הפגיעה הנפשית שבעקבות הטילים עלולה לגרום טראומה לשנים רבות. כך אומר אליהו אקרמן, מנהל השירות הפסיכולוגי בקרית ארבע, בעקבות התגברות מטחי הקסאמים בשדרות. תחושת שליחות עשויה למנוע נזק טראומטי.
אקרמן, שגורש בעבר מנווה דקלים, אמר עוד ביומן ערוץ 7 כי נפגעי חרדה עלולים לסבול מהפרעות פוסט טראומטיות, מכל המינים ומכל הסוגים, גם מבוגרים סובלים מתופעות אלה אך הוא מדגיש כי ילדים זקוקים ליותר הגנה.
לשאלת המראיין אמציה האיתן, אומר אקרמן כי פעולות של מניעה והכנה למקרים שעלולים לגרום לטראומה, נעשים כל השנה בבתי הספר, שמקבלים סיוע מהצבא ומפיקוד העורף. אקרמן מדגיש כי "יש הבדל גדול מאד בין מה שעוברים ילדי שדרות למה שהיה בגוש קטיף". הוא מסביר כי ידוע בקרב מטפלים כי כאשר בני אדם נושאים בתפקידים שדורשים אחריות על אחרים או שיש תפקיד של הצלה, הדבר עשוי למנוע מהם להגיע למצבי טראומה. "זה היה המצב של תושבי גוש קטיף, תחושת השליחות נתנו את הכוח לעמוד מול הפגיעה והסכנות. זה ההבדל המשמעותי ביותר בין תושבי שדרות ותושבי גוש קטיף".
אקרמן מוסיף כי "אדם יכול להתמודד עם ארוע קשה, כאשר הוא אקטיבי ולא חסר אונים. כנגד חוסר האונים, יש משמעות ושליחות". הוא מוסיף עוד כי "בגוש קטיף היה עוד דבר שלא ניתן להתעלם ממנו, וזה הניסים הרבים שארעו לאחר שנפלו כ- 6000 פצמרים, שאף תועדו בספר.
אקרמן מזכיר מקרה אחד, שלאחר שנפל פצמ"ר בבית ספר ולא נפגע אף ילד, עשו סקירה בקרב התלמידים לוודא שלא נפגעו, ותגובת הילדים היתה שכמעט לא היה אף ילד שלא סיפר את הנס האישי שארע לו.
הוא מציין כמסייע, גם את האמונה והראיה של ההשגחה של בורא עולם. "זה אחד הדברים שנמצא גם במחקרים המדעיים. אנשים מאמינים מתמודדים טוב יותר עם ארועים טראומתיים, לטווח הארוך ולטווח הקצר", אומר אקרמן
אקרמן, שגורש בעבר מנווה דקלים, אמר עוד ביומן ערוץ 7 כי נפגעי חרדה עלולים לסבול מהפרעות פוסט טראומטיות, מכל המינים ומכל הסוגים, גם מבוגרים סובלים מתופעות אלה אך הוא מדגיש כי ילדים זקוקים ליותר הגנה.
לשאלת המראיין אמציה האיתן, אומר אקרמן כי פעולות של מניעה והכנה למקרים שעלולים לגרום לטראומה, נעשים כל השנה בבתי הספר, שמקבלים סיוע מהצבא ומפיקוד העורף. אקרמן מדגיש כי "יש הבדל גדול מאד בין מה שעוברים ילדי שדרות למה שהיה בגוש קטיף". הוא מסביר כי ידוע בקרב מטפלים כי כאשר בני אדם נושאים בתפקידים שדורשים אחריות על אחרים או שיש תפקיד של הצלה, הדבר עשוי למנוע מהם להגיע למצבי טראומה. "זה היה המצב של תושבי גוש קטיף, תחושת השליחות נתנו את הכוח לעמוד מול הפגיעה והסכנות. זה ההבדל המשמעותי ביותר בין תושבי שדרות ותושבי גוש קטיף".
אקרמן מוסיף כי "אדם יכול להתמודד עם ארוע קשה, כאשר הוא אקטיבי ולא חסר אונים. כנגד חוסר האונים, יש משמעות ושליחות". הוא מוסיף עוד כי "בגוש קטיף היה עוד דבר שלא ניתן להתעלם ממנו, וזה הניסים הרבים שארעו לאחר שנפלו כ- 6000 פצמרים, שאף תועדו בספר.
אקרמן מזכיר מקרה אחד, שלאחר שנפל פצמ"ר בבית ספר ולא נפגע אף ילד, עשו סקירה בקרב התלמידים לוודא שלא נפגעו, ותגובת הילדים היתה שכמעט לא היה אף ילד שלא סיפר את הנס האישי שארע לו.
הוא מציין כמסייע, גם את האמונה והראיה של ההשגחה של בורא עולם. "זה אחד הדברים שנמצא גם במחקרים המדעיים. אנשים מאמינים מתמודדים טוב יותר עם ארועים טראומתיים, לטווח הארוך ולטווח הקצר", אומר אקרמן