מבקר המדינה פרסם דו"ח חמור על מינויים פוליטיים שביצע רה"מ אולמרט בתקופת כהונתו כשר התמ"ת. זאת באמצעות הרשות לעסקים קטנים ובינוניים הפועלת במשרד התמ"ת. בדו"ח מפרט המבקר השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס את האופן שבו רה"מ אולמרט, אז שר התמ"ת, ומנכ"ל משרדו רענן דינור, עשו שימוש ברשות שהיא עמותה, כ"כר פעולה למינויים משיקולים פוליטיים ובתהליך לא תקין", כלשון המבקר.



המבקר מציין כי הרשות כעמותה היא הסדר ארגוני שמאפשר עקיפת כלי הפיקוח של המדינה: היועץ המשפטי, נציבות שירות המדינה והחשב הכללי. מצד אחד כעמותה היא אינה משתייכת באופן רשמי למשרד התמ"ת ולכן לא חלים עליה כללי שירות המדינה, אבל למעשה היא "ליבת פעילות משרד התמ"ת", ניזונה מתקציבו ומהווה זרוע ביצועית שלו.



אולמרט אינו הראשון לעשות שימוש בכלי זה למינויים פוליטיים במשרד התמ"ת, כותב המבקר. קדמה לו מי שהיתה שרת התמ"ת ח"כ דליה איציק. אבל, עם כניסתו של אולמרט לתפקיד שר התמ"ת, במקום למגר את התופעה הוא חיזק אותה ע"י ביצוע שינויים בתקנון הרשות וביצוע מינויים פוליטיים בעצמו. מינוי של סמנכ"לית לרשות, ומינוי פרוייקטורים, חברי מרכז הליכוד – מפלגתו של אולמרט דאז.



המבקר קורא בסיכומו של הדו"ח לערוך בדק בית בכל העמותות שמקבלות מימון ממשלתי כדי למגר תופעות דומות לזו של הרשות לעסקים קטנים ובינוניים.



מינוי הסמנכ"לית, 'המומלצת' של אולמרט

בתחילת שנת 04 החליטו אולמרט ודינור להוסיף לרשות תפקיד של סמנכ"לית. לתפקיד מונתה מומלצת של אולמרט עו"ד לילך נחמיה. המבקר מציין כי בדיקה שערך העלתה כי נחמיה היתה מועמדת בשנת 03 לשמש נציגת ציבור בדירקטוריון של החב' הממשלתית לתיירות בע"מ. ועדת רביבי פסלה את מועמדותה כדירקטורית בשל "חשש לזיקה אישית ופוליטית והיעדר כישורים מיוחדים", וגם דחתה השגה שהוגשה לה בענין.

למרות זאת, אולמרט מינה אותה לסמנכ"לית ברשות. המבקר מציין כי מאחר והרשות היא 'עמותה' המינויים בה אינם טעונים אישור ועדת רביבי "אולם החלטת ועדת רביבי לדחות את המינוי של עו"ד נחמיה כדירקטורית בחברה ממשלתית לתיירות בע"מ מלמדת שבמינוי הסמנכ"לית ע"פ עמדת ועדת רביבי יש חשש לזיקה אישית ופוליטית. האמור לעיל נוסף על העובדה שהסמנכ"לית מונתה ללא הליך תחרותי ושוויוני, ובהתחשב בלוח הזמנים והשתלשלות העניינים , מעלה את החשש כי הנהלת משרד התמ"ת פעלה לאיוש המשרה במועמדת בעלת זיקה אישית ופוליטית, כפי שהועלה בשעתו בועדת רביבי".





