מהלכי החיזבאללה בלבנון הובילו לאחרונה לשורה של ארועים המאיימים על יציבות המשטר שם. אתמול הגיעו לשיא חדש עם ההתנקשות בחייו של פייר ג'ומייל, חבר הפרלמנט הלבנוני הנוצרי ושר התעשיה. כזכור לפני מספר חודשים היה זעזוע נוסף עם ההתנקשות בחייו של ראש הממשלה לשעבר רפיק חרירי.
צבי מזאל, שכיהן כשגריר ישראל במצרים ובשבדיה, מומחה לענייני ערבים והאסלאם הרדיקלי, מביא במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, דברי פרשנות למצב בלבנון, ולמרויח העיקרי – החיזבאללה, הנוקט בכל הדרכים האפשריות לחזק את כוחו, בתמיכתן של סוריה ואיראן. חיזבאללה אינו מסתיר את פעילותו להפלת הממשלה של המדינה הערבית הדמוקרטית היחידה במזה"ת.
לדברי מזאל, נסראללה מנסה להגדיל את כוח ההשפעה של השיעים, תוך שהוא חותר להרכבת ממשלת אחדות בה יהוו השרים השיעים שליש מחברי הממשלה, שלפי הסכם טאאף (לפיו גבר כוחם של השיעים), די בשליש חוסם בממשלה על מנת למנוע קבלת החלטות לאומיות חשובות. כדי להשיג את יעדיו מאיים נסראללה על רה"מ פואד סניורה כי יביא להפלתה של ממשלתו בהפגנות רחוב. בנאום שנשא, ששודר בטלביזיה של חיזבאללה ב-19.11, קרא נסראללה לתומכיו להיות מוכנים לרדת לרחוב תוך שעות ספורות.
את מהלכיו החל נסראללה ב-11.11.06 כאשר הורה לששה שרי החיזבאללה ואמל, ביניהם שר החוץ פאוזי סאלוח, להתפטר מתפקידם, בטענה שבכך איבדה הממשלה את הלגיטימיות שלה. טיעון זה מתבסס גם הוא על הסכם טאא'ף המדגיש את הצורך לייצוג הולם של כל העדות בממשלה ולדברי נסראללה לעדה השיעית המונה כשליש מתושבי לבנון יש זכות לשליש משרי הממשלה. פואד סניורה מנבד, לא קיבל את ההתפטרות בטענה כי ממשלתו שואבת את הלגיטימיות שלה מן הרוב בפרלמנט וכל עוד רוב זה קיים היא יכולה לתפקד כנדרש.
מזאל מוסיף כי לנסראללה יש כמה וכמה סיבות טובות למהלכיו המסוכנים והראשונה שבהם היא לפגוע בכוחה של קואליצית 14 במרס 2005 שהתגבשה אחרי רצח רה"מ לשעבר, רפיק חרירי, בהנהגתו של בנו סעד חרירי. קואליציה זו השיגה רוב בבחירות לפרלמנט והתחזקה רבות בעקבות מלחמת לבנון השניה לאחר שהאחריות לסבלה של לבנון הוטלה על נסראללה ונראה היה שהוא נדחק לפינה. יתרה מכך מצבו הוחמר לאחר שבעקבות קבלת החלטת מועבי"ט 1701 ממשלת לבנון פרסה את צבאה בדרום המדינה וכוחות יוניפיל המחוזק מפריעים לחיזבאללה להתארגן מחדש באופן גלוי כפי שהיה בעבר - אם כי ידוע שחיזבאללה פועל לעקיפת הפיקוח של יוניפיל ומזרים ציוד חדש לאזור.
נאסרללה חותר, בתמיכתן של סוריה ואיראן, לגרום לכך שאזור דרום לבנון יהווה איום תמידי על ישראל ובכך יחזק את מעמדה של איראן ויתרום לקידום השאיפות שלה לגיבוש מרחב שיעי שיבטא את עוצמתה במזה"ת. במילים אחרות נסראללה שואף למחוק מן התודעה את תוצאות מלחמת לבנון ולהחזיר את עטרתו ליושנה.
