יום השואה והגבורה חל בשבוע זה, ושוב צצה ועולה שאלת היכולת להשוות בין מעשי הנאצים לבין הטרור הערבי המופנה בשנים אלה כלפי ישראל ויהודים ברחבי העולם כולו.
לא מעטים שוללים מכל וכל כל השוואה של כל תופעה שהיא, אלימה וטרוריסטית ככל שתהיה לשואה שביצעו הנאצים ביהודי אירופה. לטענתם כל השוואה שכזו אינה אלא פגיעה בזכר הנרצחים.
לעומתם סבורים אחרים שבין הנאצים לבין המחבלים הרוצחים יהודים ללא הבחנה קיימת רק היכולת, ואם יכולים היו, היו משמידים את העם היהודי.
ואולי קיומן של קהילות יהודיות בארצות ערב מוכיח את ההיפך? שהרי באותן מדינות קיימת היכולת לפגוע ביהודים עד כדי השמדה, ומעשה שכזה אינו מתבצע?
ואולי לא רק שניתן להשוות בין הכוונות של מרצחי היהודים אז ועתה, אלא אף חשוב ללמוד מאירועי העבר, או לפחות ממניעי אותם אירועים, ולהשליך השלכות לימינו אלה על מנת למנוע הישנותם של אירועים שכאלה בעתיד, חלילה.
ויהיה מי שיאמר שעם כל הצדק הידוע והמוכר שבקיומה של מדינת ישראל דווקא בארץ ישראל, אל לנו לשכוח שלנוכח התחושות השקשות שטופחו ברש"פ נגד ישראל והיהודים, אין מדובר בכוונות לבצע שואה ביהודים, אלא לא יותר מכוונות ללחימה נגד ישראל. ועל אף הכאב והקושי שבלחימה ובפגיעת הטרור יש להבדיל בין השניים. 'אסור לשכוח שרצח יהודי אירופה בידי הנאצים נעשה ללא כל סיבה ומניע נראה לעין', יאמרו.
מה דעתכם אתם?
וכדרכינו במדור 'פותחים נושא', תגובות והצעות ראויות תשולבנה, במלואן או בחלקן, בכתבה עצמה.
אם גם אתם מעוניינים להעביר לנו נושאים לדיון במדור 'פותחים נושא', ניתן לשגר כאן
חנן אור (2) מזהיר: "גם על היטלר אמרו שלא צריך להתרגש ממנו. כך אומרים היום על נשיא איראן, כך אומרים גם על החמאס. על כולם אנחנו חושבים שנתגבר עד שאנחנו חוטפים את זה בפרצוף. צריך לאפשר את ההשוואה מעל כל במה, גם בעיתונות, גם באקדמיה, גם בספרות. רק כך נמנע את האסון הבא".
מעקורי שא נור (3) סבור ש"הערבים ממשיכים את דרכם של הנאצים רק שאין להם את אמצעי ההשמדה שהיו לנאצים".
מיכאל (7) לא רק מצדד בהשוואה אלא גם עורך אותה: "שני המקרים האלה הם דוגמא של שיתוף פעולה בין הקורבן למי שפוגע בו. בשני המקרים הרצון העיקרי היה לשמור על חוק וסדר וחס וחלילה שלא להתנגד לפורעים. בשני המקרים זאת היתה אחת הסיבות להצלחה הגדולה של הפושעים. בלי שיתוף הפעולה של היהודים, גם לנאצים וגם לערבים לא היו המשאבים לבצע את הפעולות. יש לזכור שגרמניה ניהלה אז מלחמה ולא הייתה יכולה להקצות כוחות רבים להעברה למחנות ולהשמדה. התופעה של הזדהות ושיתוף פעולה עם התוקף מוכרת בכל העולם, היא לא רק תכונה שלנו".
נחמיה ליברמן (5), לעומתם שבור "שאין להשוות", והוא מנמק: "למרות כל הצדק שלנו, את המוח של המחבלים שטפו בשינאה נגדנו כאילו כבשנו ורמסנו והתעללנו וכו', אז מבחינתם יש סיבה להאבק נגדנו. לעומת זאת הנאצים רצחו אותנו סתם. סתם. סתם. ואת זה אסור לשכוח ואת זה אסור לטשטש".
אברהם (11) מתנגד גם הוא להשוואה: "אין מקום להשוות בין הדברים, לא בגלל שהמחבלים לא רשעים גמורים ושונאי ישראל אלא בגלל שהשואה זו פלנטה אחרת לחלוטין. עוצמה כזו של רוע מחושב ושטני עד להחריד של מערכת שלימה ששמה לה מטרה להשמיד עם שלם. הערבים הם ברברים ופראיים אך הם עדיין לא מגיעים לקרסוליים של האירופים שעברו במשך 2000 שנה שטיפת מוח כנגד היהודים ע"י הנצרות".