מינוייהם של חברי מרכז הליכוד לפרוייקטורים ברשות



פרוייקטור א - המשנה למנכ"ל שהפך ל'פרוייקטור'

בשירות התעסוקה, הכפוף למשרד התמ"ת, נזקקו למשנה למנכ"ל ולסמנכ"ל לשירות. לתפקיד המשנה ייעד אולמרט חבר מרכז הליכוד שמעון משה. באוקטובר נקבעו נוהלי איתור מועמדים לתפקידים, ובהם ועדת איתור. בנובמבר 03 הודיעה ועדת האיתור למנכ"ל דינור כי בעקבות דיון, הוחלט ששמעון משה מתאים לתפקיד. אבל, חודש לאחר מכן, הוחל בתהליך רשמי לאיתור מועמדים לתפקיד. השירות פרסם מודעות בעתונים, 141 מועמדים נענו, ו 15 מתוכם הוזמנו לראיונות שנקבעו ל 14 בינואר. שמעון משה לא הוזמן לראיון. בתום הראיונות המליצה הועדה על ארבעה, אחד מהם שמעון משה, וזאת למרות שלא עמד באחד מתנאי הסף, השכלה אקדמית.

באותו חודש ינואר 04, פנה אולמרט ליו"ר ועדת רביבי וביקש לאשר את שמעון משה לתפקיד בטענה כי אמנם מדובר במועמד בעל זיקה פוליטית אבל "לאחר שבחנתי את הדבר היטב מצאתי כי הוא בעל כישורים מיוחדים המצדיקים את מנויו למשרה", דברי אולמרט אז. בפבר 04 קבעה ועדת רביבי כי שמעון משה מתאים לתפקיד. עם זאת, בטרם נשלח האישור על מינויו, נודע לועדה כי אחת מהדרישות לתפקיד כפי שפורסמו בעתונים היתה השכלה אקדמית. הועדה התכנסה שוב, וחזרה בה. עתה נקבע כי שמעון משה "אינו כשיר לכהן כמשנה למנכ"ל שירות התעסוקה". המבקר מציין כי להחלטה 'סייעה' עתירה שהגישו "משפטנים למען החברה" נגד אולמרט למתן צו על תנאי לביטול הליך מינויו של שמעון משה. במאי 04 הודיעה מנכ"לית השירות לשמעון משה כי עבודתו מופסקת.



אך אולמרט לא אמר נואש. ביוני 04 הודיע יו"ר הרשות לעסקים קטנים ד"ר שמואל רוזנמן למנכ"ל הרשות עמירם בוקשפן כי משרד התמ"ת, הג'וינט והרשות לעסקים קטנים סיכמו ביניהם על הפעלת פרוייקט "פיתוח יזמות עסקית לאוכלוסיות מיוחדות" ובכלל זה נכים. להפעלתו הנסיונית של הפרוייקט בשנת 04 הוקצבו 600 אלף ₪. 200 אלף ₪ מהג'וינט, 200 אלף ₪ מתקציב הרשות לעסקים קטנים, ו200 אלף ₪ ממימון משרד התמ"ת. המבקר מציין כי "מאחר שתקציב הרשות ממומן מתקציב משרד התמ"ת, הגיע מימון המשרד לפרוייקט ל 400 אלף ₪". עוד כותב המבקר כי במכתב צוין ש"בראש הפרוייקט יעמוד שמעון משה, אשר הומלץ לניהול הפרוייקט על ידי משרד התמ"ת".



אכן, ביולי 04 התקשרה הרשות עם שמעון משה לצורך ניהול פרוייקט "אוכלוסיות מוגבלות", שלא נכלל בתכנית העבודה המקורית של הרשות לשנת 04 . עלות ההתקשרות כללה מימון שכירת רכב עבור משה בסך 27 אלף ₪ לחודש. המבקר מוסיף כי "כשהרשות התקשרה עם שמעון משה הוא היה חבר מרכז הליכוד, מפלגתו של שר התמ"ת דאז אולמרט, ואף התמודד על מקום במזכירות הליכוד באזור הנגב. במועד סיום הביקורת עדין נמשכה התקשרות הרשות עם שמעון משה".





