את המושב השני ביומו השני של כנס ירושלים, שעסק בשאלת המרכז ופריפריה, האם הפריפריה נידונה לנחיתות ובידי מי המפתח לשינוי?, פתחה הגברת ליאורה מינקה, יו"ר תנועת אמונה, בהקראת שירו של נתן אלתרמן המאשים את התקשורת ביצירת מושגים שאינם תמיד נכונים, הגברת מניקה השליכה את שירו של אלתרמן על מושגי "מרכז" ו"פריפריה", וטענה שהם המצאתה של התקשורת.
ראשון הדוברים היה יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחה) מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל, שתיאר את פעולות משרדו בשנים האחרונות, בפיתוח הנגב והגליל, ועל אחוז הערביים הגבוה של הציבור הערבי באזורים אלו, בדבריו הוא בישר שכרגע נידון במשרד השיכון הקמת פרויקט לאומי של כל התנועות העוסקים בתחומים חינוכיים בפריפריה.
לאחריו דיבר יו"ר סיעת ש"ס ח"כ אלי ישי, שהתייחס בדבריו לדברי הגברת מינקה, ואמר כי שמע ציטוט מעיתונאי בכיר, שתאונת דרכים מהמרכז מגיעה לעמודים הראשונים בעיתון לעומת תאונת דרכים שאירעה בפריפריה שמגיעה רק לעמודים האחוריים.
לדבריו מדינת ישראל "מאבדת את הנגב והגליל", אך אין צורך להתבייש בפריפריה אלא לנסות לפתחה ולהביא לשם צעירים וכדומה, ח"כ ישי טען כי הפריפריה תמיד "נופלת" בסדרי העדיפויות ממקומות אחרים במדינת ישראל.
הפתרון שיכולה מדינת ישראל להציג כדי להציל את הפריפריה הוא לדבריו ליעד משרה לנגב והגליל,
כאשר לדבריו הממשלות בישראל לא עשו מספיק בעניין.
ח"כ ישי סקר את פעולתו כשר פנים, ואמר שכשר פנים תנועתו השקיעה בפריפריה הרבה יותר מבמרכזי הערים, כאשר מרכז הכוח היה בבינוי, בהשקעה חינוכית בכיתות של תלמודי תורה, לדבריו ההשקעה הייתה גם בנושאים חברתיים וגם בנושאים ערכיים חינוכיים.
הגברת עפרה לקס מהעיתון "בשבע", וחברת הגרעין התורני בלוד, סקרה את מצב הגרעינים התורניים בארץ והגרעין התורני בלוד בפרט, ואת פעילותם החל מהקמת גמ"חים שונים, וכלה בשאיפה להוצאת אנשי הפריפריה לאקדמיה, והחזרתם לאחר רכישת תואר והשכלה למקומות שממנו באו ופיתוחם.
לדבריה עושים זאת על ידי שילוב של חינוך וחזון, כאשר לציבור הציוני דתי המעבר לגרעינים תורניים מצריך ויתורים משמעותיים, הגברת לקס קראה להוציא קריאה של מחנכי הציונות הדתית להליכה לגרעינים התורניים, היא גם קראה להזרמת תקציבים ממשלתיים והפעלת פרויקטים לפיתוח המקומות הללו.
משה קריף, מנכ"ל "קריף תקשורת", טען שהמושגים "מרכז" ו"פריפריה" הם לא שאלה גיאוגרפית אלא מאפיין מעמדי וחברתי, קריף נתן סקירה תקשורתית ואמר שמחקרים מראים שהעיסוק התקשורתי בפריפריה הוא מגמתי, כאשר התקשורת מציגה את הפריפריה באור מסוים ונחות.
לדבריו התקשורת היא "שפחה חרופה של ההון", כאשר היא אינה שואלת את השאלות המהותיות בהקשר לתרבות העוני. לדבריו הפריפריה לא רק צריכה לשנות את תדמיתה החיצונית אלא גם להשתנות בצורה מהותית.
הרב יובל שרלו, טען בדבריו שפריפריה היא הכרעה אישית, כאשר האדם עצמו מכריע אם להיות משויך לפריפריה או למרכז, הנחת היסוד בדבריו הייתה שהציונות הדתית לא רוצה להיות פריפריה, אלא ככזאת שיש לה חזון בקשר לדמותה של מדינת ישראל, ומגמה להיות במרכז ההוויה הישראלית בכל התחומים.
הרב שרלו שאל, "האם הציונות דוחפת את עצמה להיות פריפריה?", כאשר "לכולם יש את הרצון להיות לא פריפריה אלא מרכז", לדבריו דוחקים את הציונות הדתית לפריפריה אך גם יש חשש שהציונות הדתית עצמה דוחקת ומטרפדת את עצמה למקום זה.
לדבריו איש הפריפריה מאוד מבליט את מושגי ה"הם" ו"אנחנו", "הוא מטפח את תחושת הקיפוח והעוול", הרב שרלו אמר שהחשש הוא שאם הציונות הדתית תיהפך לפריפריה, בניה וממשיכי דרכה ירצו להיפרד ממנה.
"אם רוצים להשפיע השפעה ציבורית אי אפשר לעשות זאת כאיש פריפריה... איש הפריפריה מתאפיין בחלומות הוא חולם שמישהו ייקח אותו מפה, יוציא אותו מהמקום הזה, הבעיה בחלומות היא שבדרך כלל הם משביתים יכולת עשייה... אם הציונות הדתית תחליט שהיא הולכת לפריפריה, אם אתה ישר והגון זה לא בהכרח רע, שהרי יש משהו קסום בעממיות ושבטיות, אך הציונות הדתית לא הוקמה להיות תנועת פריפריה".
