קבוצת סטודנטים לתואר ראשון מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, בשיתוף פעולה עם סטודנטים מאוניברסיטת Penn-State מארה"ב, זכו במקום הראשון בתחרות בינלאומית לתכנון ראשוני של מסוקים בחסות חברת Bell Helicopters והאגודה American Helicopter Society.
במהלך ראשון מסוגו חברו יחדיו שתי קבוצות סטודנטים מהטכניון ומאוניברסיטת Penn-State בפנסילבניה, במסגרת פרויקט גמר בלימודי תואר ראשון.
היוזמה הראשונית הייתה של דיקן הפקולטה לאוירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופסור עמרי רנד, ופרופסור אד סמית – ראש המרכז למצוינות בתחום המסוקים באוניברסיטת Pennsylvania State University בארה"ב. הם החליטו שבדומה לשיטות העבודה בתעשייה, בהן שיתופי פעולה בינלאומיים מתבצעים על בסיס קבוע, יש מקום לשיתוף פעולה מסוג זה גם בין סטודנטים משני מוסדות אקדמיים שונים. היוזמה אכן הצליחה והצוות המשותף של 13 סטודנטים זכה במקום הראשון בתחרות זו בה השתתפו מוסדות אקדמיים מרחבי העולם. כך מוסר דובר הטכניון.
"האתגר שעמד בפני הסטודנטים היה לתכנן תכנון ראשוני מסוק דו-מושבי המונע במנוע טורבינה, להבדיל ממנועי הבוכנה השולטים כיום לחלוטין בקטגורית המסוקים הקלים, כאשר מנועי טורבינה ידועים בביצועים טובים בהרבה וכמו כן הם הינם שקטים משמעותית", מסביר פרופסור עמרי רנד, אשר היה בין מנחי הסטודנטים בפרויקט. "תכנון מנוע הטורבינה היה דרישת תחרות בפני עצמה כאשר המנוע שתוכנן הינו חדשני ולא מוצר מדף מוגמר. הדרישה החשובה ביותר הייתה שמחירו של המסוק יהיה נמוך משמעותית, על מנת שיתחרה בדגמים הקיימים של מנועי הבוכנה הזולים יותר".
שני הצוותים חילקו את המטלות ביניהם כאשר כל מוסד אקדמי תורם את חלקו בתחום בו הוא חזק יותר. באופן כללי, צוות הטכניון תכנן את האוירודינמיקה של המסוק, כולל שני הרוטורים, קווי המתאר של הגוף (צורה החיצונית), וביצע חישובי ביצועים. מהצד השני, בארה"ב, הצוות של אוניברסיטת Penn-State עסק בתכנון המנוע המפורט, תכן לעמידות בפני ריסוק והערכת עלויות של המסוק. התחום בו היה שיתוף פעולה מלא בין הצוותים הוא תכנון המבנה הפנימי כאשר שיקולים כמו עמידות בריסוק, בטיחות הטייסים ומשקל נמוך היו הגורמים המכריעים בכל תהליך קבלת ההחלטות.
התוצאה הסופית סוכמה על ידי הסטודנטים בדו"ח מפורט המכיל את כל פרטי התכן ומציג בפני שופטי התחרות את עמידת המסוק בדרישות שהוגדרו. המסוק שתוכנן - GrassChopper - עמד בכל דרישות התחרות ונמצא עדיף בהרבה על מסוקים בעלי מנוע בוכנה במהירות ובגובה טיסה. כמו כן עמד המסוק בדרישות התחרות המדויקות של נשיאת שני טייסים עם מטען ויכולת לרחף באויר במשך שעתיים – דרישה שאינה ניתנת לביצוע ברוב המכריע של המסוקים הקלים הקיימים כיום.
במהלך העבודה החליפו הצוותים מידע בדואר אלקטרוני ובשיחות אינטראקטיביות באמצעות האינטרנט. החישובים וקבצי התכן החליפו ידיים בין הצוותים השונים כאשר בכל שלב תוכננו חלקים נוספים ובוצעו אנליזות וחישובים שקירבו את הסטודנטים לקראת המטרה הסופית. את הדו"ח הסופי שזיכה את הצוות המשותף במקום הראשון, כתבו הסטודנטים בחלקים, אשר נתפרו לחיבור אחד המכיל את כל המידע על תכנון המסוק ועמידתו ביעדים השונים.