פרוייקטור ב – תשלום עבור "פתיחת דלתות"

חבר מרכז ליכוד נוסף שהפך לפרוייקטור ברשות הוא יצחק מיכאלי. הוא הופקד על הפרוייקטים של "עידוד התעסוקה בקרב האוכלוסיה הבדואית בצפון" ו"שילוב עסקים קטנים מהמגזר הלא יהודי כנותני שירותים במיקור חוץ". מיכאלי הועסק במשך חודש בלבד, בספטמבר 04. משרד התמ"ת לא העביר את התקציב לפרוייקט והוא הופסק. מיכאלי הועבר לעבוד בסקר מיקור חוץ שהרשות היתה אמורה לממנו. "ברשות לא נמצא כל דיווח של מיכאלי על עבודתו בחודש הראשון של התקשרותה עימו. לפני ההתקשרות עם מיכאלי התקשרה הרשות עם חברת סקרים לשם ביצוע סקר מיקור חוץ. סמנכ"לית הרשות הסבירה שמיכאלי צורף לעבוד עם החברה כדי 'לפתוח דלתות' אצל מפעלים שסירבו להשתתף בסקר. הסקר הושלם ומסקנותיו הוגשו לרשות בדצמבר 04. עלות הסקר הגיעה עד מועד סיום הביקורת ל 180 אלף ₪: 40 אלף ₪ שילמה הרשות לחברת הסקרים וכ 140 אלף ₪ שולמו למיכאלי בעד תפקידו כ'פותח דלתות'".

המבקר מוסיף כי למרות שהסקר הושלם בדצמבר 04 מיכאלי המשיך לקבל שכר עד סוף פברואר 05 "ברשות לא נמצאו מסמכים המעידים על השירותים שסיפק לה מיכאלי בחודשיים שלאחר השלמת הסקר. במסמכי הרשות נמצא מכתב המאריך את ההתקשרות עם מיכאלי עד סוף ינואר 05 אך לא נאמר בו במה יעסוק. לגבי חודש פברואר גם לא נמצא מכתב הארכה".

בתשובת מנכ"ל משרד התמ"ת דינור נמסר כי "הנהלת משרד התמ"ת לא היתה מעורבת בבחירת מיכאלי", כותב המבקר, הסמנכ"לית מסרה כי לא ראיינה מועמדים נוספים לניהול שני הפרוייקטים שבהם עסק מיכאלי, "אולם" מוסיף המבקר, " ביולי 05 חזרה בה מדבריה ומסרה כי ראיינה 8 מועמדים. הביקורת העלתה כי מקצת המרואיינים שציינה הסמנכ"לית הועסקו בפרוייקטים של הרשות בתפקידים אחרים חודשים מספר קודם שהוחל בהעסקת מיכאלי".



פרוייקטור ג – 9 ימי עבודה בחודש

חבר מרכז ליכוד נוסף שמונה לפרוייקטור ברשות הוא יעקב פדידה מטבריה. פדידה הופקד על פרוייקט "העברת עסקים קטנים ממרכז טבריה לאזור מסחרי חדש בעיר". המבקר מציין כי מהחשבוניות שהגיש פדידה לרשות עולה כי הוא בעליה של חברה לקידום פרוייקטים השוכנת במעונו הפרטי. בסוף יולי 05 הופסקה העסקתו ושולמו לו בסך הכל 196 אלף ₪ "אף שלא נחתם עם פדידה הסכם למתן שירותים, הנחה מנכ"ל הרשות ביוני 04 את חשב הרשות לשלם לפרוייקטור לפי חשבוניות שימסור לו ולחייב בסכום התשלום את הסעיף התקציבי של הפרוייקטים". המבקר מציין כי פרוייקט זה של העברת עסקים בטבריה לא נמצא בתכנית המקורית של הרשות לשנת 04.