לאחר סילוקה של סוריה מלבנון על סמך החלטת מועצת הבטחון 1559, נותר חיזבאללה כגורם פרו סורי מרכזי בלבנון יחד עם ארגון אמל השיעי בראשות נביה ברי ועם פלג נוצרי קטן - הזרם הדמוקרטי בהנהגת גנרל מישל עאון, המקווה לרשת את הנשיא לחוד בסיועה של סוריה.
נסראללה, לדברי מזאל, מהמר איפוא בגדול כי מנהיגי קואליציית 14 במרס יירתעו מעימות אלים עם חיזבאללה ותומכיו, מה עוד כי הכל מודעים כי סוריה ואיראן תסייענה לו ככל שיידרש בהפעלת לחצים פוליטיים, התנקשויות באישים לבנונים ובהענקת ציוד וחימוש מתקדמים שאינם מצויים בידי יריביו.
העולם צופה עכשיו בפעולה כוחנית מתוכננת וגלויה להפלת הממשלה של המדינה הערבית הדמוקרטית היחידה במזה"ת, וזאת מבלי שגורם כלשהו יגנה או ינסה לגבש פעולה בינלאומית לעצירתה. אומנם ארה"ב פועלת לחיזוקה של ממשלתו של סניורה, אך בינתיים בהצלחה מועטה אם בכלל.
התוצאות האפשריות הן פגיעה ביציבות השלטון ויצירת אנרכיה העלולה להביא לפירוקה של לבנון. כמו כן יהיה זה עידוד לחזית האיסלאם הרדיקלי, ונשיא איראן המתגרים במערב תוך שהם לומדים את תגובותיו או את חוסר תגובותיו. במקביל תהיה זו נסיגה לכל הכוחות המכונים מתונים כמו מצרים, סעודיה וירדן.
ולבסוף, עלולה ישראל שוב למצוא את עצמה מאוימת ע"י חיזבאללה מחוזק ע"י הצלחותיו ותומכיו.
צבי מזאל, שכיהן כשגריר ישראל במצרים ובשבדיה, מומחה לענייני ערבים והאסלאם הרדיקלי, מביא במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, דברי פרשנות למצב בלבנון, ולמרויח העיקרי – החיזבאללה, הנוקט בכל הדרכים האפשריות לחזק את כוחו, בתמיכתן של סוריה ואיראן. חיזבאללה אינו מסתיר את פעילותו להפלת הממשלה של המדינה הערבית הדמוקרטית היחידה במזה"ת.
לדברי מזאל, נסראללה מנסה להגדיל את כוח ההשפעה של השיעים, תוך שהוא חותר להרכבת ממשלת אחדות בה יהוו השרים השיעים שליש מחברי הממשלה, שלפי הסכם טאאף (לפיו גבר כוחם של השיעים), די בשליש חוסם בממשלה על מנת למנוע קבלת החלטות לאומיות חשובות. כדי להשיג את יעדיו מאיים נסראללה על רה"מ פואד סניורה כי יביא להפלתה של ממשלתו בהפגנות רחוב. בנאום שנשא, ששודר בטלביזיה של חיזבאללה ב-19.11, קרא נסראללה לתומכיו להיות מוכנים לרדת לרחוב תוך שעות ספורות.
את מהלכיו החל נסראללה ב-11.11.06 כאשר הורה לששה שרי החיזבאללה ואמל, ביניהם שר החוץ פאוזי סאלוח, להתפטר מתפקידם, בטענה שבכך איבדה הממשלה את הלגיטימיות שלה. טיעון זה מתבסס גם הוא על הסכם טאא'ף המדגיש את הצורך לייצוג הולם של כל העדות בממשלה ולדברי נסראללה לעדה השיעית המונה כשליש מתושבי לבנון יש זכות לשליש משרי הממשלה. פואד סניורה מנבד, לא קיבל את ההתפטרות בטענה כי ממשלתו שואבת את הלגיטימיות שלה מן הרוב בפרלמנט וכל עוד רוב זה קיים היא יכולה לתפקד כנדרש.
