בסוף חודש ספטמבר צפויים להגיע לארץ כמדי שנה ראשוני העגורים לשהות במשך החורף. אלא שהשנה לא נאסף די תקציב לפרויקט ההאכלה של העגורים באגמון החולה והדבר עלול להביא לחורף קשה ביותר הן לעגורים והן לחקלאים בעמק החולה שהעגורים הרעבים יפשטו על שדותיהם.
פרויקט שמירת השדות והאכלת העגורים החל לפני מספר שנים בשיתוף פעולה בין חקלאי עמק החולה, ק.ק.ל והארגונים הירוקים ובעזרת תקציב של המשרד לאיכות הסביבה. הפרויקט כולל האכלה מסודרת של העגורים באגמון החולה מדי יום. היתרון בכך הוא כפול: הנזק לחקלאים פוחת באופן משמעותי והמבקרים באגמון נהנים ממחזה מרהיב עין של הריכוז יוצא הדופן של עופות המים.
השנה גייסו החקלאים מכיסם הפרטי סכום של רבע מיליון שקל, כפול מתרומתם בשנה הקודמת, על מנת לרכוש את המזון לעגורים. אולם בסכום זה אין די מאחר ודרוש סכום של מיליון שקל להאכלת העגורים ושמירה על השדות החקלאיים בכל העונה. להפתעת החקלאים, הגורמים הנהנים והקשורים בקיום הפרויקט המשותף לא התגייסו בהתאם ולא נרתמו לעזרת הפרויקט ולכן הוא עומד בסכנה.
זמיר כרמי, ראש התארגנות גידולי השדה של עמק החולה, אמר שהשמירה על דו קיום בין העגורים לחקלאים היא אינטרס חשוב של המדינה ושל גורמי התיירות באזור, שנהנים מהכנסות עתק לכל אורך החורף הודות לחניית העגורים בחולה. כרמי הזהיר שאם לא יושלם התקציב הדרוש יסבלו העגורים מרעב ויתחילו עימותים בינם לבין החקלאים שיאלצו להגן על הגידולים שלהם.
חניית העגורים בחולה החלה לפני שנים ספורות כתוצאה מהשילוב בין ההצפה המחודשת של החולה והשדות החקלאיים המספקים מזון זמין. לפני כן הדרימו העגורים המגיעים מהצפון עד לאפריקה. מדי שנה גדל מספר העגורים הבוחרים בעמק החולה לשהות חורף והוא צפוי להגיע השנה לשיא של 40 אלף. אנשי מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע מסכימים כי אין לאפשר שהות חורף למספר רב כל כך של עגורים ויש הסכמה בינם לבין החקלאים על כך כי אוכלוסיה חורפת של 7000 עד 5000 עגורים תוכל להתקיים בשלום בעמק החולה בתנאי שפרויקט השמירה והאכלה אכן יצליח להתבצע לאורך כל העונה.
כרמי אמר שבעוד שמשרדי הממשלה מתחרים ביניהם על הצהרות בדבר מחויבות הממשלה לתושבי הצפון, עלולים החקלאים בעמק החולה, שכבר סבלו באופן קשה מהמלחמה, לספוג גל חדש של נזקים. בניגוד למלחמה, לבעיית העגורים אפשר להערך מראש ובסכום נמוך יחסית למנוע ירידת היבולים החקלאיים לטמיון.
פרויקט שמירת השדות והאכלת העגורים החל לפני מספר שנים בשיתוף פעולה בין חקלאי עמק החולה, ק.ק.ל והארגונים הירוקים ובעזרת תקציב של המשרד לאיכות הסביבה. הפרויקט כולל האכלה מסודרת של העגורים באגמון החולה מדי יום. היתרון בכך הוא כפול: הנזק לחקלאים פוחת באופן משמעותי והמבקרים באגמון נהנים ממחזה מרהיב עין של הריכוז יוצא הדופן של עופות המים.
השנה גייסו החקלאים מכיסם הפרטי סכום של רבע מיליון שקל, כפול מתרומתם בשנה הקודמת, על מנת לרכוש את המזון לעגורים. אולם בסכום זה אין די מאחר ודרוש סכום של מיליון שקל להאכלת העגורים ושמירה על השדות החקלאיים בכל העונה. להפתעת החקלאים, הגורמים הנהנים והקשורים בקיום הפרויקט המשותף לא התגייסו בהתאם ולא נרתמו לעזרת הפרויקט ולכן הוא עומד בסכנה.
זמיר כרמי, ראש התארגנות גידולי השדה של עמק החולה, אמר שהשמירה על דו קיום בין העגורים לחקלאים היא אינטרס חשוב של המדינה ושל גורמי התיירות באזור, שנהנים מהכנסות עתק לכל אורך החורף הודות לחניית העגורים בחולה. כרמי הזהיר שאם לא יושלם התקציב הדרוש יסבלו העגורים מרעב ויתחילו עימותים בינם לבין החקלאים שיאלצו להגן על הגידולים שלהם.
חניית העגורים בחולה החלה לפני שנים ספורות כתוצאה מהשילוב בין ההצפה המחודשת של החולה והשדות החקלאיים המספקים מזון זמין. לפני כן הדרימו העגורים המגיעים מהצפון עד לאפריקה. מדי שנה גדל מספר העגורים הבוחרים בעמק החולה לשהות חורף והוא צפוי להגיע השנה לשיא של 40 אלף. אנשי מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע מסכימים כי אין לאפשר שהות חורף למספר רב כל כך של עגורים ויש הסכמה בינם לבין החקלאים על כך כי אוכלוסיה חורפת של 7000 עד 5000 עגורים תוכל להתקיים בשלום בעמק החולה בתנאי שפרויקט השמירה והאכלה אכן יצליח להתבצע לאורך כל העונה.
כרמי אמר שבעוד שמשרדי הממשלה מתחרים ביניהם על הצהרות בדבר מחויבות הממשלה לתושבי הצפון, עלולים החקלאים בעמק החולה, שכבר סבלו באופן קשה מהמלחמה, לספוג גל חדש של נזקים. בניגוד למלחמה, לבעיית העגורים אפשר להערך מראש ובסכום נמוך יחסית למנוע ירידת היבולים החקלאיים לטמיון.