במהלך ראשון מסוגו חברו יחדיו שתי קבוצות סטודנטים מהטכניון ומאוניברסיטת Penn-State בפנסילבניה, במסגרת פרויקט גמר בלימודי תואר ראשון.
היוזמה הראשונית הייתה של דיקן הפקולטה לאוירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופסור עמרי רנד, ופרופסור אד סמית – ראש המרכז למצוינות בתחום המסוקים באוניברסיטת Pennsylvania State University בארה"ב. הם החליטו שבדומה לשיטות העבודה בתעשייה, בהן שיתופי פעולה בינלאומיים מתבצעים על בסיס קבוע, יש מקום לשיתוף פעולה מסוג זה גם בין סטודנטים משני מוסדות אקדמיים שונים. היוזמה אכן הצליחה והצוות המשותף של 13 סטודנטים זכה במקום הראשון בתחרות זו בה השתתפו מוסדות אקדמיים מרחבי העולם. כך מוסר דובר הטכניון.
"האתגר שעמד בפני הסטודנטים היה לתכנן תכנון ראשוני מסוק דו-מושבי המונע במנוע טורבינה, להבדיל ממנועי הבוכנה השולטים כיום לחלוטין בקטגורית המסוקים הקלים, כאשר מנועי טורבינה ידועים בביצועים טובים בהרבה וכמו כן הם הינם שקטים משמעותית", מסביר פרופסור עמרי רנד, אשר היה בין מנחי הסטודנטים בפרויקט. "תכנון מנוע הטורבינה היה דרישת תחרות בפני עצמה כאשר המנוע שתוכנן הינו חדשני ולא מוצר מדף מוגמר. הדרישה החשובה ביותר הייתה שמחירו של המסוק יהיה נמוך משמעותית, על מנת שיתחרה בדגמים הקיימים של מנועי הבוכנה הזולים יותר".
שני הצוותים חילקו את המטלות ביניהם כאשר כל מוסד אקדמי תורם את חלקו בתחום בו הוא חזק יותר. באופן כללי, צוות הטכניון תכנן את האוירודינמיקה של המסוק, כולל שני הרוטורים, קווי המתאר של הגוף (צורה החיצונית), וביצע חישובי ביצועים. מהצד השני, בארה"ב, הצוות של אוניברסיטת Penn-State עסק בתכנון המנוע המפורט, תכן לעמידות בפני ריסוק והערכת עלויות של המסוק. התחום בו היה שיתוף פעולה מלא בין הצוותים הוא תכנון המבנה הפנימי כאשר שיקולים כמו עמידות בריסוק, בטיחות הטייסים ומשקל נמוך היו הגורמים המכריעים בכל תהליך קבלת ההחלטות.
התוצאה הסופית סוכמה על ידי הסטודנטים בדו"ח מפורט המכיל את כל פרטי התכן ומציג בפני שופטי התחרות את עמידת המסוק בדרישות שהוגדרו. המסוק שתוכנן - GrassChopper - עמד בכל דרישות התחרות ונמצא עדיף בהרבה על מסוקים בעלי מנוע בוכנה במהירות ובגובה טיסה. כמו כן עמד המסוק בדרישות התחרות המדויקות של נשיאת שני טייסים עם מטען ויכולת לרחף באויר במשך שעתיים – דרישה שאינה ניתנת לביצוע ברוב המכריע של המסוקים הקלים הקיימים כיום.
במהלך העבודה החליפו הצוותים מידע בדואר אלקטרוני ובשיחות אינטראקטיביות באמצעות האינטרנט. החישובים וקבצי התכן החליפו ידיים בין הצוותים השונים כאשר בכל שלב תוכננו חלקים נוספים ובוצעו אנליזות וחישובים שקירבו את הסטודנטים לקראת המטרה הסופית. את הדו"ח הסופי שזיכה את הצוות המשותף במקום הראשון, כתבו הסטודנטים בחלקים, אשר נתפרו לחיבור אחד המכיל את כל המידע על תכנון המסוק ועמידתו ביעדים השונים.