עובדי המועצות הדתיות הכריזו על סכסוך עבודה, בשל אי תשלום שכרם של העובדים. שלמה שטרן ראש חטיבת עובדי חינוך ודת המופקד על המועצות הדתיות, אומר כי עדיין אין תשובה לשאלה כיצד ייתכן שעובדים רבים במועצות הדתיות יחד עם חבריהם ברשויות המקומיות עדיין אינם מקבלים את משכורותיהם.
לדברי שטרן, גם באותם מקומות שהעובדים מקבלים שכר נטו, עדיין קיים פיגור בתשלומים של זכויות סוציאליות שגם הם נחשבים כשכר אך אינם משולמים. "יש מקומות בהם משולם השכר נטו ויש מקומות שגם זה לא משולם, עובדי המועצה הדתית ביהוד למשל לא מקבלים משכורת כבר ששה חודשים וכך גם במקומות נוספים". אין הבדל לדבריו בין רשויות מקומיות ובין מועצות דתיות בנושא אי תשלום שכרם.
שטרן אומר עוד כי בתום תקופת צינון של של שבועיים מיום שהכריזו על סכסוך עבודה לפי החוק, מתאפשרת נקיטה באמצעים ארגונים על פי החלטת ההסתדרות. השביתה שהיתה בשנת 2004 לדבריו, פתרה את הבעיה של תשלום המשכורת עד אז אך לא מאז. "לצערנו אנחנו מגיעים למסקנה שאין פתרון קבע אלא אם כן המנהיגים והפוליטיקאים יגיעו למסקנה שצריך לפתור את הבעיה".
"אנחנו ארגון עובדים והנשק שנמצא בידינו הוא רק צעדים ארגוניים על מנת לפתור את הבעיה. ראש ההסתדרות ניסה לפתור את הבעיה בשקט אך ללא הצלחה ונזקקנו להגיע פיתרון הזה שאינו רצוי לנו כדי להגיע לפיתרון של תשלום משכורות", מוסיף שטרן.
חוק שירותי הדת היהודים קובע שהתקציב של המועה"ד מגיע 40 אחוז מהמדינה ו60 אחוז מהרשויות המקומיות. המדינה קבעה את התקציב ומעבירה את חלקה. הבעיה נעוצה לדברי שטרן בשני בדברים אחרים. "חלק ראשון הוא שרשויות מקומיות לא מעבירת את חלקן וחלק שני שגם אם התקציב יועבר במלואו, זה לא מספיק לתשלום כל המשכורות".
שטרן מוסיף כי האוצר מעביר לרשויות המקומיות מענקי איזון בסכומים לא קטנים שאותם הרשויות המקומיות לא מעבירות למועצות הדתיות. המדינה מתנגדת להעביר את המענקים האלה ישירות למועצות הדתיות.
לשאלת המראין אמציה האיתן בעניין שיתוף פעולה בהשבתות קודמות, שכן אי מתן שרותי דת נוגדת את ההלכה, ומקשה מצפונית על השובתים, אומר שטרן כי מהיותו חרדי שאל רב עיר בענין, שאמר לו כי עליהם לעשות כהבנתם. לדברי הרב, אותם אלה שמתנגדים לשביתה, שידאגו שישלמו את משכורותיכם. לדברי שטרן, "עובדים מגיעים למצבים קשים לאחר שאינם מקבלים משכורותים, והבנקים לא נותנים אשראי".
לדברי שטרן, גם באותם מקומות שהעובדים מקבלים שכר נטו, עדיין קיים פיגור בתשלומים של זכויות סוציאליות שגם הם נחשבים כשכר אך אינם משולמים. "יש מקומות בהם משולם השכר נטו ויש מקומות שגם זה לא משולם, עובדי המועצה הדתית ביהוד למשל לא מקבלים משכורת כבר ששה חודשים וכך גם במקומות נוספים". אין הבדל לדבריו בין רשויות מקומיות ובין מועצות דתיות בנושא אי תשלום שכרם.
שטרן אומר עוד כי בתום תקופת צינון של של שבועיים מיום שהכריזו על סכסוך עבודה לפי החוק, מתאפשרת נקיטה באמצעים ארגונים על פי החלטת ההסתדרות. השביתה שהיתה בשנת 2004 לדבריו, פתרה את הבעיה של תשלום המשכורת עד אז אך לא מאז. "לצערנו אנחנו מגיעים למסקנה שאין פתרון קבע אלא אם כן המנהיגים והפוליטיקאים יגיעו למסקנה שצריך לפתור את הבעיה".
"אנחנו ארגון עובדים והנשק שנמצא בידינו הוא רק צעדים ארגוניים על מנת לפתור את הבעיה. ראש ההסתדרות ניסה לפתור את הבעיה בשקט אך ללא הצלחה ונזקקנו להגיע פיתרון הזה שאינו רצוי לנו כדי להגיע לפיתרון של תשלום משכורות", מוסיף שטרן.
חוק שירותי הדת היהודים קובע שהתקציב של המועה"ד מגיע 40 אחוז מהמדינה ו60 אחוז מהרשויות המקומיות. המדינה קבעה את התקציב ומעבירה את חלקה. הבעיה נעוצה לדברי שטרן בשני בדברים אחרים. "חלק ראשון הוא שרשויות מקומיות לא מעבירת את חלקן וחלק שני שגם אם התקציב יועבר במלואו, זה לא מספיק לתשלום כל המשכורות".
שטרן מוסיף כי האוצר מעביר לרשויות המקומיות מענקי איזון בסכומים לא קטנים שאותם הרשויות המקומיות לא מעבירות למועצות הדתיות. המדינה מתנגדת להעביר את המענקים האלה ישירות למועצות הדתיות.
לשאלת המראין אמציה האיתן בעניין שיתוף פעולה בהשבתות קודמות, שכן אי מתן שרותי דת נוגדת את ההלכה, ומקשה מצפונית על השובתים, אומר שטרן כי מהיותו חרדי שאל רב עיר בענין, שאמר לו כי עליהם לעשות כהבנתם. לדברי הרב, אותם אלה שמתנגדים לשביתה, שידאגו שישלמו את משכורותיכם. לדברי שטרן, "עובדים מגיעים למצבים קשים לאחר שאינם מקבלים משכורותים, והבנקים לא נותנים אשראי".