בג"ץ קובע הבוקר כי אין איסור גורף לבצע 'סיכול ממוקד', "אין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא אסור על פי המשפט הבינלאומי המנהגי, כשם שאין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא מותר על פי המשפט הבינלאומי המנהגי. דיני הסיכול הממוקד קבועים במשפט הבינלאומי המנהגי, וחוקיותה של כל פגיעה אינדיבידואלית צריכה להיקבע לאורם" נאמר בפסק הדין.
בפסק דינו בסוגיית הסיכול הממוקד, קבע השופט בדימוס ברק קביעות עקרוניות שנועדו להוות תשתית לקבלת החלטה אם לבצע סיכול ממוקד.
"העימות מזוין"
נקודת המוצא העקרונית היא ש"בין ישראל לבין ארגוני הטרור ביהודה, שומרון וחבל עזה קיים עימות מזוין. עימות זה נושא אופי בינלאומי (international armed conflict). לפיכך, חל עליו המשפט הבינלאומי הדן בעימות מזוין". כיוצא מכך קובע ברק "אין מדובר בסכסוך פנים-מדינתי בלבד אשר חלים עליו דיני אכיפת החוק, או בסכסוך בעל אופי 'מעורב'. עיקרון יסוד של המשפט הבינלאומי המנהגי של סכסוכים מזוינים הוא עקרון ההבחנה בין אזרחים לבין לוחמים. על-פיו, ככלל, לוחמים הינם מטרה לגיטימית לתקיפה ופגיעה, בעוד אזרחים נהנים מהגנה מקיפה על חייהם, גופם ורכושם".
"פעילי ארגון טרור" - אינם לוחמים
בית המשפט דחה את ההכרה עפ"י המשפט הבינלאומי בקטיגוריה של "לוחמים בלתי חוקיים". עוד קבע, כי "פעילי ארגוני הטרור אינם לוחמים, שכן אין הם עונים להגדרת מושג זה במשפט הבינלאומי. כך למשל, אין הם מקיימים את דיני המלחמה. לפיכך, פעילי ארגוני הטרור הינם במעמד של אזרחים". אולם, הוסיף בית המשפט, "ההגנה הניתנת במשפט הבינלאומי לאזרחים אינה חלה אותה עת בה הם נוטלים חלק ישיר בפעולות איבה. אף עיקרון זה משקף כלל של המשפט הבינלאומי המנהגי".
מחבל שביצע פיגוע 'חד פעמי' - אזרח
מחבל אשר ביצע פיגוע באופן 'חד פעמי' ולאחר מכן ניתק עצמו 'מפעילות זו' הוא 'אזרח' קובע ברק, "אזרח אשר נטל חלק ישיר במעשי איבה באופן חד פעמי או ספורדי, ולאחר מכן ניתק עצמו מפעילות זו, הוא אזרח שעם ניתוקו מהפעילות זכאי להגנה מתקיפה. אין לתקוף אותו בגין מעשי האיבה שביצע בעבר. מנגד, אזרח אשר הצטרף לארגון טרור והמבצע שרשרת של מעשי איבה, תוך הפסקות ביניהם, מאבד את חסינותו מפני התקפה לכל תקופת פעילותו. לגבי אזרח כזה המנוחה בין מעשי האיבה אינה אלא התכוננות למעשה האיבה הבא. דוגמאות אלה מצביעות על הדילמה אשר דרישת ה'ולמשך אותו הזמן' מעמידה בפנינו. מחד גיסא אין לפגוע באזרח שבאופן חד פעמי או ספורדי נטל חלק ישיר במעשי איבה, אך אשר ניתק עצמו מהם (אם בכלל ואם לתקופה ארוכה)".
פגיעה באזרחים תמימים - על פי 'דרישת המידתיות'
השופט ברק קורא להמנע ככל האפשר מפגיעה 'באזרחים תמימים'. "יש להימנע ככל שאפשר מפגיעה באזרחים תמימים אגב פעולה שנועדה לפגוע באזרח הנוטל חלק ישיר בפעולות איבה (פגיעה נלווית)".
"פגיעה באזרחים תמימים תהיה חוקית", מוסיף ברק, "רק אם היא עומדת בדרישת המידתיות. דרישה זו פירושה שאין לפגוע במחבלים אם הנזק הצפוי לאזרחים תמימים שבקרבתם אינו שקול כנגד התועלת הצבאית שבפגיעה בהם. כך למשל, ניתן לירות לעברו של מחבל היורה ממרפסת ביתו על חיילים או אזרחים אף אם כתוצאה מכך עלול להיפגע אזרח-תמים העובר בסמיכות. פגיעה מעין זו באזרח תמים תעמוד בדרישות המידתיות. לא כן אם הבית יופצץ מהאוויר ועשרות דייריו ועוברי אורח ייפגעו. בתווך בין שני המקרים יימצאו המקרים הקשים. הם ידרשו בחינה מדוקדקת של כל מקרה ומקרה".
