בג"ץ נעתר לבקשת אלוף פיקוד מרכז יאיר נווה להאריך את מועד האולטימטום שהופנה למשפחות בבית שפירא בחברון. לפיכך יכולה המדינה לפנות את המשפחות עד יום ב' כולל. בתום הדיון כתבו השופטים כי לבקשת המדינה הם מבהירים ש"הגשת העתירה (של המשפחות היהודיות מבית שפירא, שהוגשה ביום ג'. ר.א.), עצרה את מירוץ 30 הימים. כך שהמדינה מוסמכת במסגרת 30 הימים לפינוי פלישה טריה, להתחיל ולפנות את המבנה בכוח, אם יהיה צורך בכך, עד ליום 8.5.06".
השופטים הוסיפו כי "האפשרות להידברות בעינה עומדת וטוב יעשו הצדדים אם יגיעו לכלל הסדר מוסכם". יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע וחברת ועד הישוב היהודי בחברון אורית סטרוק אומרת לכתבתנו רותי אברהם כי בדיון התייחס השופט אליקים רובינשטיין לאירועי עמונה. הוא פנה לנציגי המדינה ואמר: "אני מקווה שלמדתם את הלקח מעמונה ולא יהיו מראות קשים כאלה יותר".
סטרוק אומרת כי בישוב היהודי בחברון נערכים להתנגד לפינוי, הצפוי לפי הידוע להם ביום ראשון. בני נוער רבים כבר נמצאים במקום ורבים יגיעו לדבריה לפני שבת. לדבריה, ממידע שהגיע אל ועד הישוב היהודי עולה כי אין בכוונת כוחות הבטחון לכבד את בקשת השופט רובינשטיין, שכן במד"א הונחו להכין ערכות לשטיפת חומרים כימיים. היא מוסיפה כי הישוב היהודי פרסם קריאה לאנשים להגיע כבר לפני השבת שכן ביום ראשון צפוי שדרכים ייחסמו.
השתלשלות הפרשה בבג"ץ
ביום חמישי התקיים דיון בעתירת המשפחות נגד פינויין מהבית. בתום הדיון המליץ בג"ץ למשפחות להתפנות 'מרצון', שאם לא כן יפונו בכוח ביום ו' ב 11.00. בהחלטה כתבו השופטים כי הם "ממליצים בפני הנמצאים בבית לפנותו מרצון כדי למנוע עימותים מיותרים". הבוקר פנתה המדינה לבג"ץ וביקשה כי מועד הפינוי יוארך עד ליום שני. בג"ץ נעתר לבקשה.
בהחלטה כתבו השופטים ברק, נאור ורובינשטיין כי לאחר הפינוי יינעל הנכס ולא תתאפשר גישה אליו, לא ליהודי חברון אך גם לא לפלשתינים, זאת עד לבירור מעמד הנכס בבית משפט. "לאחר הפינוי יינעלו על ידי הצבא דלתות הנכס וכל גישה אליו גם כן, ולא תינתן אפשרות כניסה למבנה לאיש, וזאת עד להכרעה חלוטה של בית משפט אזרחי בסכסוך", נכתב בהחלטה. השופטים הוסיפו כי אינם מביעים דעה בענין "זכויות הצדדים". בכך קיבלו השופטים את עמדת יהודי חברון כי יש להביא את שאלת הבעלות להכרעת בית המשפט ולא קיבלו את עמדת המדינה כי אין ספק באשר לבעלותה של הפלשתינית על הנכס.
כתבתנו מוסרת כי במהלך הדיון הועלו שתי הצעות פשרה. המדינה הציעה "הקפאת מצב" לפיה יצאו המשפחות מהבית ושאלת הבעלות תידון בבית משפט. ההצעה עוררה תמיהה בקרב המתיישבים. הם שאלו כיצד ניתן לקרוא להוצאתן מהבית של שלש משפחות - "הקפאת מצב"?
המתיישבים הציעו "הקפאת מצב" מטעמם, לפיה המשפחות יישארו בבית והבעלות תוכרע בדיון בבית משפט. עוד הציעו כי יופקד פקדון אשר כספיו ישמשו לתשלום שכר דירה, היה אם יתברר בבית המשפט כי אכן אותה פלשתינית היא בעלת הנכס, כטענת המדינה. שכר הדירה ישולם במקרה כזה עבור התקופה שבה התגוררו המשפחות, ביודען כי מדובר בנכס שלהן. ההצעה נדחתה.