מזאל מוסיף כי לנסראללה יש כמה וכמה סיבות טובות למהלכיו המסוכנים והראשונה שבהם היא לפגוע בכוחה של קואליצית 14 במרס 2005 שהתגבשה אחרי רצח רה"מ לשעבר, רפיק חרירי, בהנהגתו של בנו סעד חרירי. קואליציה זו השיגה רוב בבחירות לפרלמנט והתחזקה רבות בעקבות מלחמת לבנון השניה לאחר שהאחריות לסבלה של לבנון הוטלה על נסראללה ונראה היה שהוא נדחק לפינה. יתרה מכך מצבו הוחמר לאחר שבעקבות קבלת החלטת מועבי"ט 1701 ממשלת לבנון פרסה את צבאה בדרום המדינה וכוחות יוניפיל המחוזק מפריעים לחיזבאללה להתארגן מחדש באופן גלוי כפי שהיה בעבר - אם כי ידוע שחיזבאללה פועל לעקיפת הפיקוח של יוניפיל ומזרים ציוד חדש לאזור.
נאסרללה חותר, בתמיכתן של סוריה ואיראן, לגרום לכך שאזור דרום לבנון יהווה איום תמידי על ישראל ובכך יחזק את מעמדה של איראן ויתרום לקידום השאיפות שלה לגיבוש מרחב שיעי שיבטא את עוצמתה במזה"ת. במילים אחרות נסראללה שואף למחוק מן התודעה את תוצאות מלחמת לבנון ולהחזיר את עטרתו ליושנה.
לאחר סילוקה של סוריה מלבנון על סמך החלטת מועצת הבטחון 1559, נותר חיזבאללה כגורם פרו סורי מרכזי בלבנון יחד עם ארגון אמל השיעי בראשות נביה ברי ועם פלג נוצרי קטן - הזרם הדמוקרטי בהנהגת גנרל מישל עאון, המקווה לרשת את הנשיא לחוד בסיועה של סוריה.
נסראללה, לדברי מזאל, מהמר איפוא בגדול כי מנהיגי קואליציית 14 במרס יירתעו מעימות אלים עם חיזבאללה ותומכיו, מה עוד כי הכל מודעים כי סוריה ואיראן תסייענה לו ככל שיידרש בהפעלת לחצים פוליטיים, התנקשויות באישים לבנונים ובהענקת ציוד וחימוש מתקדמים שאינם מצויים בידי יריביו.
העולם צופה עכשיו בפעולה כוחנית מתוכננת וגלויה להפלת הממשלה של המדינה הערבית הדמוקרטית היחידה במזה"ת, וזאת מבלי שגורם כלשהו יגנה או ינסה לגבש פעולה בינלאומית לעצירתה. אומנם ארה"ב פועלת לחיזוקה של ממשלתו של סניורה, אך בינתיים בהצלחה מועטה אם בכלל.
התוצאות האפשריות הן פגיעה ביציבות השלטון ויצירת אנרכיה העלולה להביא לפירוקה של לבנון. כמו כן יהיה זה עידוד לחזית האיסלאם הרדיקלי, ונשיא איראן המתגרים במערב תוך שהם לומדים את תגובותיו או את חוסר תגובותיו. במקביל תהיה זו נסיגה לכל הכוחות המכונים מתונים כמו מצרים, סעודיה וירדן.
ולבסוף, עלולה ישראל שוב למצוא את עצמה מאוימת ע"י חיזבאללה מחוזק ע"י הצלחותיו ותומכיו.