(צילומים מתוך שידורי ערוץ הכנסת)
ועדת ביקורת המדינה קיימה הבוקר דיון בנוכחותו של מבקר המדינה אודות יחסה של המדינה לעקורים. זאת בעקבות הדו"ח החמור שפרסם המבקר באשר להתנהלות המדינה בסוגיה.
בדברי הפתיחה שלה תהתה יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת מולי פולישוק כיצד זה מדינה שקלטה בעבר עשרות ומאות אלפי עולים מתקשה במתן פתרון הולם ל-1,700 משפחות בלבד.
בפתח דבריו בירך מבקר המדינה את חברת הכנסת פולישוק בלוך על העבודה המשותפת בשנות כהונתה כראש הוועדה.
המבקר ציין כי 13 פעמים במהלך הדו"ח החמור שפרסם נכתב כי העקורים הקשו על מנהלת סל"ע כשניתקו ממנה מגע. לדבריו בעובדה זו יש כדי להפריך את הטענה כאילו כל דבריו החמורים מופנים רק כלפי המדינה ומתעלמים מאחריות העקורים עצמם.
כמו כן שלל לינדנשטראוס את הניסיון לאכוף עליו לחדול מהחקירה בגלל הבחירות המתקרבות. לדבריו מדובר בטענה תמוהה לחלוטין שכן בכל החלטה, אם לחקור ואם לחדול הייתה יכולה להיות טענה כאילו יש בכך השלכה פוליטית לכאן או לכאן. לדבריו צוותי החקירה התנהלו במנותק לחלוטין מכל שיקול פוליטי.
לנדנשטראוס דחה גם טענות כאילו לא הגיעו דברי הביקורת שבדו"ח שלו לידי המבוקרים, וסיפר שהנתונים הועברו למבוקרים עוד בטרם פורסמו.
ראשונת אנשיו של לינדנששטראוס הייתה סגנית מנהל אגף במשרד, דגנית שי שסיפרה על התלונות שנערמו במשרד המבקר עד לרמת ההמתנה הארוכה באוטובוסים שאליהם הועלו העקורים. זאת מבלי מתן אפשרות לרדת מהם במשך עשר שעות.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה עו"ד אילן כהן הציג סרטון בו נשמעו דבריו של מזכיר עצמונה אתמול בעת קבלת קיבוץ שומריה לאנשי עצמונה. בסרט נראו דברי הברכה של המזכיר ליונתן בשיא וגם לאנשי משרד ראש הממשלה. כהן רואה בדבריו של המזכיר עדות לכך שלמרות הליקויים שגילה המבקר הרי שגם לעקורים עצמם ברור שהמנהלת ומשרד ראש הממשלה עשו מאמץ עליון להבאת העקורים לפתרון.
כתבנו שמעון כהן מדווח כי את דבריו של כהן קטעה אחת העקורות ששאלה "כמה שילמתם לו? למה לא צילמתם אותי?" את דבריה הפנתה כלפי דבריו של כלפא, מזכיר עצמונה.
אילן כהן המשיך את דבריו ותיאר כיצד המנהלת והמשרד בנו ב"מהירות שיא", כהגדרתו 1,300 פתרונות דיור, בהם שכונת קראווילות שהוקמה בתוך 7 שבועות.
כהן תיאר את לבטי המשרד בראשו הוא עומד לנוכח דיווחים עיתונאיים על הכוונה להקים מאהל מחאה לעקורים. "יכול להיות ששיגונו, אבל ההחלטות היו קשות והן התקבלו בזמן אמיתי, תוך שחסר לנו מידע".
לדבריו לא היה ידוע לאנשי משרדו לאן יעדיפו העקורים להגיע, ועל כן התקשו להיערך.
באשר לקשיי הפיצוי לעקורים אומר כהן כי מכיוון שמדובר בכסף ציבורי הרי שאנשי המשרד היו חייבים לקבוע קריטריונים לבדיקה ואימות הנתונים בטרם הסכומים משולמים.