מדוע דוקא פדידה נבחר לתפקיד? מהרשות נמסר למבקר שהנהלת משרד התמ"ת המליצו על שירותיו של פדידה וכי לא רואיינו מועמדים נוספים לתפקיד. המבקר מציין כי ברשות לא נמצאו קורות חיים של פדידה וגם לא מסמכים המראים מדוע דוקא הוא נבחר לתפקיד. מנכ"ל הרשות טען כי פדידה "אינו איש אקדמיה או כלכלן בהשכלתו, אך לצורך הפרוייקט בו הועסק לא נדרשה השכלה אקדמית. לפרוייקט בטבריה נדרש אדם אשר מכיר הלכה למעשה את אופן הפעלתם של עסקים קטנים בחיי היום יום, ואדם בעל גישה ויכולת 'התחברות' לבעלי העסקים הקטנים באזור טבריה שאיתם היה צריך להתמודד ולהפעיל במסגרת הפרוייקט".



מה עשה פדידה במסגרת עבודתו וכיצד קידם את הפרויקט שהופקד בידיו? המבקר כותב כי בחודש הראשון לעבודתו, פדידה לא הגיש כל דיווח על עבודתו. בחודשים שלאחר מכן הגיש דיווחים כלליים ביותר שלא ניתן היה ללמוד מהם על היקף עבודתו ותפוקותיה. "בשניים מדיווחיו מסר פדידה כי הוא קיים שני סיורים עם שר התמ"ת: אחד ביולי 04, באזור התעשיה דלית אל כרמל, והאחר באוקטובר אותה שנה, באזור התעשיה בציפורי ובנצרת עילית. לא נמצאו במסמכי הרשות פרטים על סיורים אלה ולא נראה שיש קשר ביניהם לבין העברת עסקים קטנים ממרכז טבריה לאזור אחר בעיר – הפרוייקט שבגינו נשכרו שירותיו של פדידה". יתירה מכך, כותב המבקר, משרד התמ"ת טען בתחילה כי הם לא מעורבים בתהליך בחירת הפרוייקטורים אבל בסיור שערך המבקר ביחד עם מנכ"ל הרשות ועובד בכיר במשרד התמ"ת התברר "כי העובד הבכיר במשרד התמ"ת הוא שהמליץ לרשות על העסקתו של פדידה והוא שפיקח על עבודתו".



בינואר 05 התבקש פדידה להכין דו"ח חודשי על פגישות שקיים ועל שעות עבודתו ולצרפו לחשבונית לתשלום לרשות. בדו"ח היה פירוט חלקי שכלל גם שהיה במשרדו של פדידה בטבריה שהוא כאמור גם מעונו, וגם פגישות עם אנשים כמו למשל עוזר שר התמ"ת. "אולם לא היה בהם מידע על תרומתן של הפגישות לפרוייקט".



מהדו"ח עלה עוד כי פדידה עבד במשך חודש – 9 ימים בלבד. כאמור, עבודתו של פדידה הופסקה בסוף יולי 05 "עקב אי יכולת לעמוד ביעדי הפרוייקט", נכתב בדו"ח. המבקר מציין כי פדידה "חבר מרכז הליכוד באותו מועד מפלגתו של שר התמ"ת אולמרט. ואף התמודד על מקום במזכירות הליכוד באזור הגליל והעמקים".





החשב הכללי: להחיל על הרשות עקרונות זרוע ממלכתית

היועץ המשפטי לממשלה, הגיב על הדו"ח כי "בכוונתו לבחון את הדרכים המשפטיות האפשריות לתיקון הליקויים שהתגלו ולסגירת הפרצות במנגנוני הפיקוח ככל שהדברים נוגעים לתחומים שבאחריותו". נציבות שירות המדינה מסרה כי "אין לנציבות כל נגיעה לפעולות הרשות". החשב הכללי מסר בתגובה "מאחר שהרשות היא זרוע ממלכתית לעידוד עסקים קטנים שפעילותה ממומנת במלואה מכספי הציבור, מן הראוי שיתקיימו בה העקרונות העומדים ביסוד המכרז הציבורי והדינים המחייבים ביצוע התקשרות ללא שיקולים זרים, שוויוניות ותחרותיות".



