"את מה שכתוב בדו"ח המבקר על בנק ישראל יודעים כולם כבר 20 שנה וזה בבחינת 'סוד גלוי'", אומר הממונה לשעבר על הכנסות המדינה יורם גבאי בראיון לערוץ 7.
לדבריו, כמעט כל פרט בדו"ח מבקר המדינה, כולל ההלוואות, הפרישה וההטבות, ידוע לציבור, לאוצר, לאנשי הבנק וגם למבקרי המדינה שנים רבות. את התהליך של הבדיקה שהחל לפני כשנתיים, הוביל הממונה על השכר באוצר ש'גילה ענין'. עם מינוייהם של מנכ"ל הבנק יעקב דנון ונציב בנק ישראל סטנלי פישר קיבל הדבר תאוצה.
לדבריו, הגורם המרכזי להיווצרות חריגות שכר בבנק ישראל הוא העדר מגבלת תקציב והעדר בקרה. כמו בפנסיות התקציביות וההסתדרותיות, כשאין תקרת הוצאה, זה יקרה. אם אין תקרה מה אכפת למנהלים לתת הטבות לעצמם ולעובדים? הרי גם אם המנהלים היו מחליטים להעלות את שכר העובדים ב 20% , הדבר לא היה פוגע בהוצאות האחרות של הבנק כמו למשל הוצאות לצרכי מחקר.
העדר בקרה נובע מהרצון לשמור על עצמאותו של בנק ישראל גם אם הוא שייך למדינה, מסביר גבאי. למעשה הבנק נפל בין הכסאות, כי במקום פרטי אם הרווח יורד גם שכר העובדים יורד, ובמקום ציבורי יש כללים נוקשים והמערכת כפופה לממונה על השכר, "כאן לא היה זה וגם לא זה". לדעת גבאי יש לפתור את הבעיה באמצעות הוראה כי במקום שבו יועלה שכר יצטרכו גם לצמצם בתחום אחר, ואז יופעל שיקול דעת "אחרת למנהל לא יהיה אכפת לעלות שכר לעובדים".
עם זאת הוא מוסיף כי החשד שהחריגות הוסוו 'כענין המקובל בקרב עובדי המדינה', מדאיג יותר מאשר תוספות שכר חריגות. הדבר מוביל לדבריו לחשש של נסיון לפיקציה. ייאמר לזכותם של דנון ופישר, מוסיף גבאי, הם משתפים פעולה עם התהליך במגמה להביא לשקיפות בבנק.
אחר הצהרים מסר משרד המשפטים כי הדו"ח הונח על שולחן היועץ המשפטי. היועץ מזוז הודיע כי יעיין בו בימים הקרובים.
להאזנה לראיון
לדבריו, כמעט כל פרט בדו"ח מבקר המדינה, כולל ההלוואות, הפרישה וההטבות, ידוע לציבור, לאוצר, לאנשי הבנק וגם למבקרי המדינה שנים רבות. את התהליך של הבדיקה שהחל לפני כשנתיים, הוביל הממונה על השכר באוצר ש'גילה ענין'. עם מינוייהם של מנכ"ל הבנק יעקב דנון ונציב בנק ישראל סטנלי פישר קיבל הדבר תאוצה.
לדבריו, הגורם המרכזי להיווצרות חריגות שכר בבנק ישראל הוא העדר מגבלת תקציב והעדר בקרה. כמו בפנסיות התקציביות וההסתדרותיות, כשאין תקרת הוצאה, זה יקרה. אם אין תקרה מה אכפת למנהלים לתת הטבות לעצמם ולעובדים? הרי גם אם המנהלים היו מחליטים להעלות את שכר העובדים ב 20% , הדבר לא היה פוגע בהוצאות האחרות של הבנק כמו למשל הוצאות לצרכי מחקר.
העדר בקרה נובע מהרצון לשמור על עצמאותו של בנק ישראל גם אם הוא שייך למדינה, מסביר גבאי. למעשה הבנק נפל בין הכסאות, כי במקום פרטי אם הרווח יורד גם שכר העובדים יורד, ובמקום ציבורי יש כללים נוקשים והמערכת כפופה לממונה על השכר, "כאן לא היה זה וגם לא זה". לדעת גבאי יש לפתור את הבעיה באמצעות הוראה כי במקום שבו יועלה שכר יצטרכו גם לצמצם בתחום אחר, ואז יופעל שיקול דעת "אחרת למנהל לא יהיה אכפת לעלות שכר לעובדים".
עם זאת הוא מוסיף כי החשד שהחריגות הוסוו 'כענין המקובל בקרב עובדי המדינה', מדאיג יותר מאשר תוספות שכר חריגות. הדבר מוביל לדבריו לחשש של נסיון לפיקציה. ייאמר לזכותם של דנון ופישר, מוסיף גבאי, הם משתפים פעולה עם התהליך במגמה להביא לשקיפות בבנק.
אחר הצהרים מסר משרד המשפטים כי הדו"ח הונח על שולחן היועץ המשפטי. היועץ מזוז הודיע כי יעיין בו בימים הקרובים.
להאזנה לראיון