רבות ידוע על יצירתו הארצישראלית של ראובן רובין, ואילו יצירתו הטרום-ישראלית , משנת 1914 ועד 1923 עת היה אמן צעיר בשנות ה-20 לחייו, כמעט שלא נחקרה. התערוכה החדשה "נביא בעירו" במוזיאון ישראל מבקשת לשפוך אור על תקופה זו, הפחות מוכרת של ראובן, ומציגה לקהל בפעם הראשונה יצירות שרובן נעשו ברומניה מולדתו. היצירות עוסקות בעיקר בחוויות דתיות בעלות אופי אישי עמוק, בנושאים תנ"כיים ועוד.
"ראובן רובין הוא אחד האמנים הידועים ביותר בתולדות האמנות הישראלית. הוא נתפס בארץ וגם בחו"ל, כאמן הישראלי בהא הידיעה, האמן שהפנים את מהות הישראליות והצליח לבטא אותה על בדיו באופן הנהיר והמזוקק ביותר בעיקר ביצירותיו משנות העשרים והשלושים. לעומת זאת, התקופה המוקדמת של ראובן, לפני בואו ארצה, בין 1914 – 1923 נשארה תקופה עלומה שלא קיבלה התייחסות רצינית במחקר או במסגרת תצוגה מוזיאלית. בתקופה זו יצר ראובן עבודות השונות באופן מובהק מהיצירות אותן יצר לאחר הגיעו לארץ. דומה שגוף יצירה זה לא נופל באיכותו ובמורכבותו מהיצירות המוכרות והמאוחרות יותר. יצירות אלו, שסגנונן סימבוליסטי ואקספרסיבי, מבטאות בין השאר את יחסו המורכב של ראובן לסוגיות כגון יחסי היהדות והנצרות וכן יחסו לציונות", כך אומרים אנשי מוזיאון ישראל.
היצירות יוצגו יחד בפעם הראשונה. חלק ניכר מהיצירות שיוצגו בתערוכה הן יצירות שאינן מוכרות לציבור הרחב, מאוספים פרטיים בארץ ובחו"ל וזו להן התצוגה הראשונה.
ראובן רובין נולד ב- 1893 בדרום-מזרח רומניה והגיע לארץ להשתקע ב- 1923 והוא בן 29. מאז שגמלה בלבו ההחלטה להיות לאמן, בהיותו נער, הוא שהה בארץ ישראל (ב- 1912-13 למד ב"בצלאל"), בפאריז (1913- 1914) , איטליה (1915), צ'רנוביץ (רומניה) (1919-1921) וניו-יורק (1921). במקומות אלו רכש השכלה (גם אם לא ממוסדת) והשפעות רבות. ב- 1921 הציג בניו-יורק, יחד עם האמן ארתור קולניק, תערוכה גדולה מעבודותיו שאורגקנה על-ידי של אלפרד שטיגליץ, הצלם הידוע, ומקדם המודרניזם בארה"ב, שהיה גם צייד כישרונות. עד הגיעו לארץ להשתקע ב- 1923 היה ראובן אמן בוגר ובשל שיצר מאות עבודות. רוב העבודות אבדו, אך אלו שנותרו מראות על מורכבות רגשית ותרבותית ועל רמתו ויכולתו הגבוהה בתור צייר ורשם.
התערוכה והקטלוג רחב ההיקף המלווה אותה מבקשים לבחון לעומק את תקופת יצירתו של ראובן בין השנים 1914 ועד שנתו הראשונה בארץ - 1923 על ידי תצוגה של ציורים, רישומים ופסלים.
מהמוזיאון נמסר עוד כי מוזיאון תל אביב יציג במקביל תערוכה גדולה של יצירות ראובן בשנים 1920-1930. המוזיאונים חברו יחדיו בשיתוף פעולה במסגרתו תינתנה הנחות לביקורים בשתי התערוכות.
"ראובן רובין הוא אחד האמנים הידועים ביותר בתולדות האמנות הישראלית. הוא נתפס בארץ וגם בחו"ל, כאמן הישראלי בהא הידיעה, האמן שהפנים את מהות הישראליות והצליח לבטא אותה על בדיו באופן הנהיר והמזוקק ביותר בעיקר ביצירותיו משנות העשרים והשלושים. לעומת זאת, התקופה המוקדמת של ראובן, לפני בואו ארצה, בין 1914 – 1923 נשארה תקופה עלומה שלא קיבלה התייחסות רצינית במחקר או במסגרת תצוגה מוזיאלית. בתקופה זו יצר ראובן עבודות השונות באופן מובהק מהיצירות אותן יצר לאחר הגיעו לארץ. דומה שגוף יצירה זה לא נופל באיכותו ובמורכבותו מהיצירות המוכרות והמאוחרות יותר. יצירות אלו, שסגנונן סימבוליסטי ואקספרסיבי, מבטאות בין השאר את יחסו המורכב של ראובן לסוגיות כגון יחסי היהדות והנצרות וכן יחסו לציונות", כך אומרים אנשי מוזיאון ישראל.
היצירות יוצגו יחד בפעם הראשונה. חלק ניכר מהיצירות שיוצגו בתערוכה הן יצירות שאינן מוכרות לציבור הרחב, מאוספים פרטיים בארץ ובחו"ל וזו להן התצוגה הראשונה.
ראובן רובין נולד ב- 1893 בדרום-מזרח רומניה והגיע לארץ להשתקע ב- 1923 והוא בן 29. מאז שגמלה בלבו ההחלטה להיות לאמן, בהיותו נער, הוא שהה בארץ ישראל (ב- 1912-13 למד ב"בצלאל"), בפאריז (1913- 1914) , איטליה (1915), צ'רנוביץ (רומניה) (1919-1921) וניו-יורק (1921). במקומות אלו רכש השכלה (גם אם לא ממוסדת) והשפעות רבות. ב- 1921 הציג בניו-יורק, יחד עם האמן ארתור קולניק, תערוכה גדולה מעבודותיו שאורגקנה על-ידי של אלפרד שטיגליץ, הצלם הידוע, ומקדם המודרניזם בארה"ב, שהיה גם צייד כישרונות. עד הגיעו לארץ להשתקע ב- 1923 היה ראובן אמן בוגר ובשל שיצר מאות עבודות. רוב העבודות אבדו, אך אלו שנותרו מראות על מורכבות רגשית ותרבותית ועל רמתו ויכולתו הגבוהה בתור צייר ורשם.
התערוכה והקטלוג רחב ההיקף המלווה אותה מבקשים לבחון לעומק את תקופת יצירתו של ראובן בין השנים 1914 ועד שנתו הראשונה בארץ - 1923 על ידי תצוגה של ציורים, רישומים ופסלים.
מהמוזיאון נמסר עוד כי מוזיאון תל אביב יציג במקביל תערוכה גדולה של יצירות ראובן בשנים 1920-1930. המוזיאונים חברו יחדיו בשיתוף פעולה במסגרתו תינתנה הנחות לביקורים בשתי התערוכות.