הרשויות הישראליות והקנדיות מרחיבות את שיתוף הפעולה המודיעיני לחשיפת הלבנת הון ומימון טרור. העברות כספים גדולות מישראל לקנדה ולהיפך, ייבדקו אוטומטית בחשד להלבנת הון. בקנדה מחייב החוק את הבנקים ורואי החשבון לדווח על כל חשד להלבנת הון ופעילות חשודה של הלקוחות.
פיגועי הטרור בישראל וברחבי העולם הביאו להגברת הפיקוח הבינ"ל על תופעת הלבנת ההון מחשש שכספים אלה משמשים למימון הטרור.
בישראל הוקמה בינואר 2002 הרשות לאיסור הלבנת הון בראשה עומד יהודה שפר. הרשות הינה בעיקרה גוף מודיעיני שהוקם כדי לסייע במניעה עבירות הלבנת הון ומימון פעילות טרור ובחקירות על פעילויות אלו. זאת כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות אלה.
ב- 1 באוגוסט 2005 נכנס לתוקפו חוק איסור מימון טרור במסגרתו נכללו הוראות נוספות למלחמה בהלבנת הון ושמה של הרשות שונה ל"רשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור". הלבנת הון הוגדרה כביצוע פעולה ברכוש, שמקורו בפשיעה במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר. להלבנת הון שלבים רבים המלווים אותה החל מעבירת המקור: העבירה שבאמצעותה הופק ההון, דרך פעולות ההלבנה עצמן השזורות לאורך "שרשרת ההלבנה", וכלה בשימושים החוזרים שנעשים בהון לאחר שהולבן.
גורמים בכירים ברשות מסרו לעיתון "שלום טורונטו", כי בין ישראל לקנדה מתקיים שיתוף פעולה הדוק בנוגע בתחום הלבנת ההון ומימון הטרור. במסגרת זו מועבר מידע בין שתי המדינות כאשר מתעורר לפעילות פלילית/טרוריסטית. גורמים אלה ביקשו להבהיר, כי אין מדובר בשיתוף במאגרי מידע או בהעברת מידע אוטומטית, אלא בנוהל המחייב הגשת בקשה רשמית ורק כאשר הרשות משתכנעת שמדובר בחשדות רציניים מועבר המידע לרשויות הקנדיות. לא כל מקרה של חשד להעלמת מס נכלל בקטגוריה של חובת הדיווח. עם זאת, עבירות מכס, שימוש בחשבוניות פיקטיביות והעלמות מס גדולות תדווחנה בין שתי המדינות.
עוד מסרו גורמים אלה ל"שלום טורונטו", כי העברות כספים בסכומים גדולים (מעל מיליון ₪) מישראל לקנדה ולהיפך, ידווחו אוטומטית לרשויות העוקבות אחר הלבנת הון, וכך גם כל פעולה חריגה בחשבון הבנק שאינה עולה בקנה אחד עם דפוסי ניהול החשבון ע"י בעליו. בארה"ב המעקב אחר פעילות פיננסית חשודה דרקוני יותר מאשר בישראל ובקנדה. לרשויות אכיפת החוק סמכות לבדוק את מאגר הנתונים ביתר חופשיות והסף להגדרת פעילות חשודה נמוך יותר ורלבנטי גם בהעברות כספים בסכומים קטנים יחסית.
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פועלת גם לאיתור העברות כספים במזומן לישראל וממנה. בשנה האחרונה נעצרו עשרות אנשים שניסו להבריח מיליוני דולרים במעברי הגבול השונים.
בקנדה מחייב החוק לדווח על פעילות חשודה להלבנת הון. הרשות הקנדית המקבילה לזו הישראלית FINTRAC קובעת חובת דיווח על העברות כספים חשודות על הגורמים הבאים: מוסדות פיננסיים (בנקים, חברות אשראי), חברות ביטוח, חברות השקעה פיננסיות, חברות להמרת מטבע, חברות העוסקות בהעברת כספים ישירה, רואי חשבון המנהלים תיקי לקוחות, מתווכי דירות הפועלים בשם לקוחותיהם ובעלי בתי קזינו.