כהן קובע כי שמונים אחוזים מהעקורים מצויים עדיין במסגרות קהילתיות ולקראת מציאת פתרונות הקבע על המנהלת לוודא את רצונם של כל העקורים. להערכתו "בשיתוף הפעולה הקיים כיום נוכל למצוא את הפתרונות הנדרשים".
את דבריו חתם כהן בתודות ליו"ר מנהלת סל"ע יונתן בשיא על מאמציו "יום ולילה" למציאת הפתרונות.
לשאלת יו"ר הועדה אמר כהן כי בתקופה הקרובה ביותר, "עד עשרה ימים", כדבריו, ימצא פתרון גם ל-160 המשפחות שעוד נותרו בבתי מלון. העקורים יועברו לאמציה, שם יתגוררו תוך כדי בניית מבני הקבע במקביל למגורי העראי. פתרון דומה ינתן לארבעים משפחות בעין צורים.
הערה שעוררה את חמתם של העקורים שנכחו בדיון הועדה הייתה ש"חוק פינוי פיצוי לא חייב אותנו למתן מגורים זמניים, לא מלונות או פתרון אחר", אמר כהן על מנת להציג את הממשלה כמי שנהג לפנים משורת הדין.
לאחר דברי אילן כהן דיבר יונתן בשיא שפתח את דבריו בהצגת מצגת בה נראים האתרים בהם הוכנו פתרונות הקבע למגורי העקורים.
לדברי בשיא המניע המרכזי לעיכוב במציאת המגורים היה הניסיון למציאת פתרון שישמור על הקהילתיות של העקורים. "אם לא היינו נוהגים כך לא ניתן היה לצפות שהמרקם הקהילתי יישמר כשבמשך שנתיים של מגורים זמניים יהיו מפוזרים", אמר בשיא. לדבריו רצון המשפחות להישאר במסגרת קהילתית מהווה חלון הזדמנויות לפיתוח הנגב והגליל.
לאחר הצגת המצגת לפיה קיים טיפול פרטני בכל קהילה וקהילה ואף טיפול בבודדים, סיפר בישא על מתן הפיצויים ולדבריו לפי שעה למעט 500 מהעקורים שאר העקורים נמצאים בשלבי תשלום מתקדמים.
אחרי דברי בשיא דיברה מנכ"ל משרד החינוך, עמירה חיים, שלדבריה כל התלמידים מעקורי גוש קטיף שולבו במערכת החינוך, לאחר שמשרד החינוך נערך כיאות והכין מסגרות לימודים לכולם. לשאלת יו,ר הועדה על מעונות יום חסרים, מתנ"סים ועוד, אמרה חיים כי מדובר בנתונים המצויים תחת אחריות משרד התמ"ת.
לדבריה המציאות הנוכחית היא שלכל ילד יש מקום לימודי, הסעות, ציוד וכו'.
בתגובה לתודות שניסו אנשי משרד רה"מ להציג שקיבלו מהעקורים, דיבר שלמה וסרטייל, מעקורי הגוש שזומן ועדה. ווסרטייל תהה "אם הכול כל כך טוב, מה אנחנו עושים כאן?"
ווסרטייל סיפר שכחקלאי הוא רואה שאיש אינו מטפל בבעיותיהם של החקלאים. לדבריו הוא ואחרים אינם רואים כל פתרון לבעיה זו. "מי שואג לחקלאים? אף אחד". הטיח בשולחן הדוברים בו יושבים בשיא, אילן כהן, המבקר ויו"ר הועדה.
"אם היינו מתנהגים כמו בעמונה לא היינו מגיעים למצבנו", אמר ווסרטייל כשהוא מביע תקווה שבעתיד יינתנו פתרונות שימנעו מעוד עקורים משבר כלכלי וחברתי שיוביל אותם, כמו אחרים, לבתי חולים לבריאות הנפש.
עקור אחר, איש תעשייה, מספר שאיש לא מצא פתרון למפעל בן 80 עובדים שעבדו בו והוקם במשך שנים אך במשך תקופה ארוכה איש לא איתר לו חלופה על מנת להמשיך. לדבריו ידוע לכל שהחוק "מלביש אותי בחליפה שהיא לא מתאימה לי".