להאזנה לרדיו
לצפייה בכנס
ראשון הדוברים היה יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחה) מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל, שתיאר את פעולות משרדו בשנים האחרונות, בפיתוח הנגב והגליל, ועל אחוז הערביים הגבוה של הציבור הערבי באזורים אלו, בדבריו הוא בישר שכרגע נידון במשרד השיכון הקמת פרויקט לאומי של כל התנועות העוסקים בתחומים חינוכיים בפריפריה.
לאחריו דיבר יו"ר סיעת ש"ס ח"כ אלי ישי, שהתייחס בדבריו לדברי הגברת מינקה, ואמר כי שמע ציטוט מעיתונאי בכיר, שתאונת דרכים מהמרכז מגיעה לעמודים הראשונים בעיתון לעומת תאונת דרכים שאירעה בפריפריה שמגיעה רק לעמודים האחוריים.
לדבריו מדינת ישראל "מאבדת את הנגב והגליל", אך אין צורך להתבייש בפריפריה אלא לנסות לפתחה ולהביא לשם צעירים וכדומה, ח"כ ישי טען כי הפריפריה תמיד "נופלת" בסדרי העדיפויות ממקומות אחרים במדינת ישראל.
הפתרון שיכולה מדינת ישראל להציג כדי להציל את הפריפריה הוא לדבריו ליעד משרה לנגב והגליל,
כאשר לדבריו הממשלות בישראל לא עשו מספיק בעניין.
ח"כ ישי סקר את פעולתו כשר פנים, ואמר שכשר פנים תנועתו השקיעה בפריפריה הרבה יותר מבמרכזי הערים, כאשר מרכז הכוח היה בבינוי, בהשקעה חינוכית בכיתות של תלמודי תורה, לדבריו ההשקעה הייתה גם בנושאים חברתיים וגם בנושאים ערכיים חינוכיים.
הגברת עפרה לקס מהעיתון "בשבע", וחברת הגרעין התורני בלוד, סקרה את מצב הגרעינים התורניים בארץ והגרעין התורני בלוד בפרט, ואת פעילותם החל מהקמת גמ"חים שונים, וכלה בשאיפה להוצאת אנשי הפריפריה לאקדמיה, והחזרתם לאחר רכישת תואר והשכלה למקומות שממנו באו ופיתוחם.
לדבריה עושים זאת על ידי שילוב של חינוך וחזון, כאשר לציבור הציוני דתי המעבר לגרעינים תורניים מצריך ויתורים משמעותיים, הגברת לקס קראה להוציא קריאה של מחנכי הציונות הדתית להליכה לגרעינים התורניים, היא גם קראה להזרמת תקציבים ממשלתיים והפעלת פרויקטים לפיתוח המקומות הללו.
משה קריף, מנכ"ל "קריף תקשורת", טען שהמושגים "מרכז" ו"פריפריה" הם לא שאלה גיאוגרפית אלא מאפיין מעמדי וחברתי, קריף נתן סקירה תקשורתית ואמר שמחקרים מראים שהעיסוק התקשורתי בפריפריה הוא מגמתי, כאשר התקשורת מציגה את הפריפריה באור מסוים ונחות.
לדבריו התקשורת היא "שפחה חרופה של ההון", כאשר היא אינה שואלת את השאלות המהותיות בהקשר לתרבות העוני. לדבריו הפריפריה לא רק צריכה לשנות את תדמיתה החיצונית אלא גם להשתנות בצורה מהותית.
הרב יובל שרלו, טען בדבריו שפריפריה היא הכרעה אישית, כאשר האדם עצמו מכריע אם להיות משויך לפריפריה או למרכז, הנחת היסוד בדבריו הייתה שהציונות הדתית לא רוצה להיות פריפריה, אלא ככזאת שיש לה חזון בקשר לדמותה של מדינת ישראל, ומגמה להיות במרכז ההוויה הישראלית בכל התחומים.
הרב שרלו שאל, "האם הציונות דוחפת את עצמה להיות פריפריה?", כאשר "לכולם יש את הרצון להיות לא פריפריה אלא מרכז", לדבריו דוחקים את הציונות הדתית לפריפריה אך גם יש חשש שהציונות הדתית עצמה דוחקת ומטרפדת את עצמה למקום זה.
לדבריו איש הפריפריה מאוד מבליט את מושגי ה"הם" ו"אנחנו", "הוא מטפח את תחושת הקיפוח והעוול", הרב שרלו אמר שהחשש הוא שאם הציונות הדתית תיהפך לפריפריה, בניה וממשיכי דרכה ירצו להיפרד ממנה.
"אם רוצים להשפיע השפעה ציבורית אי אפשר לעשות זאת כאיש פריפריה... איש הפריפריה מתאפיין בחלומות הוא חולם שמישהו ייקח אותו מפה, יוציא אותו מהמקום הזה, הבעיה בחלומות היא שבדרך כלל הם משביתים יכולת עשייה... אם הציונות הדתית תחליט שהיא הולכת לפריפריה, אם אתה ישר והגון זה לא בהכרח רע, שהרי יש משהו קסום בעממיות ושבטיות, אך הציונות הדתית לא הוקמה להיות תנועת פריפריה".
להאזנה לרדיו
לצפייה בכנס