מאת דלית הלוי
שתי עתירות הוגשו כדי למהוע מממשלת ישראל להעביר נשק למנגנון של אבו מאזן 'כדי לחזקו'. עתירה של ארגון נפגעי הטרור אלמגור, ועתירה נוספת של המכון המשפטי לחקר הטרור.
כזכור ב 25 במאי אישרו ראש הממשלה אולמרט ושר הביטחון פרץ להעביר נשק קל ותחמושת למנגנון הביטחון המסכל הפלשתיני על מנת לחזק את אבו מאזן נגד החמאס. ההמלצה התקבלה בהמלצת הרמטכ"ל וראש השב"כ. בראיון ל"קול ישראל" (26 במאי) אמר ראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון, עמוס גלעד, כי הצעד הישראלי נועד לאפשר לאבו מאזן "לממש את ההחלטה האמיצה שקיבל ולהתמודד עם חמאס". גלעד הדגיש, כי מדובר רק בנשק קל בהיקף מוגבל וכי לא ישראל היא שתספק את הרובים, אלא מדינות אחרות (ירדן ומצרים).
העותרים טוענים, כי חימוש גורמי הביטחון הפלשתיניים עומד בניגוד לחוק הישראלי ולמדיניות ממשלת ישראל. לשיטתם, אם אכן הגורם המתחמש הוא ה"משטרה הפלשתינית" כהגדרתה בחוק הישראלי – הרי שגורם זה כפוף לרשות הפלשתינית שהוגדרה ע"י ממשלת ישראל כגורם טרור ולפיכך מן הנמנע לחמשו. מאידך, אם מדובר בגורם פלשתיני אחר – הרי שחימושו מנוגד לסעיף 6 לחוק יסוד :הצבא, לחוק הישראלי ולהסכמים עם הרשות הפלשתינית.
בנוסף, טוענים העותרים, כי מינויו של המחבל מוחמד דמרה, המבוקש על ידי כוחות הביטחון הישראלים למפקד כוח 17 – לא נשקל על ידי הממשלה (שכן מונה לאחר החלטתה) ומכל מקום יש חוסר סבירות קיצונית בחימושו של גורם פלסטיני, כל שכן כאשר מפקדו מבוקש על ידי ישראל.
בעותרים דוד לישה שאשתו שרה נרצחה בפיגוע ירי ביום 13/11/00, שאוכוון על ידי המחבל מחמוד דמרה ו גב' מזל מנחם שבתה סימה נרצחה ב28/10/01 על ידי 2 שוטרים פלסטיניים שפתחו באש בתחנת אוטובוס הומת אדם בחדרה.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי גם ארגון נפגעי הטרור אלמגור עתר לבג"ץ בדרישה לעצור את העברת נשק ותחמושת לגורמים ברש"פ. בעתירתו נגד שר הבטחון פרץ ורה"מ אולמרט טוען הארגון כי בעבר, במסגרת הסכמי אוסלו, העבירה ישראל נשק ותחמושת לרש"פ לצורך "הפגנת שליטה בשטח ולמניעת פיגועים", אבל התברר שהפיגועים נמשכים "אם מחמת אוזלת ידו וחוסר כוח ואם מחמת הסכמה שבשתיקה תוך עידוד סמוי לטרור". למעשה, נכתב בעתירה, "עיני הרש"פ נעצמו מול מבצעי הפיגועים". במשך השנים מאז הסכמי אוסלו "מרובים היו הפיגועים ומעשי ההרג בהם היו שותפים בפועל אנשי אשף-הרש"פ. לא אחת נעשה השימוש בנשק שמדינת ישראל נתנה לרשות כדי לפגוע בישראלים ובאינטרסים ישראליים".
אלמגור מציינים כי מאז הבחירות ועליית החמאס הפכה הרש"פ לרשות טרור דה יורה. על רקע זה הם תמוהה לדבריהם הודעת שר הבטחון כי יש לתת "לכוחות ה"מתונים" יכולת להילחם נגד כוחות של החמאס. הארגון פנה במכתב אל שר הבטחון ובו דרישה להימנע מהעברת נשק כולל הצגת נתונים על אירועים שבהם היה שימוש בנשק שניתן ע"י ישראל בעבר לפגיעה והרג בישראלים. עוד טען הארגון כי "אדריכל" הסכמי אוסלו השר בדימוס יוסי ביילין, הודה כי התקווה שמתן הנשק ישמש להשלטת סדר ברשות- נכזבה. "הניסיון שנצטבר מלמד כי נשק ישראלי עשוי בוודאות להיות מופנה נגד יהודים ואזרחי ישראל ולמעשה מדובר בהימור מטורף של מערכות השלטון בישראל בחיי אזרחיה" .
עוד נטען בעתירה כי הממשלה מנועה להעביר נשק לרשות או לגורמים בה נוכח הוראות הפקודה למניעת טרור האוסרת שיתוף פעולה וחיזוק ידם של אירגוני טרור. יתירה מכך לטענתם הוראות החוק "המחייבות את אזרחי מדינת ישראל מחייבות גם את רשויותיה של המדינה. אין לא שר הביטחון ולא ממשלת ישראל מצויות מעל החוק ושיקולים מדיניים או אחרים יכולים להוות הצדקה ותירוץ להפרתו של החוק".