נזכיר כי העתירה הוגשה לפני כחמש שנים על ידי הועד נגד עינויים וארגון LAW והוקפאה מספר פעמים, בין היתר כאשר הכריזו רה"מ דאז שרון ואבו מאזן בועידת שארם על הפסקת הפעילות הצבאית בעזה.
העותרים טענו שהסיכול הממוקד פוגע ב'אם הזכויות' - הזכות לחיים, מפר את 'איסור האיסורים' של המשפט הפלילי, מנוגד למשפט העמים ואין לו כל 'הגנה והצדקה'. לטענת העותרים "משפט זכויות האדם הוא כוח מוסרי הגובר על חגורות נפץ, מכוניות ממולכדות ורצח חפים מפשע".
מבית המשפט דרשו העותרים "לשים גבול ומחסום לכוחה של הרשות המבצעת להמשיך במדיניות פסולה זו שדגל שחור של אי חוקיות בעליל מתנוסס מעליה, גם כאשר מגוייסת מדיניות זו לשם הגנה על חייהם של אזרחי מדינת ישראל החפים מפשע הנופלים קורבנות לפעילות טרור מזוויעות".
המדינה טענה בתגובה בין היתר כי הסיכול הממוקד ננקט במסגרת המאבק המזויין המתנהל נגד מדינת ישראל. כמו כן טוענת המדינה כי במשפט הבינלאומי נקבע שסיכול ממוקד נגד טרוריסטים הוא אחד האמצעים הלגיטימיים וכי באמצעי זה עושות שימוש גם מדינות אחרות כמו ארה"ב אשר פגעה בקצין מבצעים בכיר של ארגון אל קעידה באמצעות שיגור טיל ממזל"ט אמריקני.
בטרם קבלת ההחלטה הביע ארגון שורת הדין – Israel Law Center, תקווה כי הבג"ץ יאשר את חוקיות הסיכול הממוקד ואף ירחיב אותו.
הארגון שהצטרף לעמדת המדינה בעתירה ציין כי למעשה העתירה נועדה לשים קץ לאמצעי המניעתי שבו נוקט צה"ל, להרוג מחבלים פלשתינים לפני שהם מצליחים לפגוע בישראלים. שורת הדין שהצטרף לעתירה לצד המדינה בשם 25 תושבי ירושלים המשתמשים בתחבורה ציבורית, ו'אשר חשים כי הם בסכנה תמידית לחייהם מהתקפות הטרור' טוען כי "מדיניות צה"ל מצילה חיים של ישראלים ויש להרחיב את המבצעים של החיסולים הממוקדים".
עוד טען הארגון כי ביהמ"ש העליון מחוייב ליישם את המשפט העברי בבואו לנתח את הסוגיה, מאחר וקיימת לאקונה (חסר) בחוק הישראלי. "מאחר ובדין הישראלי אין תשובה לחוקיות החיסולים, על בית המשפט להידרש למשפט העברי, על פיו מחוייבת הממשלה מוסרית להרוג מחבלים לפני שהם פוגעים בחיי ישראלים. כמו כן, עפ"י המשפט העברי, צה"ל אינו רשאי להתחשב בחייהם של פלשתינים חפים מפשע אשר עלולים להיפגע כתוצאה מהפעילות, מאחר והמחויבות הראשונית של צה"ל היא להגן על חייהם של הישראלים, ולא לדאוג בעת מלחמה לחיי אזרחי האויב".
יו"ר שורת הדין, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר אמרה כי היא מקווה שבית המשפט יאשר את "המדיניות המונעת של צה"ל להרוג מנהיגי מחבלים ומתכנני פצצות לפני שהם הורגים בנו. בעת מלחמתו בטרור צה"ל מחוייב מוסרית לדאוג אך ורק להגנה על חיי התושבים בישראל, ולא להתחשב בסכנה הנשקפת לחיי האויב הפלשתיני. אנו דחפנו את בית המשפט העליון לאמץ את המשפט העברי בבואו ליתן החלטה בעתירה ולמצוא כי המחבלים הינם בגדר "רודף" אשר מותר להורגם ללא אזהרה וללא התחשבות בזכויותיהם המפוקפקות".