לא מעטים שוללים מכל וכל כל השוואה של כל תופעה שהיא, אלימה וטרוריסטית ככל שתהיה לשואה שביצעו הנאצים ביהודי אירופה. לטענתם כל השוואה שכזו אינה אלא פגיעה בזכר הנרצחים.
לעומתם סבורים אחרים שבין הנאצים לבין המחבלים הרוצחים יהודים ללא הבחנה קיימת רק היכולת, ואם יכולים היו, היו משמידים את העם היהודי.
ואולי קיומן של קהילות יהודיות בארצות ערב מוכיח את ההיפך? שהרי באותן מדינות קיימת היכולת לפגוע ביהודים עד כדי השמדה, ומעשה שכזה אינו מתבצע?
ואולי לא רק שניתן להשוות בין הכוונות של מרצחי היהודים אז ועתה, אלא אף חשוב ללמוד מאירועי העבר, או לפחות ממניעי אותם אירועים, ולהשליך השלכות לימינו אלה על מנת למנוע הישנותם של אירועים שכאלה בעתיד, חלילה.
ויהיה מי שיאמר שעם כל הצדק הידוע והמוכר שבקיומה של מדינת ישראל דווקא בארץ ישראל, אל לנו לשכוח שלנוכח התחושות השקשות שטופחו ברש"פ נגד ישראל והיהודים, אין מדובר בכוונות לבצע שואה ביהודים, אלא לא יותר מכוונות ללחימה נגד ישראל. ועל אף הכאב והקושי שבלחימה ובפגיעת הטרור יש להבדיל בין השניים. 'אסור לשכוח שרצח יהודי אירופה בידי הנאצים נעשה ללא כל סיבה ומניע נראה לעין', יאמרו.
מה דעתכם אתם?
וכדרכינו במדור 'פותחים נושא', תגובות והצעות ראויות תשולבנה, במלואן או בחלקן, בכתבה עצמה.
אם גם אתם מעוניינים להעביר לנו נושאים לדיון במדור 'פותחים נושא', ניתן לשגר כאן
חנן אור (2) מזהיר: "גם על היטלר אמרו שלא צריך להתרגש ממנו. כך אומרים היום על נשיא איראן, כך אומרים גם על החמאס. על כולם אנחנו חושבים שנתגבר עד שאנחנו חוטפים את זה בפרצוף. צריך לאפשר את ההשוואה מעל כל במה, גם בעיתונות, גם באקדמיה, גם בספרות. רק כך נמנע את האסון הבא".
מעקורי שא נור (3) סבור ש"הערבים ממשיכים את דרכם של הנאצים רק שאין להם את אמצעי ההשמדה שהיו לנאצים".
מיכאל (7) לא רק מצדד בהשוואה אלא גם עורך אותה: "שני המקרים האלה הם דוגמא של שיתוף פעולה בין הקורבן למי שפוגע בו. בשני המקרים הרצון העיקרי היה לשמור על חוק וסדר וחס וחלילה שלא להתנגד לפורעים. בשני המקרים זאת היתה אחת הסיבות להצלחה הגדולה של הפושעים. בלי שיתוף הפעולה של היהודים, גם לנאצים וגם לערבים לא היו המשאבים לבצע את הפעולות. יש לזכור שגרמניה ניהלה אז מלחמה ולא הייתה יכולה להקצות כוחות רבים להעברה למחנות ולהשמדה. התופעה של הזדהות ושיתוף פעולה עם התוקף מוכרת בכל העולם, היא לא רק תכונה שלנו".
נחמיה ליברמן (5), לעומתם שבור "שאין להשוות", והוא מנמק: "למרות כל הצדק שלנו, את המוח של המחבלים שטפו בשינאה נגדנו כאילו כבשנו ורמסנו והתעללנו וכו', אז מבחינתם יש סיבה להאבק נגדנו. לעומת זאת הנאצים רצחו אותנו סתם. סתם. סתם. ואת זה אסור לשכוח ואת זה אסור לטשטש".
אברהם (11) מתנגד גם הוא להשוואה: "אין מקום להשוות בין הדברים, לא בגלל שהמחבלים לא רשעים גמורים ושונאי ישראל אלא בגלל שהשואה זו פלנטה אחרת לחלוטין. עוצמה כזו של רוע מחושב ושטני עד להחריד של מערכת שלימה ששמה לה מטרה להשמיד עם שלם. הערבים הם ברברים ופראיים אך הם עדיין לא מגיעים לקרסוליים של האירופים שעברו במשך 2000 שנה שטיפת מוח כנגד היהודים ע"י הנצרות".