פיגועי הטרור בישראל וברחבי העולם הביאו להגברת הפיקוח הבינ"ל על תופעת הלבנת ההון מחשש שכספים אלה משמשים למימון הטרור.
בישראל הוקמה בינואר 2002 הרשות לאיסור הלבנת הון בראשה עומד יהודה שפר. הרשות הינה בעיקרה גוף מודיעיני שהוקם כדי לסייע במניעה עבירות הלבנת הון ומימון פעילות טרור ובחקירות על פעילויות אלו. זאת כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות אלה.
ב- 1 באוגוסט 2005 נכנס לתוקפו חוק איסור מימון טרור במסגרתו נכללו הוראות נוספות למלחמה בהלבנת הון ושמה של הרשות שונה ל"רשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור". הלבנת הון הוגדרה כביצוע פעולה ברכוש, שמקורו בפשיעה במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר. להלבנת הון שלבים רבים המלווים אותה החל מעבירת המקור: העבירה שבאמצעותה הופק ההון, דרך פעולות ההלבנה עצמן השזורות לאורך "שרשרת ההלבנה", וכלה בשימושים החוזרים שנעשים בהון לאחר שהולבן.
גורמים בכירים ברשות מסרו לעיתון "שלום טורונטו", כי בין ישראל לקנדה מתקיים שיתוף פעולה הדוק בנוגע בתחום הלבנת ההון ומימון הטרור. במסגרת זו מועבר מידע בין שתי המדינות כאשר מתעורר לפעילות פלילית/טרוריסטית. גורמים אלה ביקשו להבהיר, כי אין מדובר בשיתוף במאגרי מידע או בהעברת מידע אוטומטית, אלא בנוהל המחייב הגשת בקשה רשמית ורק כאשר הרשות משתכנעת שמדובר בחשדות רציניים מועבר המידע לרשויות הקנדיות. לא כל מקרה של חשד להעלמת מס נכלל בקטגוריה של חובת הדיווח. עם זאת, עבירות מכס, שימוש בחשבוניות פיקטיביות והעלמות מס גדולות תדווחנה בין שתי המדינות.
עוד מסרו גורמים אלה ל"שלום טורונטו", כי העברות כספים בסכומים גדולים (מעל מיליון ₪) מישראל לקנדה ולהיפך, ידווחו אוטומטית לרשויות העוקבות אחר הלבנת הון, וכך גם כל פעולה חריגה בחשבון הבנק שאינה עולה בקנה אחד עם דפוסי ניהול החשבון ע"י בעליו. בארה"ב המעקב אחר פעילות פיננסית חשודה דרקוני יותר מאשר בישראל ובקנדה. לרשויות אכיפת החוק סמכות לבדוק את מאגר הנתונים ביתר חופשיות והסף להגדרת פעילות חשודה נמוך יותר ורלבנטי גם בהעברות כספים בסכומים קטנים יחסית.
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פועלת גם לאיתור העברות כספים במזומן לישראל וממנה. בשנה האחרונה נעצרו עשרות אנשים שניסו להבריח מיליוני דולרים במעברי הגבול השונים.
בקנדה מחייב החוק לדווח על פעילות חשודה להלבנת הון. הרשות הקנדית המקבילה לזו הישראלית FINTRAC קובעת חובת דיווח על העברות כספים חשודות על הגורמים הבאים: מוסדות פיננסיים (בנקים, חברות אשראי), חברות ביטוח, חברות השקעה פיננסיות, חברות להמרת מטבע, חברות העוסקות בהעברת כספים ישירה, רואי חשבון המנהלים תיקי לקוחות, מתווכי דירות הפועלים בשם לקוחותיהם ובעלי בתי קזינו.