התחקירן דוד בדין ממשיך להפנות אצבע מאשימה כלפי פעילותה של תנועת השמאל הקיצוני "שלום עכשיו" וטוען כי פעילותה הענפה של תנועת "שלום עכשיו" להרס המאחזים שהוגדרו כבלתי מוסדרים, או בלתי חוקיים, נתמכת באורח מאסיבי על ידי גופים שונים באירופה ובארצות הברית. דומה כי בעקבות הרס הבתים בעמונה, קיבלה התנועה מוטיבציה מוגברת להמשך מפעל ההרס של ההתיישבות ביש"ע. האירגון, הפועל במערך מאורגן ומשומן היטב, הציב לעצמו בשנה הקרובה יעד להגשת כחמש עד עשר עתירות נוספות לבג"ץ נגד מאחזים, שלטענתם יושבים על אדמות פלשתיניות.



'שלום עכשיו' נתמכת מלבד על ידי האידאולוגיה השמאלנית, בסכומי עתק ממדינות אירופה, ומגוף בארה"ב שנקרא "אמריקנים למען שלום עכשיו". התחקירן דוד בדין, אסף עדויות על הסכומים המוזרמים לאירגון, ומדווח כי בשנת 2003 הזרים משרד החוץ הבריטי 110 פאונד שהיו באותה עת כ-840 אלף שקל. משרד החוץ הנורבגי העביר להם מליון ו-200 אלף כתר נורבגי, שהם כ-800 אלף שקל. שגרירות פינלנד בישראל תרמה אף היא כחמישים אלף יורו – שהם כ-270 אלף שקל. בשנת 2005 תרמו משרדי החוץ הבריטי והנורבגי סכומים זהים לסכומים שתרמו ב-2003, שמסתכמים בכמליון 760 אלף שקל.



לפי מסמכים שהגיעו לבדין, מצפים בתנועת שלום עכשיו בשנת 2006 לתרומות נכבדות מהבריטים, מהנורבגים וגם מהקנדים הגרמנים וההולנדים. הסכום שיגיע הפעם מסתכם בכ-900 אלף יורו שהם כחמישה מליון שקל. תוכניות הפעולה לשנה הקרובה מוערכות בכ-94 אלף דולר.



עיקר הפעילות של שלום עכשיו מתמקדת בהפעלת צוות מעקב אחר ההתנחלויות בראשותו של דרור אטקס, סטודנט לתואר שני בהסטוריה, הפועל בשכר של כ-150 אלף שקל בשנה. בצוות המעקב עוד שני עוזרים בשכר ושישה מתנדבים. עיקר עבודתו נעשית באמצעות צילומי אוויר וסיורים בשטח.



גם את מישור ההסברה, לא מזניחים בשלום עכשיו. לדעתם שיתוף הציבור במידע אודות ההתנחלויות חיוניות מאד לקידום עקירת התנחלויות נוספות. באחד המסמכים שפרסמו, הם מסבירים כי "הדה- לגיטימציה של המתנחלים הקיצונים בעיני הציבור הרחב שהתגלתה במהלך ההתנתקות, מספקת הזדמנות להמשיך וללחוץ נגד המאחזים הבלתי חוקיים". לדברי בדין, פעילי שלום עכשיו עורכים פעולות מחאה בוושינגטון לאחר שתואמו עם גורמים ברש"פ.