לדברים אלה הצטרף הרב קמינצקי, רבו של חבל קטיף שהגדיר את חוק פינוי פיצוי כחוק דרקוני המצעמר באוכלוסיה בעיקר בסוגיית התעסוקה.
חבר הכנסת זבולון אורלב הגדיר את אתר ניצן כפצצת זמן חברתית. אורלב הבהיר שאין לו טענה לפקידים שעושית את מלאכתם, אך לא ניתן להתעלם מהמצוקות החברתיות, הכלכליות והנפשיות של משפחות העקורים שבניהם מוצאים את עצמם זרוקים ברחובות ובמקומות מהם הדרך לפשע קצרה.
אורלב תהה מדוע ניתן היה לקבוע אתמול אפליה מתקנת לערבים במשרדי ממשלה ולא ניתן היה לבצע אפליה דומה למען העקורים.
חבר הכנסת יולי אדלשטיין הצטרף לדבריה של יו"ר הוועדה כפי שנאמרו בפתח הדיון ואמר שכשמי שהיה ממונה על הקליטה בישראל, כשר הקליטה, הוא יכול לקבוע שקליטת העקורים הייתה יכולה להיות משימה קלה מאין כמותה. זאת לנוכח קליטה של עולים מכל העולם תוך כדי התארגנות של ארגונים עצמאיים מבלי שתיווצרנה בעיות מיוחדת, על אחת כמה כשמדובר בהתארגנות של מדינה.
אדלשטיין דחה גם את הטענות נגד העקורים עצמם ואמר כי למי שיש ניסיון בטיפול באוכלוסיה במצוקה ברור שהאוכלוסייה אינה משתפת פעולה עם השלטון והמערכת.
דברי שבח רבים למדינה ולמערכת אמר ח"כ אופיר פינס שקבע כי "עשינו מעל ומעבר למען המפונים". פינס אמר שהמדינה עשתה מעבר לשורת הדין והשקיעה מיליונים רבים למען העקורים כדי לשמר את הקהילות. עם זאת ציין כי אמנם היו טעויות בהיערכות הממשלה לעקירה אך הוא גאה ביציאה מגדרה של הממשלה כדי למצוא פתרונות לעקורים.
את דבריו אלה של פינס תקף חבר הכנסת יורי שטרן שתהה כיצד יכול פינס להתגאות במחדל שלא תוכנן אף לא בצורה מינימאלית . "היה כאן ראש הממשלה. שאלנו אותו עם מי הוא התייעץ והוא אמר 'עם עצמי' וכך זה נראה. איך אפשר להתגאות בדבר כזה?"
בדברי הסיכום של הוועדה אמרה יו"ר הועדה, ח"כ פולישוק בלוך כי אי שיתוף הפעולה של העקורים היה אחד מהגורמים לעיכוב בטיפול. דבריה אלה של פולישוק בלוך זכו לביקורת של העקורים שנכחו בוועדה אך היא הבהירה כי מבחינתה אין בכך כל פסול, ואין מדובר בהתקפה כלפי העקורים אלא ציון עובדה בלבד.
פולשוק בלוך אומרת כי אמנם מרבית העקורים משוכנים במגורי עראי אולם הועדה דורשת מהממשלה לשים על שולחנה את סוגיית התעסוקה כדרישה ראשונה במעלה על מנת להיענות למצוקת העקורים.
כמו כן, הועדה דורשת מהממשלה לטפל בכל ממצאי דו"ח המבקר.
ועדת ביקורת המדינה קיימה הבוקר דיון בנוכחותו של מבקר המדינה אודות יחסה של המדינה לעקורים. זאת בעקבות הדו"ח החמור שפרסם המבקר באשר להתנהלות המדינה בסוגיה.
בדברי הפתיחה שלה תהתה יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת מולי פולישוק כיצד זה מדינה שקלטה בעבר עשרות ומאות אלפי עולים מתקשה במתן פתרון הולם ל-1,700 משפחות בלבד.
בפתח דבריו בירך מבקר המדינה את חברת הכנסת פולישוק בלוך על העבודה המשותפת בשנות כהונתה כראש הוועדה.
