"כל מי ששילם מחיר בעד עצמאות ישראל הוא בעיני קדוש, כולל 'חילוני אוכל שפנים'. אבל ישנם לוחמים שמסרו נפשם מתוך התורה, ובני משפחותיהם רוצים לזכור אותם באופן דתי", כך מסביר נפגע הטרור דב קלמנוביץ', יוזמו של ערב זכרון אמוני, "זוכרים שרים ומספרים", שיתקיים בערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל.
קלמנוביץ' אומר לכתבתנו רותי אברהם כי עד היום המדינה סיגלה ליום הזכרון אופי של טקסים ואירועי תרבות חילונית, אירועים שבסיסם האחווה, הרעות ו'יפי הבלורית', ומופעי אביב גפן בכיכר רבין. "אנחנו יצאנו להלחם ויש בתוכנו שהקריבו על מזבח העם והארץ בגלל האמונה ומתוך התורה. אנחנו רוצים זכרון של קדושה".
הוא מוסיף כי ייתכן שלטווח הקצר הפעילות נראית מתבדלת אבל "לטווח הארוך יבינו שלזכרון יש ביטויים שונים, ויכבדו את רצוננו לזכור באמצעות שירי נשמה ושיחות של רבנים על עוצמת האמונה".
קלמנוביץ', תושב בית אל, מספר כי כל הפרוייקט התחיל עוד מימיה הראשונים של האינתיפדה הראשונה. כשמחבלים תקפו את רכבו בבקבוקי תבערה והוא נכווה קשות. "שכבתי בבית החולים כשאני חבוש מכף רגל ועד ראש, שרוף בדרגה 3 ב 75% מגופי, כשהרופאים אינם צופים שאחלים. נדרתי שאם אצליח לשרוד את הפציעה הקשה אקדיש מחצית מכל יום למען הכלל".
אחד הפרוייקטים הכלליים הללו הוא ערב יום הזכרון, בסגנון אמוני, לחללי מערכות ישראל. ערב המתקיים זו השנה השניה בבניני האומה.
כשניגשתי ליישם את הרעיון שלי, אומר קלמנוביץ, פניתי ליו"ר אמנות לעם אלעזר שטרום וביקשתי סיועו. "אני רציתי להתחיל בבניני האומה, אבל הוא אמר לי, תראה, אתה לא מבין באירועים, תתחיל 'בקטן'. אמרתי לו: בסדר, אבל יש לי אמונה. בערב יום הזכרון בשעה 21.30 עלה אלעזר שטרום לירושלים, הוא בא מהאירועים בכיכר רבין. הוא הגיע לבניני האומה וישב בקהל. במהלך האירוע שבמהלכו ניצבו נרות נשמה על הבמה, דיבר דוד חטואל ששכל את אשתו טלי וחמש בנותיו בפיגוע טרור. הוא אמר שכולם מדליקים כאן נר אחד, 'ואני חמישה'. 'כותלי בניני האומה בכו'", אומר קלמנוביץ'.
האירוע הסתיים הרבה אחרי חצות, ולאחר מכן הגיע שטרום אל מאחורי הקלעים. קלמנוביץ' אינו מוכן לפרט את תוכן השיחה האישית, אך מדגיש כי שטרום הביע התפעלות ונתן לו ברכת הדרך.
כמי ששילם את המחיר בגופו, חשתי שיש לי כוח מוסרי לעצב את אופן הזכרון הרצוי לי, הוא מוסיף. אולי היום האירוע נחשב ל"אלטרנטיבי" אבל בעוד כמה שנים הוא יהפוך ל'מיינסטרים'. קלמנוביץ מזכיר את הצלחתו במאבק שהוביל לפני כ 8 שנים להכליל את חללי פעולות האיבה ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל. "גם אז המהלך נראה היה אלטרנטיבי וכיום מי זוכר שפעם חללי פעולות האיבה לא הוזכרו בין כל חללי מערכות ישראל. אני מאמין, יש לי כוחות נפש ולנו יש ארץ מדהימה. אדם פשוט יכול לשנות סדרי בראשית".
הראיה לכך, לדבריו, עירית ירושלים הפכה את האירוע למוביל והיא משתתפת במימונו וכמו כן, האירוע ישודר בשידור חי ברדיו ירושלים, הנקלט היטב בכל רחבי הארץ. בכל הארץ ישמעו את חתן פרס נובל פרופ' אומן, אב שכול, את לימור הר מלך שבעלה נרצח בפיגוע טרור, ושיחות של רבנים בהם הרב מוטי אלון והרב ריסקין. בתכנית יוקרנו גם סרטים של אביגדור קהלני, ו"עולה מחשיכה" של לימור הרמלך, ויהודה משי זהב יביא את סיפורה של זק"א.
קלמנוביץ' מדגיש כי לפי שעה המדינה לא משתתפת במימון האירוע וכי כל אחד מבני המשפחות משלמים בין 40 ל 60 ₪ לכרטיס, "זה מעיד על כך שהדבר נצרך". אבל הוא אינו מודאג, "על ההצלחה ירכבו כולם. השנה עירית ירושלים, בהמשך יצטרפו עוד, אולי כבר בשנה הבאה ערב כמו זה בבניני האומה, יתקיים גם בהיכל התרבות בתל-אביב".
