מאת: דלית הלוי
העיתון הערבי החשוב "אלחיאת" מוסר בגיליונו מ- 27 באפריל, כי כוחות הביטחון הפלשתיניים הנאמנים לאבו מאזן חשפו מנהרה שנכרתה מבאר הסמוכה לביתו של הנשיא הפלשתיני לעבר כיכר מרכזית.
תוואי המנהרה מתחת לכביש והמתווה שלה כמנהרה המיועדת לפיצוץ הובילה את מנגנון הביטחון המסכל להעריך, כי היעד לחיסול היה לא אחר מאשר מוחמד דחלאן מבכירי ה'פתח' ולשעבר מפקדו רב הכוח של מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה.
ההנחה היא שאת ניסיון החיסול תכנן ארגון ועדות ההתנגדות העממית שחבר ל'חמאס' ואשר מפקדו ג'מאל אבו סמהדנה מונה לא מכבר למפכ"ל במשרד הפנים לצורך הקמת כוח צבאי חדש שיתחרה בביטחון המסכל.
על אף שבכירי ועדות ההתנגדות העממית שרתו במנגנוני הביטחון הפלשתיניים יחסו של הארגון לממסד הפלשתיני הקודם חשדני ועוין. הארגון לא השלים עם הקו המדיני של הרשות הפלשתינית עד אינתיפאדת אלאקצה ולפעיליו "חשבון ארוך" עם מנגנוני הביטחון אשר עצרו אותם לתקופות ארוכות בשל פעילות שביצעו או תכננו נגד ישראל.
מעבר לכך, הברית האסטרטגית עם החמאס והאפשרות שנקרתה בפני הארגון להשתלב ככוח צבאי לאומי מוביל דרבנה את ועדות ההתנגדות העממית להקצין את העימות עם מייצגי המשטר הקודם. ביולי 2004 חטפו פעילי ועדות ההתנגדות העממית את מפקד המשטרה, ראזי ג'באלי, חקרו אותו על מעשי שחיתות ודרשו תמורת שחרורו לפטר את כל אנשי המסד המושחתים.
בספטמבר 2005 רצחו פעילי ועדות ההתנגדות העממית את ראש מנגנון המודיעין הצבאי, מוסא ערפאת, שהואשם במעשי שחיתות ובשיתוף פעולה עם ישראל שהביא לטענתם לחיסולם של ראש הזרוע הצבאית של החמאס, יחיא עיאש (1996), ומפקד בכיר בועדות ההתנגדות איסמאעיל אבו אל-קומסאן. הם דרשו גם לפטר את שר הפנים נסר יוסוף בשל ניסיונו לאכוף חוק וסדר והאשימו את מוחמד דחלאן ומנגנון הביטחון המסכל ב"זיהום כבוד הרובה וההתנגדות".
באפריל 2006 החריפו ועדות ההתנגדות העממית את העימות החזיתי עם מנגנון הביטחון המסכל והאשימו את ראשיו בעבר ובהווה, מוחמד דחלאן ורשיד אבו שובאכ, בסיוע לישראל להתנקש בחייו של ראש הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות עבד אלקוקא. הארגון אף הודיע על הקמת יחידת מיוחדת שיעודה חיסולם של דחלאן, אבו שובאכ וסמיר משרהאווי.
העיתון הערבי החשוב "אלחיאת" מוסר בגיליונו מ- 27 באפריל, כי כוחות הביטחון הפלשתיניים הנאמנים לאבו מאזן חשפו מנהרה שנכרתה מבאר הסמוכה לביתו של הנשיא הפלשתיני לעבר כיכר מרכזית.
תוואי המנהרה מתחת לכביש והמתווה שלה כמנהרה המיועדת לפיצוץ הובילה את מנגנון הביטחון המסכל להעריך, כי היעד לחיסול היה לא אחר מאשר מוחמד דחלאן מבכירי ה'פתח' ולשעבר מפקדו רב הכוח של מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה.
ההנחה היא שאת ניסיון החיסול תכנן ארגון ועדות ההתנגדות העממית שחבר ל'חמאס' ואשר מפקדו ג'מאל אבו סמהדנה מונה לא מכבר למפכ"ל במשרד הפנים לצורך הקמת כוח צבאי חדש שיתחרה בביטחון המסכל.
על אף שבכירי ועדות ההתנגדות העממית שרתו במנגנוני הביטחון הפלשתיניים יחסו של הארגון לממסד הפלשתיני הקודם חשדני ועוין. הארגון לא השלים עם הקו המדיני של הרשות הפלשתינית עד אינתיפאדת אלאקצה ולפעיליו "חשבון ארוך" עם מנגנוני הביטחון אשר עצרו אותם לתקופות ארוכות בשל פעילות שביצעו או תכננו נגד ישראל.
מעבר לכך, הברית האסטרטגית עם החמאס והאפשרות שנקרתה בפני הארגון להשתלב ככוח צבאי לאומי מוביל דרבנה את ועדות ההתנגדות העממית להקצין את העימות עם מייצגי המשטר הקודם. ביולי 2004 חטפו פעילי ועדות ההתנגדות העממית את מפקד המשטרה, ראזי ג'באלי, חקרו אותו על מעשי שחיתות ודרשו תמורת שחרורו לפטר את כל אנשי המסד המושחתים.
בספטמבר 2005 רצחו פעילי ועדות ההתנגדות העממית את ראש מנגנון המודיעין הצבאי, מוסא ערפאת, שהואשם במעשי שחיתות ובשיתוף פעולה עם ישראל שהביא לטענתם לחיסולם של ראש הזרוע הצבאית של החמאס, יחיא עיאש (1996), ומפקד בכיר בועדות ההתנגדות איסמאעיל אבו אל-קומסאן. הם דרשו גם לפטר את שר הפנים נסר יוסוף בשל ניסיונו לאכוף חוק וסדר והאשימו את מוחמד דחלאן ומנגנון הביטחון המסכל ב"זיהום כבוד הרובה וההתנגדות".
באפריל 2006 החריפו ועדות ההתנגדות העממית את העימות החזיתי עם מנגנון הביטחון המסכל והאשימו את ראשיו בעבר ובהווה, מוחמד דחלאן ורשיד אבו שובאכ, בסיוע לישראל להתנקש בחייו של ראש הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות עבד אלקוקא. הארגון אף הודיע על הקמת יחידת מיוחדת שיעודה חיסולם של דחלאן, אבו שובאכ וסמיר משרהאווי.