מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, אשר בדק את 'סל הבטחון' שמעניקה המדינה לישובי הצפון גילה כי סל זה מספק צורך פסיכולוגי של אנשים להרגיש מוגנים, אך הוא אינו מגן דיו על התושבים.
"במציאות שבה תכיפות ההפצצות ונפילת טילים תלך ותגדל תעלם גם תחושת הביטחון המזויפת הזו", טוענת פרופ' נורית קליאוט מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, שערכה את המחקר.
לדברי פרופ' קליאוט, יישובי קו העימות המצויים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול זוכים לסל הבטחון המקסימלי שמדינת ישראל מספקת לאזרחיה וכולל בין היתר גדר היקפית, שערים ומחסומים אך אין בו שום תועלת כנגד טילים או פגזי מרגמות.
"ברוב היישובים סל הביטחון או המיגון הוא טוב במניעה או הפחתה של פעילות עבריינית וכן נגד פעולות טרור אבל אין לו כל ערך במניעת הפצצות", אומרת הבוקר קליאוט ומדגישה כי על משרד הבטחון להעלות את השאלות האמיתיות והאקטואליות בנוגע למיגון היישובים ולשקול את שינוי מבנה סל הבטחון. "אף אחד לא בודק כמה עולה בטחון אמיתי, ומשרד הבטחון מסתפק בהענקת בטחון מדומה שלא יספק את תושבי עוטף עזה וגבול הצפון לאורך זמן", התריעה.
במחקר נבדקו 384 יישובים המהווים את כל האוכלוסייה הכפרית בחלקה הצפוני של ישראל. בסך הכל נמצאו 276 ישובים מגודרים מתוך 384 שנבדקו – כ-72%.
"במציאות שבה תכיפות ההפצצות ונפילת טילים תלך ותגדל תעלם גם תחושת הביטחון המזויפת הזו", טוענת פרופ' נורית קליאוט מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, שערכה את המחקר.
לדברי פרופ' קליאוט, יישובי קו העימות המצויים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול זוכים לסל הבטחון המקסימלי שמדינת ישראל מספקת לאזרחיה וכולל בין היתר גדר היקפית, שערים ומחסומים אך אין בו שום תועלת כנגד טילים או פגזי מרגמות.
"ברוב היישובים סל הביטחון או המיגון הוא טוב במניעה או הפחתה של פעילות עבריינית וכן נגד פעולות טרור אבל אין לו כל ערך במניעת הפצצות", אומרת הבוקר קליאוט ומדגישה כי על משרד הבטחון להעלות את השאלות האמיתיות והאקטואליות בנוגע למיגון היישובים ולשקול את שינוי מבנה סל הבטחון. "אף אחד לא בודק כמה עולה בטחון אמיתי, ומשרד הבטחון מסתפק בהענקת בטחון מדומה שלא יספק את תושבי עוטף עזה וגבול הצפון לאורך זמן", התריעה.
במחקר נבדקו 384 יישובים המהווים את כל האוכלוסייה הכפרית בחלקה הצפוני של ישראל. בסך הכל נמצאו 276 ישובים מגודרים מתוך 384 שנבדקו – כ-72%.