משה הר ציון , פקח רשות הטבע והגנים מספר כי הציידים לא בוחלים בשום שיטה על מנת לצוד את החיות הללו שהם חיות בר מוגנות. הדורבנים פעילים בלילה, ניזונים אך ורק מצומח ועקב ציד בלתי חוקי מתמשך, כמעט ואין רואים היום את הדורבנים במקומות שהיו נפוצים בעבר. משה מציין, שהדורבן הינו המכרסם הגדול ביותר שיש בארץ ומתרבה בקצב איטי – המלטה פעם בשנה של 1 או 2 ולעיתים נדירות יותר.
פקחי רשות הטבע והגנים משקיעים מאמצים בעיקר בפיקוח לילה למניעת הציד וגם כוחות צה"ל לאורך הגבולות הצפוניים מול הלבנון מוזעקים מעת לעת עקב פגיעות והתראות הנגרמות ע"י פעילות ציד זו. בלא מעט מקרים רק בנס לא נשפך דם ציידים בחשד לחדירת מחבלים לשטח ישראל. גם משטרת ישראל מוזעקת לעיתים עקב שיתוף פעולה בין משיגי הגבול ומבריחי הסמים לבין הציידים.
משה הר ציון מוסיף ומציין שחקלאים הפונים לפקחי רשות הטבע והגנים לעזרה למניעת הנזקים בחקלאות מקבלים היתרים על מנת להרחיק את המזיקים בתאום עם פקחי רט"ג. אם הדורבנים נלכדים הם משוחררים לטבע בתאום עם פקחי "רשות הטבע והגנים" במקומות שלא יגרמו נזקים וישתלבו במערכת האקולוגית באזור אליו הם מועברים.
"קשה מאוד לאתר את הציידים העבריינים מאחר ופעולות הצייד נעשות בלילות, בחשיכה, ללא ירי ומחוץ לתחומי היישובים" אומר הר ציון "הם נעים רגלית בשטח בליווי כלבים. למרות שהיום עם הטלפונים הניידים ניתן להעביר בזמן אמת כל אינפורמציה שנראית רלוונטית בשטח, גם הציידים מעבירים אחד לשני דיווחים כגון על שמירה לקויה וגם חקלאים שפוגשים לעיתים ציידים יכולים לדווח על כך לפקחי הרשות".
"לדעתי", אומר משה הר ציון, "הציידים גם מהווים סיכון בטחוני ליחידות צה"ל בשטח וסיוע לגניבות באזורי החקלאות."