"מי שחשב שהכניסה למערכות צה"ל תהיה פשוטה וחדה וברורה ראה מהרהורי ליבו. נכנסנו לצה"ל כדי לטפל באחת המערכות הגורליות, קריטיות במדינה", כך אמר היום ח"כ אפי איתם בכנס ירושלים.
"ידענו שזה תהליך ארוך ונוכחותנו והתמדתנו היא הערובה להשפעה אמיתית. להגיע להיות מג"ד לוקח 20 שנה ובהתחלה ההשפעה קטנה, והיא הולכת וגדלה עד שאדם מגיע לדרגת מג"ד. בוגרי המכינות הראשונות רק עכשיו מגיעים לדרגות של סגני אלופים וזה דרג שהשפעתו תתן פירותיה בעתיד. אם נתייאש מהתהליך, אולי פעולה ארוכת שנים תיקטע". לדבריו, "גם מול המשבר הנכון לנו יש לשקול את מחירה של התנתקות מהצבא".
איתם ציין כי מי ששולט על הצבא הוא הדרג מדיני. "הצבא הוא הסוס והדרג המדיני הוא הרוכב. אנחנו כועסים ופועלים נגד הסוס ואולי מתוך חולשתנו, ולא מול רוכבו, הממשלה והעומד בראשה. היה נכון להפנות את התחושות שנוצרו בעקבות משברי גוש קטיף לחשבון נפש עמוק שלנו לגבי המעורבות שלנו במערכות הפוליטיות. כל עוד נפזר יכולת השפעה שלנו במקומות אחרים, 'פרשים אחרים ירכבו על הסוסים. הצבא אינו יכול להתמרד ולסרב להחלטות הממשלה'", דברי איתם.
עוד העיר כי הבעיה הקשורה לעמונה ולצבא שעוקר ישובים עפ"י החלטות טכניות של כנסת ובג"ץ, הוא הבניית רצון משותף בעם. זה האתגר שעומד בפני הציבור שלנו. ההנהגה של הציבור שלנו, הרבנים המחנכים מפגינים עמימות וחולשה כלפי דבר זה. "צריך להחליף את המערכות הטכניות בהבניית סולידריות של רצון משותף כי קל מאד להוציא מישהו בכוח הזרוע אבל כדי לכנוס, צריך רצון ואותו צריך לעורר".
במענה לשאלות משתתפים בכנס אומר איתם כי זכותו של כל מפקד לסמן גבולות יכולת אישית שלו, אך יש להבחין בין סרבנות פקודה, לאי יכולת. "אסור להפוך את הצבא לבן ערובה גם עבור דעות צודקות ומאידך חייל יהודי שנשבע אמונים לעם ולמדינה אינו יכול להיות שותף למשימות עקירה".
איתם הוסיף שכשם שיש לקבל את הדמוקרטיה כאופן של הכרעה במדינה, באותה מידה יצטרכו להבין שהתורה לדידנו היא ביהרג ובל יעבור. מדינה יהודית ודמוקרטית היא מקשה אחת שאין להחלישה.
להאזנה לרדיו
לצפייה בכנס
"ידענו שזה תהליך ארוך ונוכחותנו והתמדתנו היא הערובה להשפעה אמיתית. להגיע להיות מג"ד לוקח 20 שנה ובהתחלה ההשפעה קטנה, והיא הולכת וגדלה עד שאדם מגיע לדרגת מג"ד. בוגרי המכינות הראשונות רק עכשיו מגיעים לדרגות של סגני אלופים וזה דרג שהשפעתו תתן פירותיה בעתיד. אם נתייאש מהתהליך, אולי פעולה ארוכת שנים תיקטע". לדבריו, "גם מול המשבר הנכון לנו יש לשקול את מחירה של התנתקות מהצבא".
איתם ציין כי מי ששולט על הצבא הוא הדרג מדיני. "הצבא הוא הסוס והדרג המדיני הוא הרוכב. אנחנו כועסים ופועלים נגד הסוס ואולי מתוך חולשתנו, ולא מול רוכבו, הממשלה והעומד בראשה. היה נכון להפנות את התחושות שנוצרו בעקבות משברי גוש קטיף לחשבון נפש עמוק שלנו לגבי המעורבות שלנו במערכות הפוליטיות. כל עוד נפזר יכולת השפעה שלנו במקומות אחרים, 'פרשים אחרים ירכבו על הסוסים. הצבא אינו יכול להתמרד ולסרב להחלטות הממשלה'", דברי איתם.
עוד העיר כי הבעיה הקשורה לעמונה ולצבא שעוקר ישובים עפ"י החלטות טכניות של כנסת ובג"ץ, הוא הבניית רצון משותף בעם. זה האתגר שעומד בפני הציבור שלנו. ההנהגה של הציבור שלנו, הרבנים המחנכים מפגינים עמימות וחולשה כלפי דבר זה. "צריך להחליף את המערכות הטכניות בהבניית סולידריות של רצון משותף כי קל מאד להוציא מישהו בכוח הזרוע אבל כדי לכנוס, צריך רצון ואותו צריך לעורר".
במענה לשאלות משתתפים בכנס אומר איתם כי זכותו של כל מפקד לסמן גבולות יכולת אישית שלו, אך יש להבחין בין סרבנות פקודה, לאי יכולת. "אסור להפוך את הצבא לבן ערובה גם עבור דעות צודקות ומאידך חייל יהודי שנשבע אמונים לעם ולמדינה אינו יכול להיות שותף למשימות עקירה".
איתם הוסיף שכשם שיש לקבל את הדמוקרטיה כאופן של הכרעה במדינה, באותה מידה יצטרכו להבין שהתורה לדידנו היא ביהרג ובל יעבור. מדינה יהודית ודמוקרטית היא מקשה אחת שאין להחלישה.
להאזנה לרדיו
לצפייה בכנס