נציג הפרקליטות טען בדיון כי בחברון שורר "מצב נפיץ" וכי המדינה מחוייבת ע"פ המשפט הבינלאומי להגן על הפלשתינים. "בחברון יש מצב סופר אלים, חלק בגלל תושביה היהודים של חברון", טען הנציג. עוד טען כי המבנה היה אכן נטוש כטענת יהודי חברון, אך הוסיף כי הפלשתינים נטשו "בגלל התנכלויות יהודי חברון". עוד טען כי הנסיון של יהודי חברון להעביר את הנושא לדיון בבית משפט כדי להוכיח את בעלותם על הנכס הוא "מצג שווא ומסך עשן" כדי להשיג דחיה. "הם יודעים שהצבא עומד לפנותם והם מפזרים מסך עשן", אמר. הוא ציין כי גם בעמונה נעשה נסיון לדחות את המבצע על ידי בקשות לדחיה.
בין היתר טענה הפרקליטות כי המסמך עליו נשענת טענת הבעלות היהודית על הנכס, מזוייף. אך כשהשופטים שאלו את נציג המדינה האם קיימת אפשרות לבדוק כראוי את הבעלות של הנכס ברשות הפלשתינית, הוא הודה כי ברש"פ אין מערכת רישום נכסים מסודרת ומעודכנת, המאפשרת בירור כזה. אחד המסמכים עליו מסתמכות המשפחות בהוכחת הבעלות, חתום על ידי ראש העיר חברון. המדינה טענה בדיון כי הם שוחחו עימו והוא מכחיש כל קשר לאותו מסמך. על כך העיר בא כוח משפחות בית שפירא כי "אם היה רוצה שראשו ישאר על כתפיו, היה חייב להכחיש את חתימתו על המסמך".
בקשתו של בא כוח המתיישבים פרופ' מיכאל קורינלדי לתת ארכה להתדיינות בבית המשפט "למען שלום ישראל", הושבה כאמור ריקם.
קודם לקבלת ההחלטה הגיבו בועד הישוב היהודי בחברון על הדברים שנטענו על ידי המדינה בבג"ץ. לדבריהם "העובדה שנציג הפרקליטות נאלץ להשתמש בנתונים שקריים ובנימוקים פוליטיים כגון 'מצב נפיץ בחברון', 'חשש להתלקחות עקב התרחבות היישוב היהודי', מוכיחה כאלף עדים שמדובר בפינוי על רקע פוליטי ובגזל של ממש". מנהלת המחלקה המשפטית של היישוב היהודי בחברון אורית סטרוק, הבהירה כי "ההחלטה על הפינוי, שמתבססת על קביעה כי מדובר במסמכי שכירות מזוייפים, היא החלטה שלטונית לא אובייקטיבית וחסרת בסיס, ומהווה שימוש לרעה בסמכויות שלטון".
היערכות הכוחות לפינוי
בשעה שבבג"ץ התקיימה התדיינות בעתירה, צה"ל החל לערוך כוחות בחברון. שוטרים וחיילים הוצבו במעברים בין קריית ארבע ליישוב היהודי בחברון ובכביש הגישה לחברון. השוטרים לא אפשרו ליהודים שאינם רשומים כתושבי חברון להגיע לאזור והציגו צו שטח צבאי סגור.
בהתייחסו לצעד זה אמר הועד היהודי בחברון כי הצבת המחסומים היא "ביטוי של זלזול וחוצפה כלפי הבג"צ בעודו דן בסוגיה. התנהגות זו ממחישה את הגסות והברוטליות של מערכת שאמורה לספק צדק וביטחון אך משתמשת בסמכותה לגזול נכס מיהודים, לרמוס את זכויותיהם מבלי לאפשר להם לטעון לצדקתם בביהמ"ש. מקווים שבג"צ יעשה צדק ויאפשר ליהודים להוכיח את צדקתם וזכויותיהם".
ממידע שהגיע לידי המתיישבים, צה"ל הקצה למבצע הגירוש כוחות גדולים. הם יפעלו במעגלים כאשר במעגל הראשון יוצבו שוטרים ולוחמי מג"ב, כשלצידם פסיכולוגים ורבנים שינסו לפשר בין הצדדים. במעגל השני ימוקמו כוחות עתודה של מג"ב דרום וימ"מ שינסו, על פי התכנית, למנוע אירוע גדול בסדר גודל של האירועים האלימים בעמונה. במעגל השלישי יהיו חיילי צה"ל מהחטיבה המרחבית יהודה, שתפקידם לאבטח את האזור מפני מחבלים העלולים לנסות לנצל את ריכוז הכוחות כדי לפגוע באזרחים ובכוחות הבטחון. כוחות אלו נועדו גם למנוע ממפגינים להגיע לאזור.
