שיתוף הפעולה בין התקשורת לבין קדימה, נמשך והפרסום על ירידת קדימה בסקרים כמו גם על עלייתה בסקרים, נטולי ביסוס ומגמתיים. כך אומר ד"ר אודי לבל מרצה במחלקה למדעי המדינה באונ' בן גוריון.
בראיון לערוץ 7 מסביר לבל מדוע לא ניתן לתת תחזית על סיכוייה של קדימה, וגם מותח ביקורת על הסיקור התקשורתי של הבחירות הנוכחיות. במקום לעסוק במסרים ובתכנים כמו עיסוק בתרחישי עתיד לגבי ההתנתקות, מעשים חד צדדים ודו צדדיים, תרחישי עתיד כלכליים ותחקירים לגבי יציבות שלטונית, עוסקים כלי התקשורת בסיקור 'מיתולוגי רדוד וסמלי', אומר לבל. "אפילו עמיתינו בחו"ל, שאינם מאוהדי ישראל, מרימים מאד גבה ביחס לסיקור זה", הוא מדגיש.
לדבריו סיקור זה מקורו בהחלטה 'תקשורתית רדודה' שאין כמוה בעולם, להפוך את הסקרים לסוג של מהות, עיסוק ומעקב במקום לעסוק בתכנים, למרות שישנם נושאים רבים לדבר עליהם, "אפילו עוד יותר מאשר אחרי רצח רבין. יש כאן נקודות ממשק של תקשורת ופוליטיקה שהציבור אפילו לא התחיל להבין".
הפרסומים על ירידת קדימה בסקרים כמו גם פרסומים על עלייתה, אין להם על מה להתבסס אומר לבל, והם נועדו להוציא את בוחרי קדימה משאננותם, ימים ספורים לפני הבחירות, לעורר בהם פאניקה כדי שיבואו להצביע. "מדובר באסטרטגיה יחצ"נית של קדימה וכלי התקשורת משתפים עימה פעולה 'בין במודע ובין שלא במודע'".
לבל מסביר מדוע כמעט אין אפשרות לערוך סקרים לגבי סיכוייה של קדימה. הסוקרים לדבריו יכולים לספק אינדיקציה על המפלגות, ועל האפקטיביות של התשדירים, אך לא תשובה או תוצאה סופית. זאת משום שנקודת המוצא של הסוקרים היא שלכלל הציבור יש תפיסה מוקדמת ואפילו אחידה לגבי הליכוד והעבודה. לכן מדגמי קבוצות, מייצגים את הציבור ביחס למפלגות אלו.
לעומת זאת קדימה היא מפלגה חדשה "אין עדיין עמדה ציבורית דומיננטית ביחס אליה. לכן כל דגימה יכולה ליפול על קבוצה שהיא שונה מאחרת, וייתכן שהסוקרים אינם מודעים לפרמטרים השונים המבדילים בין קבוצה זו או אחרת, ביחס לקדימה. "כאשר אני רוצה לדגום קבוצה ביחס לליכוד אקפיד לבחור מספר מסויים של מזרחיים, אשכנזים, אנשי שמאל לשעבר ואנשי ימין לשעבר. ביחס לקדימה אנחנו עוד לא יודעים את מי לדגום, לא יודעים איך לייצר קבוצות. מראש, קדימה היא קהילה שעדיין לא נחקרה. איננו יודעים על הבדלים לגביה בין גברים לנשים בין ערבים ליהודים הרי מעולם לא הצביעו עבורה. לא קיימים חתכי עבר של פרופיל מצביעיה, לכן הכל פתוח. יתירה מכך, אנשים אינם מחוייבים אליה. כשמצביעי ליכוד או עבודה נתקלים בפתק של מפלגתם בקלפי עולות להם תחושות של בית הסטוריה או עבר, לא כך ביחס לקדימה".
תירוצים על כשלון הסקרים יצטרכו להמציא העורכים של תחנות התקשורת והעיתונים ולא הסוקרים, אומר לבל "הסוקר הוא סוקר, על כליו, שהם מוגבלים ותחומיים. הוא יכול לתת תחזית עפ"י הכלים המצויים בידיו".
לדבריו קשה לייצר מודל לסקרים על קדימה, ויחד עם זאת הבעיה אינה בסוקרים אלא בגודל הבמה שניתנה להם בתקשורת.
הפתרון האפשרי לדעתו הוא באמצעות חקיקה שתגביל שימוש בסקרים במערכת הבחירות. חקיקה שתחייב את כלי התקשורת לסוג מסוים של סקרים, עם מכוני מחקר ספציפיים שאינם עובדים עבור מפלגה אחרת במקביל. 'מכונים שאינם נותנים שירות גם לכלי תקשורת וגם לפוליטיקאים, ערבוב היוצר תוצאות מעוותות'.