שתי עתירות הוגשו כדי למהוע מממשלת ישראל להעביר נשק למנגנון של אבו מאזן 'כדי לחזקו'. עתירה של ארגון נפגעי הטרור אלמגור, ועתירה נוספת של המכון המשפטי לחקר הטרור.
כזכור ב 25 במאי אישרו ראש הממשלה אולמרט ושר הביטחון פרץ להעביר נשק קל ותחמושת למנגנון הביטחון המסכל הפלשתיני על מנת לחזק את אבו מאזן נגד החמאס. ההמלצה התקבלה בהמלצת הרמטכ"ל וראש השב"כ. בראיון ל"קול ישראל" (26 במאי) אמר ראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון, עמוס גלעד, כי הצעד הישראלי נועד לאפשר לאבו מאזן "לממש את ההחלטה האמיצה שקיבל ולהתמודד עם חמאס". גלעד הדגיש, כי מדובר רק בנשק קל בהיקף מוגבל וכי לא ישראל היא שתספק את הרובים, אלא מדינות אחרות (ירדן ומצרים).
העותרים טוענים, כי חימוש גורמי הביטחון הפלשתיניים עומד בניגוד לחוק הישראלי ולמדיניות ממשלת ישראל. לשיטתם, אם אכן הגורם המתחמש הוא ה"משטרה הפלשתינית" כהגדרתה בחוק הישראלי – הרי שגורם זה כפוף לרשות הפלשתינית שהוגדרה ע"י ממשלת ישראל כגורם טרור ולפיכך מן הנמנע לחמשו. מאידך, אם מדובר בגורם פלשתיני אחר – הרי שחימושו מנוגד לסעיף 6 לחוק יסוד :הצבא, לחוק הישראלי ולהסכמים עם הרשות הפלשתינית.
בנוסף, טוענים העותרים, כי מינויו של המחבל מוחמד דמרה, המבוקש על ידי כוחות הביטחון הישראלים למפקד כוח 17 – לא נשקל על ידי הממשלה (שכן מונה לאחר החלטתה) ומכל מקום יש חוסר סבירות קיצונית בחימושו של גורם פלסטיני, כל שכן כאשר מפקדו מבוקש על ידי ישראל.
בעותרים דוד לישה שאשתו שרה נרצחה בפיגוע ירי ביום 13/11/00, שאוכוון על ידי המחבל מחמוד דמרה ו גב' מזל מנחם שבתה סימה נרצחה ב28/10/01 על ידי 2 שוטרים פלסטיניים שפתחו באש בתחנת אוטובוס הומת אדם בחדרה.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי גם ארגון נפגעי הטרור אלמגור עתר לבג"ץ בדרישה לעצור את העברת נשק ותחמושת לגורמים ברש"פ. בעתירתו נגד שר הבטחון פרץ ורה"מ אולמרט טוען הארגון כי בעבר, במסגרת הסכמי אוסלו, העבירה ישראל נשק ותחמושת לרש"פ לצורך "הפגנת שליטה בשטח ולמניעת פיגועים", אבל התברר שהפיגועים נמשכים "אם מחמת אוזלת ידו וחוסר כוח ואם מחמת הסכמה שבשתיקה תוך עידוד סמוי לטרור". למעשה, נכתב בעתירה, "עיני הרש"פ נעצמו מול מבצעי הפיגועים". במשך השנים מאז הסכמי אוסלו "מרובים היו הפיגועים ומעשי ההרג בהם היו שותפים בפועל אנשי אשף-הרש"פ. לא אחת נעשה השימוש בנשק שמדינת ישראל נתנה לרשות כדי לפגוע בישראלים ובאינטרסים ישראליים".
אלמגור מציינים כי מאז הבחירות ועליית החמאס הפכה הרש"פ לרשות טרור דה יורה. על רקע זה הם תמוהה לדבריהם הודעת שר הבטחון כי יש לתת "לכוחות ה"מתונים" יכולת להילחם נגד כוחות של החמאס. הארגון פנה במכתב אל שר הבטחון ובו דרישה להימנע מהעברת נשק כולל הצגת נתונים על אירועים שבהם היה שימוש בנשק שניתן ע"י ישראל בעבר לפגיעה והרג בישראלים. עוד טען הארגון כי "אדריכל" הסכמי אוסלו השר בדימוס יוסי ביילין, הודה כי התקווה שמתן הנשק ישמש להשלטת סדר ברשות- נכזבה. "הניסיון שנצטבר מלמד כי נשק ישראלי עשוי בוודאות להיות מופנה נגד יהודים ואזרחי ישראל ולמעשה מדובר בהימור מטורף של מערכות השלטון בישראל בחיי אזרחיה" .
עוד נטען בעתירה כי הממשלה מנועה להעביר נשק לרשות או לגורמים בה נוכח הוראות הפקודה למניעת טרור האוסרת שיתוף פעולה וחיזוק ידם של אירגוני טרור. יתירה מכך לטענתם הוראות החוק "המחייבות את אזרחי מדינת ישראל מחייבות גם את רשויותיה של המדינה. אין לא שר הביטחון ולא ממשלת ישראל מצויות מעל החוק ושיקולים מדיניים או אחרים יכולים להוות הצדקה ותירוץ להפרתו של החוק".