המבקר בסיכום הדו"ח: לערוך בדק בית בכל העמותות ה'ממשלתיות'

מימצאי הביקורת מעלים חשש כי "הרשות שימשה כר פעולה למינויים פוליטיים של אנשים בעלי זיקה פוליטית, היינו, למפלגתו דאז של שר התמ"ת דאז אהוד אולמרט, ומסלול נוח לעקיפת 'שומרי הסף'", כותב המבקר בסיכום הדו"ח. "הרשות פעלה בהתעלמות מנורמות המשפט הציבורי, המחייבות אותה לנהוג עפ"י כללי מנהל תקין, הפעילה פרוייקטים בהם הועסקו עובדים שגוייסו בתהליך לא תקין ולא שוויוני, וסגולתם המרכזית היתה כנראה קרבתם למפלגתו של השר".



המבקר קורא ליועץ המשפטי, לנציבות שירות המדינה ולחשב הכללי לתת דעתם על "המתכונת הארגונית של הרשות המאפשרת את עקיפת 'שומרי הסף' על הכשלים בפעילות הרשות בכל הנוגע לגיוס עובדים ומנהלי פרוייקטים ועל השימוש שעשו בה בכירים בהנהלת משרד התמ"ת כדי להיטיב עם מקורבים פוליטיים למפלגתו של השר דאז אהוד אולמרט".

" יש לבדוק אם תופעות דומות לאלו שהועלו בביקורת קיימות בעמותות אחרות הממומנות מכספי משרדי הממשלה ו"אם כן – לפעול למיגורן".

תגובת הרשות לעסקים קטנים לדו"ח המבקר



הרשות לעסקים קטנים ובינוניים מוסרת כי היא "יישמה את המלצות המבקר והכניסה נהלים חדשים המתייחסים לקבלת כ"א וקיום מכרזים כמקובל בשרות הציבורי.



הרשות הרחיבה בתכנית העבודה משנת 2004 – 2005 את תחומי הפעילות והאחריות. התכנית כוללת יוזמות חקיקה וגיבוש מדיניות, מחקרים ופרוייקטים חדשים, המתייחסים גם לאוכלוסיות ממוקדות כגון: הורים יחידים ונשים, המגזר החרדי, המגזר הלא יהודי, חיילים משוחררים, אסירים, מוגבלים ועוד...



כבר בבסיס העבודה של 2004 ועל פי המלצה של משרד התמ"ת ערכה הרשות שינוי מבני וארגוני שהסתמך על מומחים חיצוניים. שינוי זה הציב את פעילות הרשות על שני נדבכים עקריים – מט"י וסביבותיו באחריות סמנכ"ל אחד וסמנכ"ל נוסף לפיתוח הדרכה, הסברה אוכלוסיות מיוחדות ולפרוייקטים חדשים ארציים. כמו כן, הפעילה הרשות שירותיהם של 14 פרוייקטורים לתקופות זמן קצובות, כדי לבצע את הפעולות השונות.



הרשות גיבשה תכנית עבודה, קבעה מטרות ויעדים ופעלה להכנסתם של פרוייקטורים לתקופות זמן קצרות. לאורך כל קיום הפרוייקט מנהלת הרשות מעקב ובקרה. אם פרוייקט אינו מספק את התפוקות שהציבה הרשות, אזי נסגר הפרוייקט ואנשיו משוחררים מעבודתם.



לגבי שלושת הפרוייקטורים אליהם מתייחס הדו"ח, מדגישה הרשות כי הפסיקה את עבודתם של שניים מהם כבר לפני יותר משנה.



הרשות תמשיך לפעול לקידום המטרות והיעדים שנקבעו בתכניות העבודה, תוך יישום הערות הביקורת והעמידה בעקרונות העומדים ביסוד השירות הציבורי", לשון הודעת הרשות.