הרב שליסל מבית שפירא, מתפלל שלא יהיה גירוש
הרב ישראל שליסל, מהמשפחות המתגוררות בבית שפירא, שוחח עם כתב ערוץ 7 . השיחה התקיימה ערב קבלת ההחלטה בבג"ץ (ביום ה), לפנות את המשפחות. שליסל אמר כי הוא חש שהמערכת פועלת נגדם, ולהערכתו הדבר נובע "משנאת חינם שחשים כלפי המתיישבים ובעיקר כלפי תושבי חברון". הרב שליסל ציין כי אינו בקיא בפרטים המשפטיים של הפרשה, אך לאחר שערך בירור עם משפטנים שבדקו את הנושא היטב, ברור לו שהמתיישבים צודקים במאה אחוז. שליסל מעריך כי ההתפתחויות האחרונות בפרשה נובעות ממה שהוא מכנה 'בלוף' ש'מכר' אחד המקומיים. הוא אינו שולל אפשרות כי היה שיתוף פעולה בין המקומיים לבין פוליטיקאים. "איני יודע אם יש כזה ערבי שלטענתם התלונן על פלישה לשטח שלו כביכול. כי הם אינם מוכנים לומר מי", אמר שליסל ומוסיף כי המשטרה חקרה אנשים מהיישוב היהודי ו"ייתכן שהמציאו אז ערבי שהתלונן".
כזכור, לפני כחודש נכנסו לבית שפירא שלוש משפחות, בהן משפחות שליסל וגרובבסקי. מדובר במשפחות אשר הוצאו לפני שלושה חודשים מהבית, עפ"י הסכם שהושג עם מפקד פיקוד מרכז יאיר נווה. הסיכום קבע כי יימצא הסדר לשיבת יהודים לבית שנגאל. התושבים נכנסו רק לאחר שהציגו בפני המנהל האזרחי מסמכים המעידים כי שכרו כדין את הבית ומתוך כך התיר צה"ל את כניסתם.
הרב שליסל הביע את תחושת המצוקה שגורמת הפרשה למשפחתו, והדגיש כי הכניסה לבית בשוק היתה חוקית אז וגם עתה, 'וזאת יודעים גם אחרים'. "אנחנו לא יודעים מה יהיה בבג"ץ ומתפללים שהחלטה טובה תצא לאור. לא תיכננו איך להגיב במידה ויחליטו לגרש אותנו אבל אנחנו מבקשים מאחינו שיתפללו והגאולה תבוא בכל מקרה", סיכם.
השופטים הוסיפו כי "האפשרות להידברות בעינה עומדת וטוב יעשו הצדדים אם יגיעו לכלל הסדר מוסכם". יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע וחברת ועד הישוב היהודי בחברון אורית סטרוק אומרת לכתבתנו רותי אברהם כי בדיון התייחס השופט אליקים רובינשטיין לאירועי עמונה. הוא פנה לנציגי המדינה ואמר: "אני מקווה שלמדתם את הלקח מעמונה ולא יהיו מראות קשים כאלה יותר".
סטרוק אומרת כי בישוב היהודי בחברון נערכים להתנגד לפינוי, הצפוי לפי הידוע להם ביום ראשון. בני נוער רבים כבר נמצאים במקום ורבים יגיעו לדבריה לפני שבת. לדבריה, ממידע שהגיע אל ועד הישוב היהודי עולה כי אין בכוונת כוחות הבטחון לכבד את בקשת השופט רובינשטיין, שכן במד"א הונחו להכין ערכות לשטיפת חומרים כימיים. היא מוסיפה כי הישוב היהודי פרסם קריאה לאנשים להגיע כבר לפני השבת שכן ביום ראשון צפוי שדרכים ייחסמו.
השתלשלות הפרשה בבג"ץ
ביום חמישי התקיים דיון בעתירת המשפחות נגד פינויין מהבית. בתום הדיון המליץ בג"ץ למשפחות להתפנות 'מרצון', שאם לא כן יפונו בכוח ביום ו' ב 11.00. בהחלטה כתבו השופטים כי הם "ממליצים בפני הנמצאים בבית לפנותו מרצון כדי למנוע עימותים מיותרים". הבוקר פנתה המדינה לבג"ץ וביקשה כי מועד הפינוי יוארך עד ליום שני. בג"ץ נעתר לבקשה.
