"מדינת ישראל אפשרה לרצוח את הדמות והאופי של חנה סנש ואחרי 12 שנים הגיע הזמן לתקן את העוול הזה", כך אומר איתן סנש בראיון בערוץ 7 לקראת כינוס שיערך במרכז לאתיקה במשכנות שאננים בירושלים. גם בבג"ץ ידונו בנושא.
הכינוס ידון בפרשה של חנה סנש והסרט הדוקומנטרי, בו אומר המחזאי במפורש שאינו דובר אמת כשהוא אומר שחנה סנש הסגירה כביכול את חבריה לפעולה, יואל פלגי וגולדשטיין. במהלכו יתקיים דיון על גבולות המותר והאסור במחזאות.
בתכניתו 'חופש השידור' בערוץ 7, שואל רמי סדן האם מותר למחזאי לומר הכל, בשם חופש הביטוי ומדגיש כי השאלות חשובות דווקא בימים אלו בהם דנים על הכחשת השואה. אנחנו לדבריו חייבים לתת תשובה משלנו, לא על מה שקרה בשואה כי אם על מה קורה למכחישי השואה מבית ומחוץ.
איתן סנש, אחיינה של חנה סנש, אומר כי חנה יצאה לשליחות עם קבוצת צנחנים מהישוב היהודי טרם קום המדינה, לקראת סיום המלחמה באירופה, במטרה להציל יהודים מהשואה ולארגן אותם לעליה לארץ. הקבוצה התארגנה על ידי ההגנה והיו לה שתי מטרות, אחת בשם הבריטים להציל טייסים בריטים שנפלו באיזורי הנאצים באירופה ולהחזיר אותם לכוחות הברית. המטרה השניה היתה להגיע לאותו איזור שהיה מוכה מבחינת היהודים ולעודד אותם ולשלוח אות שיש מי שדואג להם ומנסה להציל אותם. הדבר ארע באמצע 1944 לקראת סוף המלחמה.
סנש מוסיף כי כל אחד מהשליחים צנח באירופה ועבר את הגבול לארץ ממנה עלה לפלשתינה של אותם הימים ולארגן שם את היהודים בקבוצות. חנה סנש עברה את הגבול להונגריה ונתפסה על ידי הפשיסטים ההונגרים, הוכנסה לכלא ועונתה קשות כדי לגלות מי שלח אותה ומי הם חבריה. אחרי שבעה חודשים הוצאה סנש להורג.
המחזה של מוטי לרנר עוסק במשפט "קסטנר" בו ישראל קסטנר תבע תביעת דיבה את מלכיאל גרינוולד שהאשימו בשיטוף פעולה עם הנאצים , עוד הובהר במשפט כי קסטנר הסגיר את חנה סנש .
במחזה נטען כי חנה סנש הסגירה את יואל פלגי ואת גולדשטיין לידי הנאצים, דבר שכאמור אינו נכון. "ההצגה היא דוקודרמה שאמורה להיות דוקומנטרית אך הוא הכניס משפט שלא היה ולא נברא שחנה הסגירה את חבריה ובג"ץ הכריע שהדברים אינם נכונים אך אומר שחופש הביטוי מאפשר להציג את ההצגה הזו" אומר סנש.
לשאלה האם מותר לשקר לציבור בשם חופש הביטוי אומר איתן כי "גם היום אנו מתרעמים כל פעם שקמה קבוצה או יחיד המערערים על קיומה של השואה. בארץ אנחנו מאד ערים למה שאומרים עלינו והנה קם לו מחבר בסוף שנות התשעים בארץ ישראל ומנסה לערער על עובדות הסטוריות כדי להשיג רייטינג. אין דבר יותר טוב להשיג רייטינג מאשר לנפץ מיתוסים".
איתן סנש מוסיף כי בשנים האחרונות הוא עוסק בשימור המורשת של דודתו ובתוקף עיסוקו הגיע להרבה פרטים שהיו עד כה חסויים. הוא עוסק בזה מהיבט שדמותה היא חינוכית וסיפורה אינו ידוע לציבור. "היא היתה סמל גבוה ואף אחד לא נכנס לפרטים", מוסיף סנש.
"רוב מה שאגיד בכנס לא ידוע לציבור, אני מדבר על חנה כאדם וכיוצר. עצם החשיפה של הנושא מחדש עשוי לתקן עוול שנגרם לפני למעלה משתיים עשרה שנים. ואם מדינת ישראל אפשרה לרצוח את הדמות והאופי של חנה סנש הגיע הזמן לתקן את העוול הזה", מסכם סנש.