המבקר ציין כי 13 פעמים במהלך הדו"ח החמור שפרסם נכתב כי העקורים הקשו על מנהלת סל"ע כשניתקו ממנה מגע. לדבריו בעובדה זו יש כדי להפריך את הטענה כאילו כל דבריו החמורים מופנים רק כלפי המדינה ומתעלמים מאחריות העקורים עצמם.
כמו כן שלל לינדנשטראוס את הניסיון לאכוף עליו לחדול מהחקירה בגלל הבחירות המתקרבות. לדבריו מדובר בטענה תמוהה לחלוטין שכן בכל החלטה, אם לחקור ואם לחדול הייתה יכולה להיות טענה כאילו יש בכך השלכה פוליטית לכאן או לכאן. לדבריו צוותי החקירה התנהלו במנותק לחלוטין מכל שיקול פוליטי.
לנדנשטראוס דחה גם טענות כאילו לא הגיעו דברי הביקורת שבדו"ח שלו לידי המבוקרים, וסיפר שהנתונים הועברו למבוקרים עוד בטרם פורסמו.
ראשונת אנשיו של לינדנששטראוס הייתה סגנית מנהל אגף במשרד, דגנית שי שסיפרה על התלונות שנערמו במשרד המבקר עד לרמת ההמתנה הארוכה באוטובוסים שאליהם הועלו העקורים. זאת מבלי מתן אפשרות לרדת מהם במשך עשר שעות.
כתבנו שמעון כהן מדווח כי את דבריו של כהן קטעה אחת העקורות ששאלה "כמה שילמתם לו? למה לא צילמתם אותי?" את דבריה הפנתה כלפי דבריו של כלפא, מזכיר עצמונה.
אילן כהן המשיך את דבריו ותיאר כיצד המנהלת והמשרד בנו ב"מהירות שיא", כהגדרתו 1,300 פתרונות דיור, בהם שכונת קראווילות שהוקמה בתוך 7 שבועות.
כהן תיאר את לבטי המשרד בראשו הוא עומד לנוכח דיווחים עיתונאיים על הכוונה להקים מאהל מחאה לעקורים. "יכול להיות ששיגונו, אבל ההחלטות היו קשות והן התקבלו בזמן אמיתי, תוך שחסר לנו מידע".
לדבריו לא היה ידוע לאנשי משרדו לאן יעדיפו העקורים להגיע, ועל כן התקשו להיערך.
באשר לקשיי הפיצוי לעקורים אומר כהן כי מכיוון שמדובר בכסף ציבורי הרי שאנשי המשרד היו חייבים לקבוע קריטריונים לבדיקה ואימות הנתונים בטרם הסכומים משולמים.
כהן קובע כי שמונים אחוזים מהעקורים מצויים עדיין במסגרות קהילתיות ולקראת מציאת פתרונות הקבע על המנהלת לוודא את רצונם של כל העקורים. להערכתו "בשיתוף הפעולה הקיים כיום נוכל למצוא את הפתרונות הנדרשים".
את דבריו חתם כהן בתודות ליו"ר מנהלת סל"ע יונתן בשיא על מאמציו "יום ולילה" למציאת הפתרונות.
לשאלת יו"ר הועדה אמר כהן כי בתקופה הקרובה ביותר, "עד עשרה ימים", כדבריו, ימצא פתרון גם ל-160 המשפחות שעוד נותרו בבתי מלון. העקורים יועברו לאמציה, שם יתגוררו תוך כדי בניית מבני הקבע במקביל למגורי העראי. פתרון דומה ינתן לארבעים משפחות בעין צורים.
הערה שעוררה את חמתם של העקורים שנכחו בדיון הועדה הייתה ש"חוק פינוי פיצוי לא חייב אותנו למתן מגורים זמניים, לא מלונות או פתרון אחר", אמר כהן על מנת להציג את הממשלה כמי שנהג לפנים משורת הדין.
