הסוכן הישראלי יהונתן פולארד מפרסם הערב (ג) מכתב למשפחות החיילים החטופים ובו הוא משתפם ברחשי ליבו. במכתבו קורא פולארד לעם בישראל לקום על רגליו ולחזור לערבות הדדית ולמצב שבו "אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד". רק כך ניתן יהיה להחזיר את החיילים החטופים הביתה, אומר פולארד.
במכתבו למשפחות שליט, רגב וגולדווסר כותב פולארד: "איני יכול להפסיק לחשוב עליהם ועליכם...בכל יום אני מתפלל לבריאותם ולשיבתם המהירה הביתה, יחד עם כל שבויינו ונעדרינו". עוד הוא כותב: "אף שזה לא קל עבורי לדבר על נושא השבי, אני חש שאני חייב לשתף אתכם במה שבליבי. ברגע בו שמעתי לראשונה על הצהרתו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לפיה ישראל לא תסכים להתחיל בשום דיון על הפסקת אש במלחמה נגד החיזבאללה, מבלי שקודם כל יוחזרו אלינו החיילים השבויים שלנו, בניכם האהובים - מייד ידעתי שהיו אלה לא יותר מאשר סתם מילים ריקות.
מדוע? מכיוון שמלחמה להשבתו של שבוי דורשת עמדה מוסרית. היא דורשת מחויבות לעם, למולדת ולאלוקים. היא דורשת את אותה עמדה מוסרית שנראה לכאורה שמדינת ישראל איבדה כבר לפני שנים רבות... הריקבון המוסרי התגלה כבר לפני 21 שנים, ביום בו נזרקתי משגרירות ישראל בוושינגטון היישר לידיהם של שוטרי ה-FBI שחיכו לי בחוץ. אותו כשלון מוסרי נמשך עד היום ללא תיקון כבר 21 שנה. זו קללה שממשיכה לרבוץ עלינו עד עצם היום הזה. זהו הכישלון המוסרי שהוליד את הפקרתם של זכריה באומל, צבי פלדמן, יהודה כץ, גיא חבר, של רון ארד וכן להפקרתו של מדחת יוסוף כשהוא פצוע בשטח. זהו אותו כשלון מוסרי שהוביל להפקרתו והחרבתו של גוש קטיף ואך לפני ימים ספורים - להפקרתם של כל תושבי צפון המדינה. זהו הכישלון המוסרי שהביא לתרבות של מילים ריקות והבטחות שבורות. תרבות שממשלות ישראל הצליחו להציב לה רף חדש".
פולארד מוסיף כי "כאשר אין עמדה מוסרית להשבתו של שבוי, אין רוח ואין נחישות וכתוצאה מכך שום פעולה אפקטיבית אינה מתבצעת. הדבר יוצר וואקום שפוליטיקאים אוהבים למלא במילים ובהבטחות ריקות שיאפשרו להם להמשיך לשמור על כיסאם. דיבורים יפים, ללא מעשים, שלעולם לא יביאו להשבתו של שום שבוי הביתה... קשה לי לומר זאת לכם. אך האמת היא שהמכשול האמיתי להבאתם של גלעד, אלדד ואהוד הביתה איננו מכשול אופרטיבי או פרקטי. בדיוק להיפך. המכשול האמיתי איננו קשור לבעיה ביכולתה של מדינת ישראל לגבש תוכנית פעולה ולהוציא אותה לפועל. למעשה, המכשול האמיתי היחידי לשחרורם של הבנים הוא הכשל המוסרי והיעדרה של הערבות ההדדית"
על העם בישראל למצוא את הכוח הנפשי לעמוד על רגליו ולצאת מייד מהתוהו ובוהו של חוסר המוסריות, כותב פולארד. על העם למצוא את הדרך חזרה אל הערבות ההדדית. "אנו מוכרחים להדליק ולתפוס מחדש את הכוח שלנו כעם מאוחד – אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד! אם נצליח, ואני מאמין שאנו יכולים, אז נהיה שוב ראויים לברכת שמיים ולחזרתם הביתה של כל אחינו הנתונים בצרה ובשביה".
באהבה רבה ובברכה
יהונתן פולארד
כלא באטנר, צפון קרוליינה