קלמנוביץ' אומר לכתבתנו רותי אברהם כי עד היום המדינה סיגלה ליום הזכרון אופי של טקסים ואירועי תרבות חילונית, אירועים שבסיסם האחווה, הרעות ו'יפי הבלורית', ומופעי אביב גפן בכיכר רבין. "אנחנו יצאנו להלחם ויש בתוכנו שהקריבו על מזבח העם והארץ בגלל האמונה ומתוך התורה. אנחנו רוצים זכרון של קדושה".
הוא מוסיף כי ייתכן שלטווח הקצר הפעילות נראית מתבדלת אבל "לטווח הארוך יבינו שלזכרון יש ביטויים שונים, ויכבדו את רצוננו לזכור באמצעות שירי נשמה ושיחות של רבנים על עוצמת האמונה".
קלמנוביץ', תושב בית אל, מספר כי כל הפרוייקט התחיל עוד מימיה הראשונים של האינתיפדה הראשונה. כשמחבלים תקפו את רכבו בבקבוקי תבערה והוא נכווה קשות. "שכבתי בבית החולים כשאני חבוש מכף רגל ועד ראש, שרוף בדרגה 3 ב 75% מגופי, כשהרופאים אינם צופים שאחלים. נדרתי שאם אצליח לשרוד את הפציעה הקשה אקדיש מחצית מכל יום למען הכלל".
אחד הפרוייקטים הכלליים הללו הוא ערב יום הזכרון, בסגנון אמוני, לחללי מערכות ישראל. ערב המתקיים זו השנה השניה בבניני האומה.
כשניגשתי ליישם את הרעיון שלי, אומר קלמנוביץ, פניתי ליו"ר אמנות לעם אלעזר שטרום וביקשתי סיועו. "אני רציתי להתחיל בבניני האומה, אבל הוא אמר לי, תראה, אתה לא מבין באירועים, תתחיל 'בקטן'. אמרתי לו: בסדר, אבל יש לי אמונה. בערב יום הזכרון בשעה 21.30 עלה אלעזר שטרום לירושלים, הוא בא מהאירועים בכיכר רבין. הוא הגיע לבניני האומה וישב בקהל. במהלך האירוע שבמהלכו ניצבו נרות נשמה על הבמה, דיבר דוד חטואל ששכל את אשתו טלי וחמש בנותיו בפיגוע טרור. הוא אמר שכולם מדליקים כאן נר אחד, 'ואני חמישה'. 'כותלי בניני האומה בכו'", אומר קלמנוביץ'.
האירוע הסתיים הרבה אחרי חצות, ולאחר מכן הגיע שטרום אל מאחורי הקלעים. קלמנוביץ' אינו מוכן לפרט את תוכן השיחה האישית, אך מדגיש כי שטרום הביע התפעלות ונתן לו ברכת הדרך.
כמי ששילם את המחיר בגופו, חשתי שיש לי כוח מוסרי לעצב את אופן הזכרון הרצוי לי, הוא מוסיף. אולי היום האירוע נחשב ל"אלטרנטיבי" אבל בעוד כמה שנים הוא יהפוך ל'מיינסטרים'. קלמנוביץ מזכיר את הצלחתו במאבק שהוביל לפני כ 8 שנים להכליל את חללי פעולות האיבה ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל. "גם אז המהלך נראה היה אלטרנטיבי וכיום מי זוכר שפעם חללי פעולות האיבה לא הוזכרו בין כל חללי מערכות ישראל. אני מאמין, יש לי כוחות נפש ולנו יש ארץ מדהימה. אדם פשוט יכול לשנות סדרי בראשית".
הראיה לכך, לדבריו, עירית ירושלים הפכה את האירוע למוביל והיא משתתפת במימונו וכמו כן, האירוע ישודר בשידור חי ברדיו ירושלים, הנקלט היטב בכל רחבי הארץ. בכל הארץ ישמעו את חתן פרס נובל פרופ' אומן, אב שכול, את לימור הר מלך שבעלה נרצח בפיגוע טרור, ושיחות של רבנים בהם הרב מוטי אלון והרב ריסקין. בתכנית יוקרנו גם סרטים של אביגדור קהלני, ו"עולה מחשיכה" של לימור הרמלך, ויהודה משי זהב יביא את סיפורה של זק"א.
קלמנוביץ' מדגיש כי לפי שעה המדינה לא משתתפת במימון האירוע וכי כל אחד מבני המשפחות משלמים בין 40 ל 60 ₪ לכרטיס, "זה מעיד על כך שהדבר נצרך". אבל הוא אינו מודאג, "על ההצלחה ירכבו כולם. השנה עירית ירושלים, בהמשך יצטרפו עוד, אולי כבר בשנה הבאה ערב כמו זה בבניני האומה, יתקיים גם בהיכל התרבות בתל-אביב".