בהחלטה כתבו השופטים ברק, נאור ורובינשטיין כי לאחר הפינוי יינעל הנכס ולא תתאפשר גישה אליו, לא ליהודי חברון אך גם לא לפלשתינים, זאת עד לבירור מעמד הנכס בבית משפט. "לאחר הפינוי יינעלו על ידי הצבא דלתות הנכס וכל גישה אליו גם כן, ולא תינתן אפשרות כניסה למבנה לאיש, וזאת עד להכרעה חלוטה של בית משפט אזרחי בסכסוך", נכתב בהחלטה. השופטים הוסיפו כי אינם מביעים דעה בענין "זכויות הצדדים". בכך קיבלו השופטים את עמדת יהודי חברון כי יש להביא את שאלת הבעלות להכרעת בית המשפט ולא קיבלו את עמדת המדינה כי אין ספק באשר לבעלותה של הפלשתינית על הנכס.
כתבתנו מוסרת כי במהלך הדיון הועלו שתי הצעות פשרה. המדינה הציעה "הקפאת מצב" לפיה יצאו המשפחות מהבית ושאלת הבעלות תידון בבית משפט. ההצעה עוררה תמיהה בקרב המתיישבים. הם שאלו כיצד ניתן לקרוא להוצאתן מהבית של שלש משפחות - "הקפאת מצב"?
המתיישבים הציעו "הקפאת מצב" מטעמם, לפיה המשפחות יישארו בבית והבעלות תוכרע בדיון בבית משפט. עוד הציעו כי יופקד פקדון אשר כספיו ישמשו לתשלום שכר דירה, היה אם יתברר בבית המשפט כי אכן אותה פלשתינית היא בעלת הנכס, כטענת המדינה. שכר הדירה ישולם במקרה כזה עבור התקופה שבה התגוררו המשפחות, ביודען כי מדובר בנכס שלהן. ההצעה נדחתה.
נציג הפרקליטות טען בדיון כי בחברון שורר "מצב נפיץ" וכי המדינה מחוייבת ע"פ המשפט הבינלאומי להגן על הפלשתינים. "בחברון יש מצב סופר אלים, חלק בגלל תושביה היהודים של חברון", טען הנציג. עוד טען כי המבנה היה אכן נטוש כטענת יהודי חברון, אך הוסיף כי הפלשתינים נטשו "בגלל התנכלויות יהודי חברון". עוד טען כי הנסיון של יהודי חברון להעביר את הנושא לדיון בבית משפט כדי להוכיח את בעלותם על הנכס הוא "מצג שווא ומסך עשן" כדי להשיג דחיה. "הם יודעים שהצבא עומד לפנותם והם מפזרים מסך עשן", אמר. הוא ציין כי גם בעמונה נעשה נסיון לדחות את המבצע על ידי בקשות לדחיה.
בין היתר טענה הפרקליטות כי המסמך עליו נשענת טענת הבעלות היהודית על הנכס, מזוייף. אך כשהשופטים שאלו את נציג המדינה האם קיימת אפשרות לבדוק כראוי את הבעלות של הנכס ברשות הפלשתינית, הוא הודה כי ברש"פ אין מערכת רישום נכסים מסודרת ומעודכנת, המאפשרת בירור כזה. אחד המסמכים עליו מסתמכות המשפחות בהוכחת הבעלות, חתום על ידי ראש העיר חברון. המדינה טענה בדיון כי הם שוחחו עימו והוא מכחיש כל קשר לאותו מסמך. על כך העיר בא כוח משפחות בית שפירא כי "אם היה רוצה שראשו ישאר על כתפיו, היה חייב להכחיש את חתימתו על המסמך".
בקשתו של בא כוח המתיישבים פרופ' מיכאל קורינלדי לתת ארכה להתדיינות בבית המשפט "למען שלום ישראל", הושבה כאמור ריקם.
קודם לקבלת ההחלטה הגיבו בועד הישוב היהודי בחברון על הדברים שנטענו על ידי המדינה בבג"ץ. לדבריהם "העובדה שנציג הפרקליטות נאלץ להשתמש בנתונים שקריים ובנימוקים פוליטיים כגון 'מצב נפיץ בחברון', 'חשש להתלקחות עקב התרחבות היישוב היהודי', מוכיחה כאלף עדים שמדובר בפינוי על רקע פוליטי ובגזל של ממש". מנהלת המחלקה המשפטית של היישוב היהודי בחברון אורית סטרוק, הבהירה כי "ההחלטה על הפינוי, שמתבססת על קביעה כי מדובר במסמכי שכירות מזוייפים, היא החלטה שלטונית לא אובייקטיבית וחסרת בסיס, ומהווה שימוש לרעה בסמכויות שלטון".
