ראש התנועה האסלאמית, השיח' ראיד סלאח, מפרסם בעיתון הערבי ישראלי "כול אל-ערב" (20 באוקטובר 2006) את תוכנית הסיוע שהתווה ל"אסירי החירות" המוחזקים בכלא הישראלי. "אסירי החירות", כפי מכנה אותם סלאח, אינם אלא האסירים הביטחוניים תושבי מדינת ישראל שחלקם הורשעו ברצח ובסיוע לפיגועי בטרור ובכלל זה בהובלת מחבלים מתאבדים לאזור הפיגוע.
להלן יובאו עיקרי תוכניתו של השיח' סלאח:
א הקמת ועדת מעקב ל"אסירי החירות" הפלשתינים.
ב. יצירת קשר שוטף עם האסירים ובכלל זה: העלאת עניינם של האסירים הותיקים בזירה הבינלאומית, תשלום הוצאות עורכי הדין, הכשרה מקצועית לאסיר העומד להשתחרר, פעולות לשיפור תנאי האסירים, מעקב אחר תלונותיהם נגד הנהלת בתי הסוהר, הקמת אתר אינטרנט עבור האסירים, ארגון הפגנות בסמוך לבתי הסוהר, כתיבת מאמרי תמיכה באסירים, עריכת יום האסיר ב- 17 באפריל מידי שנה, גינוי הפעולות הישראליות נגד האסירים, עידוד האסירים להקים ארגון שייצג את אותם, עריכת אירועי תרבות בעניינם.
ג. קשר עם משפחות האסירים ובכלל זה: ביקורים קבועים אצל משפחות האסירים, עריכת אירועים לכבוד משפחות האסירים, חתירה להעמיד בית לכל אסיר אשר מרצה תקופות מאסר ארוכות או לפחות הלוואות לטווח ארוך,סיוע לבני האסירים לצורכי לימוד, כיסוי הוצאות הנסיעה של המשפחות לביקורי הבנים בכלא.
ד. הקמת "קרן החירות" שתכליתה לסייע במילוי "החובות" כלפי האסירים ובני משפחותיהם. הקרן אמורה לעסוק במתן הקצבות חודשיות לאסירים, בגיוס כספי תרומות לאסירים, בהקמת גוף של עורכי דין שיעניק סיוע משפטי לאסירים, פנייה לכל עו"ד ערבי בישראל שיעקוב אחר תיק משפטי של אסיר.
ה. פעילות ציבורית והסברה הכוללת: קשר עם ארגוני זכויות אדם מערביים כדוגמת אמנסטי, קשר עם פרלמנטים אירופאים כדי לספק להם את המידע על "אסירי החירות", ארגון ימי עיון לתמיכה ב"אסירי החירות", עריכת קמפיינים תקשורתיים (מסיבות עיתונאים, חלוקת עלונים ועוד), קיום מפגשים אם אישים להם קשר לעניינם של האסירים כדוגמת אבו מאזן והשר לענייני האסירים, עריכת אירוע שנתי למען האסירים, העלאת סוגית האסירים על בליגה הערבית ובארגון הועידה האסלאמית, פרסום ספר תיעודי על בעייתם של האסירים.
ו. הקמת גוף של עורכי דין ורופאים מתנדבים.
ז. העלאת דרישה לכלול את "אסירי החירות" מקרב פלשתיני "הפנים" ("הפנים הפלשתיני" - כך מכנה השיח' סלאח את מדינת ישראל) בכל עסקת שבויים עתידית עם ישראל.
להלן יובאו עיקרי תוכניתו של השיח' סלאח:
א הקמת ועדת מעקב ל"אסירי החירות" הפלשתינים.
ב. יצירת קשר שוטף עם האסירים ובכלל זה: העלאת עניינם של האסירים הותיקים בזירה הבינלאומית, תשלום הוצאות עורכי הדין, הכשרה מקצועית לאסיר העומד להשתחרר, פעולות לשיפור תנאי האסירים, מעקב אחר תלונותיהם נגד הנהלת בתי הסוהר, הקמת אתר אינטרנט עבור האסירים, ארגון הפגנות בסמוך לבתי הסוהר, כתיבת מאמרי תמיכה באסירים, עריכת יום האסיר ב- 17 באפריל מידי שנה, גינוי הפעולות הישראליות נגד האסירים, עידוד האסירים להקים ארגון שייצג את אותם, עריכת אירועי תרבות בעניינם.
ג. קשר עם משפחות האסירים ובכלל זה: ביקורים קבועים אצל משפחות האסירים, עריכת אירועים לכבוד משפחות האסירים, חתירה להעמיד בית לכל אסיר אשר מרצה תקופות מאסר ארוכות או לפחות הלוואות לטווח ארוך,סיוע לבני האסירים לצורכי לימוד, כיסוי הוצאות הנסיעה של המשפחות לביקורי הבנים בכלא.
ד. הקמת "קרן החירות" שתכליתה לסייע במילוי "החובות" כלפי האסירים ובני משפחותיהם. הקרן אמורה לעסוק במתן הקצבות חודשיות לאסירים, בגיוס כספי תרומות לאסירים, בהקמת גוף של עורכי דין שיעניק סיוע משפטי לאסירים, פנייה לכל עו"ד ערבי בישראל שיעקוב אחר תיק משפטי של אסיר.
ה. פעילות ציבורית והסברה הכוללת: קשר עם ארגוני זכויות אדם מערביים כדוגמת אמנסטי, קשר עם פרלמנטים אירופאים כדי לספק להם את המידע על "אסירי החירות", ארגון ימי עיון לתמיכה ב"אסירי החירות", עריכת קמפיינים תקשורתיים (מסיבות עיתונאים, חלוקת עלונים ועוד), קיום מפגשים אם אישים להם קשר לעניינם של האסירים כדוגמת אבו מאזן והשר לענייני האסירים, עריכת אירוע שנתי למען האסירים, העלאת סוגית האסירים על בליגה הערבית ובארגון הועידה האסלאמית, פרסום ספר תיעודי על בעייתם של האסירים.
ו. הקמת גוף של עורכי דין ורופאים מתנדבים.
ז. העלאת דרישה לכלול את "אסירי החירות" מקרב פלשתיני "הפנים" ("הפנים הפלשתיני" - כך מכנה השיח' סלאח את מדינת ישראל) בכל עסקת שבויים עתידית עם ישראל.