להאזנה לראיון
בראיון לערוץ 7 מסביר לבל מדוע לא ניתן לתת תחזית על סיכוייה של קדימה, וגם מותח ביקורת על הסיקור התקשורתי של הבחירות הנוכחיות. במקום לעסוק במסרים ובתכנים כמו עיסוק בתרחישי עתיד לגבי ההתנתקות, מעשים חד צדדים ודו צדדיים, תרחישי עתיד כלכליים ותחקירים לגבי יציבות שלטונית, עוסקים כלי התקשורת בסיקור 'מיתולוגי רדוד וסמלי', אומר לבל. "אפילו עמיתינו בחו"ל, שאינם מאוהדי ישראל, מרימים מאד גבה ביחס לסיקור זה", הוא מדגיש.
לדבריו סיקור זה מקורו בהחלטה 'תקשורתית רדודה' שאין כמוה בעולם, להפוך את הסקרים לסוג של מהות, עיסוק ומעקב במקום לעסוק בתכנים, למרות שישנם נושאים רבים לדבר עליהם, "אפילו עוד יותר מאשר אחרי רצח רבין. יש כאן נקודות ממשק של תקשורת ופוליטיקה שהציבור אפילו לא התחיל להבין".
הפרסומים על ירידת קדימה בסקרים כמו גם פרסומים על עלייתה, אין להם על מה להתבסס אומר לבל, והם נועדו להוציא את בוחרי קדימה משאננותם, ימים ספורים לפני הבחירות, לעורר בהם פאניקה כדי שיבואו להצביע. "מדובר באסטרטגיה יחצ"נית של קדימה וכלי התקשורת משתפים עימה פעולה 'בין במודע ובין שלא במודע'".
לבל מסביר מדוע כמעט אין אפשרות לערוך סקרים לגבי סיכוייה של קדימה. הסוקרים לדבריו יכולים לספק אינדיקציה על המפלגות, ועל האפקטיביות של התשדירים, אך לא תשובה או תוצאה סופית. זאת משום שנקודת המוצא של הסוקרים היא שלכלל הציבור יש תפיסה מוקדמת ואפילו אחידה לגבי הליכוד והעבודה. לכן מדגמי קבוצות, מייצגים את הציבור ביחס למפלגות אלו.
לעומת זאת קדימה היא מפלגה חדשה "אין עדיין עמדה ציבורית דומיננטית ביחס אליה. לכן כל דגימה יכולה ליפול על קבוצה שהיא שונה מאחרת, וייתכן שהסוקרים אינם מודעים לפרמטרים השונים המבדילים בין קבוצה זו או אחרת, ביחס לקדימה. "כאשר אני רוצה לדגום קבוצה ביחס לליכוד אקפיד לבחור מספר מסויים של מזרחיים, אשכנזים, אנשי שמאל לשעבר ואנשי ימין לשעבר. ביחס לקדימה אנחנו עוד לא יודעים את מי לדגום, לא יודעים איך לייצר קבוצות. מראש, קדימה היא קהילה שעדיין לא נחקרה. איננו יודעים על הבדלים לגביה בין גברים לנשים בין ערבים ליהודים הרי מעולם לא הצביעו עבורה. לא קיימים חתכי עבר של פרופיל מצביעיה, לכן הכל פתוח. יתירה מכך, אנשים אינם מחוייבים אליה. כשמצביעי ליכוד או עבודה נתקלים בפתק של מפלגתם בקלפי עולות להם תחושות של בית הסטוריה או עבר, לא כך ביחס לקדימה".
תירוצים על כשלון הסקרים יצטרכו להמציא העורכים של תחנות התקשורת והעיתונים ולא הסוקרים, אומר לבל "הסוקר הוא סוקר, על כליו, שהם מוגבלים ותחומיים. הוא יכול לתת תחזית עפ"י הכלים המצויים בידיו".
לדבריו קשה לייצר מודל לסקרים על קדימה, ויחד עם זאת הבעיה אינה בסוקרים אלא בגודל הבמה שניתנה להם בתקשורת.
הפתרון האפשרי לדעתו הוא באמצעות חקיקה שתגביל שימוש בסקרים במערכת הבחירות. חקיקה שתחייב את כלי התקשורת לסוג מסוים של סקרים, עם מכוני מחקר ספציפיים שאינם עובדים עבור מפלגה אחרת במקביל. 'מכונים שאינם נותנים שירות גם לכלי תקשורת וגם לפוליטיקאים, ערבוב היוצר תוצאות מעוותות'.
להאזנה לראיון