אחד עשר חברי כנסת יהודים וערבים מכל קצוות הקשת הפוליטית הביעו הבוקר תמיכה בהקמת אקדמיה ללשון ערבית בישיבה שקיימה ועדת החינוך.
ד"ר יצחק רייטר ממכון טרומן באוניברסיטה העברית הסביר, כי האקדמיה מודאגת מיחסי יהודים-ערבים בחברה הישראלית. "יש לכך קונטקסט פוליטי חשוב. בעקבות אירועי אוקטובר 2000 ולנוכח המלצות ועדת אור, אשר המליצה לרשויות השלטון למצוא דרכים לתת למיעוט הערבי לממש את עצמו, חשבה האקדמיה כי אחת הדרכים לכך יכולה להיות הקמת אקדמיה ללשון הערבית. הדבר יענה על צורך אמיתי לטיפול בשפה וייתן שוויון אמיתי".
ד"ר מחמוד גנאיים, ראש המחלקה ללימודי האסלאם באוניברסיטת ת"א, הוסיף כי "כיום, יש לא מעט אזרחים ערבים שמהססים לכתוב מכתב בערבית כי הם לא שולטים בשפה שלהם. תלמיד ערבי שמסיים י"ב' אין לו קשר עם השפה הערבית. מוסד כזה קיים בכל מדינה ערבית אחרת, ואולם בישראל, על אף שהשפה הערבית היא שפה רשמית, אין בה אקדמיה ללשון ערבית. יש אמנם חוגי שפה וספרות ערבית באונ', ואקדמיה כזו תחשוף את אוצרות השפה הערבית, תפרה את השפה, ותתרום למחקר היוצא מהשדה הטבעי שלו".
ד"ר יוסף עופר מהאקדמיה ללשון עברית, "האקדמיה ללשון מברכת על ההצעה, ויש מקום לשיתוף פעולה בין האקדמיות", ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), אמר כי "כל מי שמכיר את האקדמיה יודע כמה חשיבות יש למחקר בתחומים השונים. אני מברך על ההצעה. אם הם ירכשו ספרים במקום נשק וקסאמים, זה יועיל לכולנו".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור (העבודה - מימד), "אני מברך על ההסכמה מקיר לקיר על הקמת אקדמיה ללשון ערבית. יש לכך משמעות עמוקה של גשר תרבותי בין האוכלוסיות במדינת ישראל, ובין ישראל למדינות הסובבות אותה. זהו מסר חשוב", מלכיאור סיכם כי הוועדה ממליצה להקים את האקדמיה במסגרת פעולות חינוכיות נוספות, כגון מחקר, הכשרת מורים ועוד.
ד"ר יצחק רייטר ממכון טרומן באוניברסיטה העברית הסביר, כי האקדמיה מודאגת מיחסי יהודים-ערבים בחברה הישראלית. "יש לכך קונטקסט פוליטי חשוב. בעקבות אירועי אוקטובר 2000 ולנוכח המלצות ועדת אור, אשר המליצה לרשויות השלטון למצוא דרכים לתת למיעוט הערבי לממש את עצמו, חשבה האקדמיה כי אחת הדרכים לכך יכולה להיות הקמת אקדמיה ללשון הערבית. הדבר יענה על צורך אמיתי לטיפול בשפה וייתן שוויון אמיתי".
ד"ר מחמוד גנאיים, ראש המחלקה ללימודי האסלאם באוניברסיטת ת"א, הוסיף כי "כיום, יש לא מעט אזרחים ערבים שמהססים לכתוב מכתב בערבית כי הם לא שולטים בשפה שלהם. תלמיד ערבי שמסיים י"ב' אין לו קשר עם השפה הערבית. מוסד כזה קיים בכל מדינה ערבית אחרת, ואולם בישראל, על אף שהשפה הערבית היא שפה רשמית, אין בה אקדמיה ללשון ערבית. יש אמנם חוגי שפה וספרות ערבית באונ', ואקדמיה כזו תחשוף את אוצרות השפה הערבית, תפרה את השפה, ותתרום למחקר היוצא מהשדה הטבעי שלו".
ד"ר יוסף עופר מהאקדמיה ללשון עברית, "האקדמיה ללשון מברכת על ההצעה, ויש מקום לשיתוף פעולה בין האקדמיות", ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), אמר כי "כל מי שמכיר את האקדמיה יודע כמה חשיבות יש למחקר בתחומים השונים. אני מברך על ההצעה. אם הם ירכשו ספרים במקום נשק וקסאמים, זה יועיל לכולנו".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור (העבודה - מימד), "אני מברך על ההסכמה מקיר לקיר על הקמת אקדמיה ללשון ערבית. יש לכך משמעות עמוקה של גשר תרבותי בין האוכלוסיות במדינת ישראל, ובין ישראל למדינות הסובבות אותה. זהו מסר חשוב", מלכיאור סיכם כי הוועדה ממליצה להקים את האקדמיה במסגרת פעולות חינוכיות נוספות, כגון מחקר, הכשרת מורים ועוד.