הכינוס ידון בפרשה של חנה סנש והסרט הדוקומנטרי, בו אומר המחזאי במפורש שאינו דובר אמת כשהוא אומר שחנה סנש הסגירה כביכול את חבריה לפעולה, יואל פלגי וגולדשטיין. במהלכו יתקיים דיון על גבולות המותר והאסור במחזאות.
בתכניתו 'חופש השידור' בערוץ 7, שואל רמי סדן האם מותר למחזאי לומר הכל, בשם חופש הביטוי ומדגיש כי השאלות חשובות דווקא בימים אלו בהם דנים על הכחשת השואה. אנחנו לדבריו חייבים לתת תשובה משלנו, לא על מה שקרה בשואה כי אם על מה קורה למכחישי השואה מבית ומחוץ.
איתן סנש, אחיינה של חנה סנש, אומר כי חנה יצאה לשליחות עם קבוצת צנחנים מהישוב היהודי טרם קום המדינה, לקראת סיום המלחמה באירופה, במטרה להציל יהודים מהשואה ולארגן אותם לעליה לארץ. הקבוצה התארגנה על ידי ההגנה והיו לה שתי מטרות, אחת בשם הבריטים להציל טייסים בריטים שנפלו באיזורי הנאצים באירופה ולהחזיר אותם לכוחות הברית. המטרה השניה היתה להגיע לאותו איזור שהיה מוכה מבחינת היהודים ולעודד אותם ולשלוח אות שיש מי שדואג להם ומנסה להציל אותם. הדבר ארע באמצע 1944 לקראת סוף המלחמה.
סנש מוסיף כי כל אחד מהשליחים צנח באירופה ועבר את הגבול לארץ ממנה עלה לפלשתינה של אותם הימים ולארגן שם את היהודים בקבוצות. חנה סנש עברה את הגבול להונגריה ונתפסה על ידי הפשיסטים ההונגרים, הוכנסה לכלא ועונתה קשות כדי לגלות מי שלח אותה ומי הם חבריה. אחרי שבעה חודשים הוצאה סנש להורג.
המחזה של מוטי לרנר עוסק במשפט "קסטנר" בו ישראל קסטנר תבע תביעת דיבה את מלכיאל גרינוולד שהאשימו בשיטוף פעולה עם הנאצים , עוד הובהר במשפט כי קסטנר הסגיר את חנה סנש .
במחזה נטען כי חנה סנש הסגירה את יואל פלגי ואת גולדשטיין לידי הנאצים, דבר שכאמור אינו נכון. "ההצגה היא דוקודרמה שאמורה להיות דוקומנטרית אך הוא הכניס משפט שלא היה ולא נברא שחנה הסגירה את חבריה ובג"ץ הכריע שהדברים אינם נכונים אך אומר שחופש הביטוי מאפשר להציג את ההצגה הזו" אומר סנש.
לשאלה האם מותר לשקר לציבור בשם חופש הביטוי אומר איתן כי "גם היום אנו מתרעמים כל פעם שקמה קבוצה או יחיד המערערים על קיומה של השואה. בארץ אנחנו מאד ערים למה שאומרים עלינו והנה קם לו מחבר בסוף שנות התשעים בארץ ישראל ומנסה לערער על עובדות הסטוריות כדי להשיג רייטינג. אין דבר יותר טוב להשיג רייטינג מאשר לנפץ מיתוסים".
איתן סנש מוסיף כי בשנים האחרונות הוא עוסק בשימור המורשת של דודתו ובתוקף עיסוקו הגיע להרבה פרטים שהיו עד כה חסויים. הוא עוסק בזה מהיבט שדמותה היא חינוכית וסיפורה אינו ידוע לציבור. "היא היתה סמל גבוה ואף אחד לא נכנס לפרטים", מוסיף סנש.
"רוב מה שאגיד בכנס לא ידוע לציבור, אני מדבר על חנה כאדם וכיוצר. עצם החשיפה של הנושא מחדש עשוי לתקן עוול שנגרם לפני למעלה משתיים עשרה שנים. ואם מדינת ישראל אפשרה לרצוח את הדמות והאופי של חנה סנש הגיע הזמן לתקן את העוול הזה", מסכם סנש.