לדברי בשיא המניע המרכזי לעיכוב במציאת המגורים היה הניסיון למציאת פתרון שישמור על הקהילתיות של העקורים. "אם לא היינו נוהגים כך לא ניתן היה לצפות שהמרקם הקהילתי יישמר כשבמשך שנתיים של מגורים זמניים יהיו מפוזרים", אמר בשיא. לדבריו רצון המשפחות להישאר במסגרת קהילתית מהווה חלון הזדמנויות לפיתוח הנגב והגליל.
לאחר הצגת המצגת לפיה קיים טיפול פרטני בכל קהילה וקהילה ואף טיפול בבודדים, סיפר בישא על מתן הפיצויים ולדבריו לפי שעה למעט 500 מהעקורים שאר העקורים נמצאים בשלבי תשלום מתקדמים.
לדבריה המציאות הנוכחית היא שלכל ילד יש מקום לימודי, הסעות, ציוד וכו'.
ווסרטייל סיפר שכחקלאי הוא רואה שאיש אינו מטפל בבעיותיהם של החקלאים. לדבריו הוא ואחרים אינם רואים כל פתרון לבעיה זו. "מי שואג לחקלאים? אף אחד". הטיח בשולחן הדוברים בו יושבים בשיא, אילן כהן, המבקר ויו"ר הועדה.
"אם היינו מתנהגים כמו בעמונה לא היינו מגיעים למצבנו", אמר ווסרטייל כשהוא מביע תקווה שבעתיד יינתנו פתרונות שימנעו מעוד עקורים משבר כלכלי וחברתי שיוביל אותם, כמו אחרים, לבתי חולים לבריאות הנפש.
עקור אחר, איש תעשייה, מספר שאיש לא מצא פתרון למפעל בן 80 עובדים שעבדו בו והוקם במשך שנים אך במשך תקופה ארוכה איש לא איתר לו חלופה על מנת להמשיך. לדבריו ידוע לכל שהחוק "מלביש אותי בחליפה שהיא לא מתאימה לי".
אורלב תהה מדוע ניתן היה לקבוע אתמול אפליה מתקנת לערבים במשרדי ממשלה ולא ניתן היה לבצע אפליה דומה למען העקורים.
חבר הכנסת יולי אדלשטיין הצטרף לדבריה של יו"ר הוועדה כפי שנאמרו בפתח הדיון ואמר שכשמי שהיה ממונה על הקליטה בישראל, כשר הקליטה, הוא יכול לקבוע שקליטת העקורים הייתה יכולה להיות משימה קלה מאין כמותה. זאת לנוכח קליטה של עולים מכל העולם תוך כדי התארגנות של ארגונים עצמאיים מבלי שתיווצרנה בעיות מיוחדת, על אחת כמה כשמדובר בהתארגנות של מדינה.
אדלשטיין דחה גם את הטענות נגד העקורים עצמם ואמר כי למי שיש ניסיון בטיפול באוכלוסיה במצוקה ברור שהאוכלוסייה אינה משתפת פעולה עם השלטון והמערכת.
את דבריו אלה של פינס תקף חבר הכנסת יורי שטרן שתהה כיצד יכול פינס להתגאות במחדל שלא תוכנן אף לא בצורה מינימאלית . "היה כאן ראש הממשלה. שאלנו אותו עם מי הוא התייעץ והוא אמר 'עם עצמי' וכך זה נראה. איך אפשר להתגאות בדבר כזה?"
בדברי הסיכום של הוועדה אמרה יו"ר הועדה, ח"כ פולישוק בלוך כי אי שיתוף הפעולה של העקורים היה אחד מהגורמים לעיכוב בטיפול. דבריה אלה של פולישוק בלוך זכו לביקורת של העקורים שנכחו בוועדה אך היא הבהירה כי מבחינתה אין בכך כל פסול, ואין מדובר בהתקפה כלפי העקורים אלא ציון עובדה בלבד.
פולשוק בלוך אומרת כי אמנם מרבית העקורים משוכנים במגורי עראי אולם הועדה דורשת מהממשלה לשים על שולחנה את סוגיית התעסוקה כדרישה ראשונה במעלה על מנת להיענות למצוקת העקורים.
כמו כן, הועדה דורשת מהממשלה לטפל בכל ממצאי דו"ח המבקר.