במוצאי יום הכפורים תשס"ז מלאו 60 שנה להקמת כפר דרום ההיסטורית ברצועת עזה. 'כפר דרום' עלתה על הקרקע במוצאי יוה"כ תש"ז, במסגרת מבצע עליית י"א הנקודות בנגב, ונודעה בעמידתה במלחמת השחרור – במלחמת גבורה מיוחדת.
אברהם דיאמנט, מי שהיה מפקד כפר דרום בתש"ח, אומר ביומן ערוץ 7 בתשובה לשאלת המראיין יגאל שוק בעניין יחסו להתנתקות כי "הרגע הקשה ביותר בחיי היה גירוש היהודים מכפר דרום, יותר מאשר בזמן המלחמה". לדבריו "שיהודים הורסים בתי מדרש, ישיבות, בתי כנסת, מכוני תורה, משפחות - זה פשוט לא יאומן וכואב לי עד היום הזה, אפילו שלא הייתי שם. זו טראומה בלתי נשכחת".
דימאנט סיפר כי הוא וחבריו בגרעין של כפר הנוער הדתי בבארות יצחק בנגב, עלו לקרקע בכפר דרום במוצאי יום כיפור תש"ז, במסגרת 11 הנקודות. "עלינו בחשאי וקיבלנו עזרה מקיבוץ יבנה. החוק הבריטי באותם ימים, אמר שאי אפשר להוריד מבנה שיש לו כבר גג. הקמנו בזריזות 2- 3 צריפים וכאמור, לפי החוק לא היה אפשר להוריד אותם". "באותם ימים זה היה משהו מיוחד במינו ליישב את הנגב שעד אז היה שומם", אומר דיאמנט.
לשאלת המראיין לגבי הרוח החלוצית של הקמת הישובים באותם ימים, אומר דיאמנט כי "גם היום יש רוח חלוצית, אמנם מסוג אחר. היום אפילו זה יותר קשה כי הם בעלי משפחות ואנו היינו צעירים ללא משפחות".
דיאמנט מביע תקוה כי יהודים יחזור שוב לכפר דרום. "היות שחזרנו לכפר דרום כל פעם מחדש, למרות הפינויים, אני מאמין שבע"ה נחזור עוד פעם לשם". הוא מציין כי זו האדמה היהודית היחידה שממשלת ישראל מסרה לאוייבינו ללא קרב. "אין תקדים לזה בהסטוריה של מדינת ישראל. זא אדמה שיהודים רכשו לפני למעלה משמונים שנה. אני מאד מאוכזב מזה אך מאמין שבע"ה כפר דרום תקום מחדש", מסכם דיאמנט.
תולדות כפר דרום
כפר דרום נמצא באזור נחל גרר- בו ישבו אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב. אזור זה נמצא בנחלתו של שבט יהודה. המקום עצמו נזכר כיישוב יהודי בתלמוד(מסכת סוטה דף כ:), אולם במשך השנים שובש שם המקום לדיר (דרום) -אל באלח.
לפני כ-75 שנה נקנו במקום בכסף מלא כ- 260 דונם, ע"י הפרדסן טוביה מילר. במקום ניטע פרדס ונחפרה באר, אולם הכול נהרס ע"י הערבים בפרעות תרצ"ו-תרצ"ט(36-39).
בתש"ה, קנתה קק"ל את הקרקע מטוביה מילר, כשמימוש ההתיישבות במקום היה במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946) ע"י גרעין קיבוץ דתי - במסגרת מבצע י"א הנקודות בנגב. במבצע זה קמו תוך לילה- במוצאי יום הכיפורים 11 ישובים חדשים בנגב,בשיטת חומה ומגדל- שעקפה את האיסור הבריטי להקמת יישובים. (מצ"ב הכותרת מ"דבר" מאז).
במלחמת העצמאות התנהלה בכפר דרום מערכת גבורה, שגרמה לעיכובו של הצבא המצרי בדרום, מה שאיפשר התארגנות צבאית במדינה הצעירה, והגנה על ליבה של הארץ. "…ידענו שאם לא תעמוד כפר דרום, והאויב יגיע ליד מרדכי, הרי תל אביב בסכנה…ורק ההיסטוריה תדע להעריך נכונה את תרומתה של כפר דרום למלחמת הקוממיות…" (משה נצר, מפקד הגדוד השני של הפלמ"ח). בהוראת המטכ"ל- פונו לוחמי כפר דרום, בתמוז תש"ח (1948), כשלמחרת תקף הצבא המצרי את היישוב הריק, במשך 24 שעות, עד ל"כיבושו" של המקום הריק.
לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה היאחזות נח"ל בכפר-דרום, מתוך מגמה לחדש את היישוב היהודי במקום. לאחר מלחמת יום כיפור אוזרח המקום והיווה בסיס מעבר למתיישבי גוש קטיף. במוצאי יוה"כ תש"ן (1989), עלה גרעין הקבע וייסד בכפר דרום יישוב קהילתי תורני.
במקום הוקם מכון התורה והארץ, העוסק בהעמקת הידע ההלכתי והמדעי של המצוות התלויות בארץ ובהנחלתו לציבור הרחב. המכון יוצר שיתוף פעולה בין רבנים לאגרונומים ומציע לחקלאים דרכים מעשיות לגידול גידולים שונים על פי ההלכה. בהמשך יושם פיתוח המכון לגידול ירק עלים ללא תולעים, והוקם ביישוב מפעל עלי קטיף, ששיווק בכל שנה עשרות מליוני שקיות ירק נקי לבתים בארץ ובחו"ל. בנוסף פעלה בישוב מדרשת "התורה והארץ", ושלוחת כולל הלכה ברורה..
אנשי היישוב עסקו בחקלאות בחממות , בחינוך, וכן במקצועות חופשיים מגוונים. במהלך אירועי האינתיפאדה הראשונה והשנייה, נרצחו חמישה מתושבי כפר דרום: דורון שורשן, הרב שמעון בירן - רב היישוב, אפי איובי, גבי ביטון ומירי אמיתי ה' יקום דמם, ואחרים נפצעו. אך תשובתו של הישוב למכות הקשות שספג הייתה בבחינת "בדמייך חיי": שטחו של הישוב הורחב,ומספר המשפחות הגיע ל 80 משפחות. בכפר דרום הוקמו תלמוד תורה- בית ספר יסודי, כולל וישיבה גבוהה.
בקיץ תשס"ה הוקמה ביישוב שכונת אוהלים חדשה – "אוהבי שמו" של משפחות רבות מכל הארץ שהצטרפו ליישוב מתוך מסירות רבה, וכן בחורי ישיבה רבים שהגיעו ללמוד תורה בכפר דרום מתוך הזהות עמוקה.
בי"ג אב תשס"ה נעקר כפר דרום עם כל גוש קטיף, ותושביו גורשו. זו פעם ראשונה שמדינת ישראל גרשה יהודים משטח שנקנה בכסף מלא עוד לפני קום המדינה, מיישוב שהציל את מדינת ישראל במלחמת השחרור, מגוש שלם של ישובים, שהפריח את השממה ויושב ע"י כל ממשלות ישראל במשך 35 שנה, ועמד בגבורה מול התקפות הטרור. הגירוש נעשה תוך כפיות טובה מזעזעת כלפי התיישבות שהצילה את מדינת ישראל כולה, כחומת המגן בפני האויב, וכחומת המגן של בסיס קיומנו הלאומי והמוסרי, מסירות הנפש למען שיבת ציון, מתוך אמונה ואהבה.