היערכות הכוחות לפינוי
בשעה שבבג"ץ התקיימה התדיינות בעתירה, צה"ל החל לערוך כוחות בחברון. שוטרים וחיילים הוצבו במעברים בין קריית ארבע ליישוב היהודי בחברון ובכביש הגישה לחברון. השוטרים לא אפשרו ליהודים שאינם רשומים כתושבי חברון להגיע לאזור והציגו צו שטח צבאי סגור.
בהתייחסו לצעד זה אמר הועד היהודי בחברון כי הצבת המחסומים היא "ביטוי של זלזול וחוצפה כלפי הבג"צ בעודו דן בסוגיה. התנהגות זו ממחישה את הגסות והברוטליות של מערכת שאמורה לספק צדק וביטחון אך משתמשת בסמכותה לגזול נכס מיהודים, לרמוס את זכויותיהם מבלי לאפשר להם לטעון לצדקתם בביהמ"ש. מקווים שבג"צ יעשה צדק ויאפשר ליהודים להוכיח את צדקתם וזכויותיהם".
ממידע שהגיע לידי המתיישבים, צה"ל הקצה למבצע הגירוש כוחות גדולים. הם יפעלו במעגלים כאשר במעגל הראשון יוצבו שוטרים ולוחמי מג"ב, כשלצידם פסיכולוגים ורבנים שינסו לפשר בין הצדדים. במעגל השני ימוקמו כוחות עתודה של מג"ב דרום וימ"מ שינסו, על פי התכנית, למנוע אירוע גדול בסדר גודל של האירועים האלימים בעמונה. במעגל השלישי יהיו חיילי צה"ל מהחטיבה המרחבית יהודה, שתפקידם לאבטח את האזור מפני מחבלים העלולים לנסות לנצל את ריכוז הכוחות כדי לפגוע באזרחים ובכוחות הבטחון. כוחות אלו נועדו גם למנוע ממפגינים להגיע לאזור.
הרב שליסל מבית שפירא, מתפלל שלא יהיה גירוש
הרב ישראל שליסל, מהמשפחות המתגוררות בבית שפירא, שוחח עם כתב ערוץ 7 . השיחה התקיימה ערב קבלת ההחלטה בבג"ץ (ביום ה), לפנות את המשפחות. שליסל אמר כי הוא חש שהמערכת פועלת נגדם, ולהערכתו הדבר נובע "משנאת חינם שחשים כלפי המתיישבים ובעיקר כלפי תושבי חברון". הרב שליסל ציין כי אינו בקיא בפרטים המשפטיים של הפרשה, אך לאחר שערך בירור עם משפטנים שבדקו את הנושא היטב, ברור לו שהמתיישבים צודקים במאה אחוז. שליסל מעריך כי ההתפתחויות האחרונות בפרשה נובעות ממה שהוא מכנה 'בלוף' ש'מכר' אחד המקומיים. הוא אינו שולל אפשרות כי היה שיתוף פעולה בין המקומיים לבין פוליטיקאים. "איני יודע אם יש כזה ערבי שלטענתם התלונן על פלישה לשטח שלו כביכול. כי הם אינם מוכנים לומר מי", אמר שליסל ומוסיף כי המשטרה חקרה אנשים מהיישוב היהודי ו"ייתכן שהמציאו אז ערבי שהתלונן".
כזכור, לפני כחודש נכנסו לבית שפירא שלוש משפחות, בהן משפחות שליסל וגרובבסקי. מדובר במשפחות אשר הוצאו לפני שלושה חודשים מהבית, עפ"י הסכם שהושג עם מפקד פיקוד מרכז יאיר נווה. הסיכום קבע כי יימצא הסדר לשיבת יהודים לבית שנגאל. התושבים נכנסו רק לאחר שהציגו בפני המנהל האזרחי מסמכים המעידים כי שכרו כדין את הבית ומתוך כך התיר צה"ל את כניסתם.
הרב שליסל הביע את תחושת המצוקה שגורמת הפרשה למשפחתו, והדגיש כי הכניסה לבית בשוק היתה חוקית אז וגם עתה, 'וזאת יודעים גם אחרים'. "אנחנו לא יודעים מה יהיה בבג"ץ ומתפללים שהחלטה טובה תצא לאור. לא תיכננו איך להגיב במידה ויחליטו לגרש אותנו אבל אנחנו מבקשים מאחינו שיתפללו והגאולה תבוא בכל מקרה", סיכם.