ארגון השמאל 'האגודה לזכויות האזרח בישראל'' פנה במכתב לראש הממשלה ובו הוא דורש הקמת ועדת חקירה לנסיבות תקרית הרס המבנה בכפר כנא שבדרום לבנון.
מנסחי המכתב כותבים שמדובר ב"התקפה שדגל שחור מתנופף מעליה, והיא מהווה לכאורה הפרה בוטה ביותר של שני עקרונות היסוד של המשפט ההומניטרי ושל המשפט הפלילי הבינלאומי: עקרון ההבחנה בין לוחמים לבין אזרחים ועקרון המידתיות".
אנשי הארגון דורשים מצה"ל לעמוד במה שהם מגדירים כמטרת העל של המשפט ההומניטרי והיא "הקטנת הסבל של האוכלוסייה האזרחית החפה מכל פשע בזמן המלחמה. חוסר המוסריות שבהפרת כללים אלה מדבר בעד עצמו".
עוד נכתב כי מדובר בהפרה חמורה של כללי המשפט ההומניטרי ושל כללי המשפט הפלילי הבינלאומי, ועל כן מתחייבת הקמת ועדת חקירה ממלכתית בסוגייה.
במכתבם מאשימים פעילי הארגון את הצבא בכך שלא איפשר לאזרחי דרום לבנון להימלט צפונה כשהפציץ כלי רכב, תשתיות וגשרים שהובילו צפונה. כיוון שכך, לדבריהם, צה"ל אחראי גם לכך שהאזרחים לא נמלטו.
על מנת להוכיח את אשמת הצבא מצטטים אנשי הארגון פרוטוקול מאמנת ג'נבה התובע "זהירות מתמדת במטרה לחוס על האוכלוסייה האזרחית, על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים" בעת פעולה צבאית. לדבריהם פרוטוקול זה קובע ש"הפגזת בנייני מגורים בתואנה, כי תושביהם הוזהרו מראש מהווה עצימת עיניים והתנערות מוחלטת מהחובה לנהוג בזהירות".
באשר לטענה הישראלית שמהכפר שהופצץ שוגרו קטיושות לעבר ישראל סבורים הפעילים ש"הטענה כי מכפר כנא נורו רקטות קטיושה לעבר ישראל, אין בה כלשעצמה להכשיר הפצצה ישירה של בנייני מגורים והריגת למעלה מחמישים אזרחים השוהים בתוכם. כללי המשפט ההומניטרי מטילים חובה מפורשת על הכוח הלוחם להבחין בין מטרות צבאיות לבין מטרות אזרחיות. שיגור רקטות בקירבת בתי מגורים אינה מכשירה הפצצה ישירה מהאוויר של אותם בתים והרג של כל מי שנמצא בתוכם".
לחיזוק דבריהם מצטטים פעילי השמאל את נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק שכתב: "כאשר התותחים יורים, המוזות שותקות. אך גם כאשר התותחים יורים חייב המפקד הצבאי לשמור על החוק. כוחה של חברה לעמוד כנגד אויביה מבוסס על הכרתה, כי היא נלחמת עבור ערכים הראויים להגנה. שלטון החוק הוא אחד מערכים אלה".