ירידה במוטיבציה בקרב חיילי המילואים בעקבות מבצע גדול ללכידת עריקים. לערוץ 7 נודע כי המשטרה הצבאית ביצעה השבוע מבצע רחב היקף ללכידת חיילי מילואים שלא הגיעו לשירות צבאי. במסגרת המבצע נעצרו גם כמה חיילי מילואים שסירבו להשתתף בגירוש בקיץ שעבר. עם פרסום הידיעה באתר על מעצרו של תושב שערי תקווה התקבלו ידיעות נוספות על מעצרים של תושבים, שהוחזקו לטענתם בתנאים קשים והם לא יכלו ליצור קשר עם בני משפחותיהם.
י. מירושלים, למשל, התבקש ליצור קשר עם יחידת המשטרה הצבאית, וזו הפעם הראשונה בה נודע לו שהוא נחשב עריק. כאזרח שומר חוק הוא ניסה ליצור קשר, אבל מעבר לקו ענו לו ש'האחראי לא נמצא'. בלילה שלאחר מכן הגיעו שוטרים צבאיים לביתו של י, דפקו על הדלת וכשאשתו הטריה פתחה אותה – הם פרצו במהירות לחדר השינה והוציאו אותו משם. אשתו התחננה שיתנו לו לארוז תיק, אך בעודה אורזת התנפלו השוטרים עליו. אזקו את ידיו ולקחו אותו באלימות למכוניתם. 
שוטרים צבאיים הגיעו לביתו של י, דפקו על הדלת וכשאשתו הטריה פתחה אותה – הם פרצו במהירות לחדר השינה והוציאו אותו משם.
במהלך הדרך לענתות, בסיס המשטרה הצבאית, טוען י' כי הצוות בראשות שוטר צבאי המשיך לפגוע בו ולהשפיל אותו. אשתו של י. עדיין המומה מהמקרה, ומתקשה לתאר את הזעזוע שחשה. במשפחתו של י. יש גם מגורשים מגוש קטיף, והם אומרים כי "התחושה היא שהצבא נותן גט כריתות לאנשים רבים: כל מקרה כזה גורם לאיש, למשפחתו ולכל חביריו להבין שאין להם שום מקום בצה"ל. בסופו של דבר השירות במילואים הוא כמעט התנדבותי, פשוט נחפש את התירוץ המתאים לא להגיע בפעמים הבאות".
בתוך מתקני הכליאה המצב לא יותר טוב. עינת מפדואל, שבעלה כלוא בכלא 4 בצריפין, מדווחת על התנאים בכלא בהם הוא נמצא, "מתחת לכל ביקורת", כהגדרתה. "בעלי מספר שהביוב עולה על גדותיו ואין טיפול בענין. אנשים ישנים על מזרונים ללא מיטות, ודברים דומים". עינת מדגישה שהדבר לא גורם לה לשבירה, "צבא שמתייחס כך לחיילים שלא הצליחו לשתף פעולה עם מערכת שמגרשת באותו הזמן את חבריהם ומשפחותיהם מגוש קטיף ומצפון השומרון – חסר כל יכולת להכיל אותנו בתוכו. נמצא את הדרך לא לשרת, זה לא קשה, ונשרת את עם ישראל במקומות חשובים אחרים". היא מציינת לשבח את אנשי הקהילה בפדואל שעוזרים לה להתמודד עם הימים בהם בעלה לא בבית.
גם הגרעין התורני בלוד מחזק את אשתו של אחד מחברי הגרעין, שנעצר בנסיבות דומות. העריקים התלוננו כי לא ניתן להם גם לשוחח מייד עם מעצרם עם קרוביהם. כך למשל אחד העצורים סיפר כי הובל לפנות בוקר לבסיס ורק בשעות הלילה המאוחרות איפשרו לו להתקשר לביתו.
מצה"ל נמסר בתגובה לטענות המובאות כי פעם בכמה זמן מתבצעים מבצעים ארציים ללכידת עריקים וגם במהלך הפעילות הזאת פשטו ועצרו אותם ללא קשר לתקופה זו או אחרת. עוד הובהר כי "העצורים בבתי הכלא הצבאיים רשאים כולם להתקשר לבני משפחותיהם והזכות הזאת לא נשללת מאף אחד. הוסבר להם כיצד לרכוש כרטיסי חיוג והם יכולים ליצור קשר בזמנם החופשי, הצבא לא מונע מאף אחד מהם להתקשר". צה"ל אישר את דבר הבעיות ברשת הביוב שמפריעה לעצורים, אך נטען כי "כרגע עבודות מתבצעות במקום והנושא מטופל נקודתית".
ממוקד 'החייל היהודי' נמסר בתגובה: "הצבא היסטרי מהתחושה הציבורית הרחבה של הדחיה כלפיו, מה שבא לידי ביטוי באי הגעה לשירות מילואים ובבני נוער רבים שאינם מעוניינים לשרת בצה"ל בכלל (פניות רבות בנושאים אלה מגיעות אלינו)".
עוד נמסר כי "תגובת צה"ל במבצעים אלימים לא מועילה לו דבר, והיא דומה להבערת האש על ידי אלעזר שטרן אחרי מעשהו הצנוע והרגוע של החייל חננאל דיין. אי אפשר להכריח חיילים לשרת באלימות, וגם אלה שיגיעו מעתה ואילך לשירות בגלל איומים – יעשו זאת בלא לב ולב, ויחפשו כל סיבה להתחמק. הצבא עומד בפני בעיה אמיתית, ובמקום להבין שהוא חייב להשתנות – הוא מפעיל אלימות בתקוה שדבר זה יחזיר אליו את הרוח שאותה הוא הורס בכוח בשנים האחרונות. התוצאה של הכוחניות היא ריחוק נוסף מהצבא, ודבר זה מצטרף להתנהגותו של הצבא בכל תחום – למין שמירה על שבת, כשרות וצניעות, דרך גירוש יהודים ועד הפקרת חיי חיילים כדי שלא להרוג מחבלים שמחפים על פשע'".