה חסר בהם ציוד והילדים שהו בחצר לא מגודרת. מועצה אזורית חוף אשקלון הגיבה כי "הכנסת ציוד לגני ילדים התעכבה בשל הנחיה לצייד את הגנים בציוד המיושן והפגום שהועבר מגוש קטיף. המועצה נאלצה לדאוג לציוד חדש. המימון עבור הרכישה טרם התקבל".
"המבקר העיר למועצה אזורית חוף אשקלון, למשרד החינוך, למינהלת ולמשרד רה"מ על החומרה שבחוסר נחישותם לפתור בהקדם את חילוקי הדעות לגבי העברת משאבים הנדרשים לרכישת הציוד לפעילות מעונות היום ולפתחם במבנים תקינים".
איך יגיע ילד מגורש לבית הספר?
ילדים רבים שגורשו ביקשו להמשיך ולהאחז בעוגן היחידי של חייהם לאחר גירושם, החברים שלהם. הם ביקשו להמשיך ללמוד עם חבריהם, כך סיפרו הורים רבים מגוש קטיף לערוץ 7.
לבית הספר ב'עיר האמונה' שבנתיבות, התנקזו ילדים רבים שהורים שהו באתרים ארעיים שונים, והם נזקקו להסעות כדי להגיע ללימודים. אבל מועצה אזורית נחל שורק "לא הסיעה ילדים הלומדים בפנימיות וגם לא ילדים הלומדים ב'עיר האמונה' שבנתיבות וזאת עפ"י הנחית משרד החינוך". המועצה הסבירה כי קיבלה הבטחות בע"פ ממשרד החינוך "לכן לא סיכנה את איזונה התקציבי ושמרה על כללי מנהל תקינים".
המבקר מוצא שהמועצה צודקת. אכן "ההסתמכות על הבטחות בע"פ ללא גיבוי תקציבי עלולה להוביל את המועצה לידי ביצוע פעולות כספיות שיפגעו במה בהמשך. אף שפעולות הפינוי נעשו בתנאי לחץ ובדחיפות, יש להקפיד על כללי מנהל תקינים המחייבים רישום ותעוד מתאימים של כל פעולה".
המבקר מדגיש כי למעשה רוב הפעילות במועצות האזוריות נעשתה באמצעות הנחיות לא ברורות ועל ידי הוראות בעל פה, כשפעמים רבות נאלצו המועצות לעבור על החוק. "לא נקבעו בחוק בחקיקת משנה או בהנחיות מנהלתיות מעמדן וסמכויותיהן של הרשויות המקומיות הקולטות לגבי הקליטה והפעולות הנדרשות לכך, וגם לא הוסדרו מקורות המימון עבורן. .. העדר הנחיות מלאות ומפורטות גרם לכך שנגרמו לחלק מהרשויות המקומיות הוצאות חריגות. הן התבססו על היתרים ועל הבטחות שניתנו בעל פה, בניגוד להוראות חוק יסודות התקציב, האוסר על רשות מקומית להוציא הוצאות שלא אושרו בתקציבה".
עובדת סוציאלית אחת "קיבלה כמה ישובים"
"מהלך ההתנתקות גרם לשינוי דרמטי בסדרי החיים של קהילות שלמות. במצב דברים זה נזקקו משפחות רבות לטיפול ולסיוע נפשי וחברתי, גם אם לא טופלו בעבר במחלקת הרווחה", כותב המבקר. "3 המועצות מסרו למבקר כי "לא קיבלו מידע על משפחות המפונים ובו מיפוי ולו חלקי בלבד, ממנהלת סל"ע או ממשרד הרווחה, והדבר פגע ביכולתן לתת שירות הולם בעת הצורך".
משרד רה"מ האשים את מועצה אזורית חוף עזה. "בשל הנחיה שקיבלו עובדי הרווחה במועצה אזורית חוף עזה שלא לשתף פעולה עם אנשי מנהלת לא נמסר לה מידע שהיתה יכולה להעביר אותו לרשויות. גם עירית אשקלון סירבה במשך תקופה ארוכה לשתף פעולה. למרות זאת נערכה המינהלת להכשרת צוותים ולהכנתם ברשויות הקולטות".
המבקר "העיר למנהלת סל"ע ולמשרד הרווחה כי הנחיותיהם לרשויות המקומיות לא היה בהם די כדי לספק את המידע הדרוש להכנת תכנית פעולה בתחום הרווחה".
בשטח, לרשות המגורשים לא עמד הצוות הדרוש להגיש סיוע. במועצה האזורית אשקלון עובדות 4 עו"סיות במשרה מלאה ושתיים בחלקית. כל אחת מארבע העובדות קיבלה "כמה ישובים" לטיפולן. כתוצאה כותב המבקר, "על העובדות הסוציאליות הוטל עומס רב והוא פגע ביכולתן לתת טיפול הולם".
ב 27 ליולי אישר משרד הרווחה תוספת של שני תקנים לעובדים סוציאלים בשעה שהבקשה שהוגשה דיברה על 4 עובדים. "נמצא כי למרות הצורך הדחוף בתגבור אגף הרווחה במועצה, היא התמודדה עם קליטת גל המפונים בכוח האדם הקבוע שלה, בתוספת עובדת סוציאלית אחת בלבד שנקלטה בחודש אוגוסט והתחילה לעבוד באתר ניצן רק ב 21 באוגוסט".
"המבקר העיר למשרד הרווחה ולמועצה אזורית חוף אשקלון כי הוא רואה בחומרה את אזלת היד שגילו בגיוס עובדים סוציאליים למועצה. לא ראוי כי 'מהלכים בירוקרטיים' יפגעו ביכולת המועצה לקלוט עובדים נוספים. עיכוב שגרם לפגיעה בשירות במיוחד באתר ניצן שבו נוצרו מצבים שדרשו פתרונות מיידיים".
בסיכום הדו"ח קובע המבקר כי עיקר המאמץ שהשקיעה המדינה היה – בגירוש. עיקר המאמץ של משרד רה"מ מנהלת סל"ע וחלק מהמשרדים הייעודיים "הושקע במהלך הלוגיסטי של הפינוי", ו"לא נתנו דעתם די הצורך להיבט החברתי והרגשי של קליטת המפונים".