שתי ביצים ראשונות הוטלו בקיני הנשרים בשמורת הטבע גמלא ומעוררות התרגשות בקרב פקחי רשות הטבע והגנים בגולן. אשתקד שרדו רק 15% מגוזלי הנשרים. למרות שבשמורת גמלא קיננו 41 זוגות נשרים, רק 6 גוזלים הצליחו לשרוד ולפרוח מהקינים. לכן הדאגה לכל ביצת נשר.



הביצים הראשונות התגלו בשני קיני נשרים: האחת בקן "מודי" במפנה הצפוני של נחל גמלא והשניה בקן "יותם 2" במפנה הדרום מזרחי. את הביצים גילו צפרים מתנדבים מצרפת ובלגיה, המסייעים לעקוב ולסקור את אוכלוסיית הנשרים בגמלא בעונת הקינון.



שתי הביצים שהוטלו בשני קינים מסמלות את תחילת עונת הקינון בשמורת הטבע גמלא שהינה מושבת הנשרים הגדולה בארץ, המונה כ-1/3 מאוכלוסיית הנשרים המקננים בארצנו. ברשות הטבע והגנים מעריכים כי קיימים עוד קיני נשרים בגמלא וכי יגיעו נשרים נוספים לקנן. הגוזלים הראשונים בשמורת הטבע גמלא עתידים לבקוע בעוד כ-54 ימים.



עירא גודס-פקח בשמורת טבע גמלא ברשות הטבע והגנים: "זהו מחקר התנהגותי לכל דבר: לכל קן יש שם, לנשרים יש קוד ומגוון נתונים שהצפרים המתנדבים מעדכנים. בודקים אחת לכמה זמן סובבה הביצה בקן, משך זמן הדגירה, התחלופה בין ההורים ועוד. בשנים הקודמות היינו רגילים להצלחה של 30%-35% של גוזלי נשרים הפורחים מן הקינים, תוצאות מוצלחות פי שניים מאלו של שנה שעברה. ההרעלות ובעיות הסידן הן מצוקה קשה עבור אוכלוסיית הנשרים בשמורת הטבע גמלא. אנו מקווים כי השנה יקננו מספר זהה של נשרים כמו בשנה שעברה, כי יהיו יותר הטלות ובקיעות וכי ישרוד אחוז גבוה יותר של גוזלי נשרים".



כל זוג נשרים מטיל ביצה אחת בשנה ומטפל בה 24 שעות ביממה. אחד מבני הזוג ידגור על הביצה, ידאג לחימומה ויסובב אותה אחת לחצי שעה, דבר התורם להתפתחות הגוזל. בן הזוג השני ידאג למזון.

עשרה חודשים בשנה עסוקים הנשרים הבוגרים בהעמדת דור צאצאים, החל בתקופת החיזור, הקינון, ההטלה, הדגירה ותקופת הטיפול בגוזל עד שמגיע לגיל 4 חודשים אז יפרח מהקן לעצמאות.



יעל סלע-מנהלת מרכז חינוך והסברה גולן ברשות הטבע והגנים מציינת, כי בתקופת הדגירה ישנה חלוקת מטלות שוויונית בין בני הזוג בתפקיד הדגירה ובתפקיד חיפוש המזון. הדבר מחייב הימצאותם של שני הורים, אילו ימות אחד מבני הזוג משמעות הדבר שגם הגוזל או הביצה יכחדו, זאת משום שלא יהיה מי שיחליף את בן הזוג שנשאר לדגור. כאשר זה יעזוב את הקן תיחשף הביצה לסכנות של יתר חום או קור ולא תבקע.



ברשות הטבע והגנים אומרים שהנשרים חשופים לסכנות רבות: חומרי הדברה המיועדים לגידולי שדה פוגעים בשרשרת המזון ומגיעים גם לנשרים. אך הסכנה העיקרית הינה הרעלה ממנה נפגעים הנשרים הניזונים מפגרי בקר. אופן החיפוש והרגלי האכילה של הנשרים הוא שגורם לאסון גדול יותר מאחר וכאשר נשר אחד מוצא מזון, שאר הנשרים המחפשים מצטרפים וסועדים יחדיו.



סלע מציינת שהמשמעות לכך קשה, כאשר פגר אחד מורעל, עשרות נשרים עלולים להיפגע ובמידה וההרעלה מתרחשת בעונת הדגירה או הטיפול בגוזל, הצאצא לא ישרוד ולמעשה על כל בוגר שמת יאבד גם הדור הבא. סלע מוסיפה כי בעבר קיננו נשרים גם באזור הגליל: בהר ארבל, נחל דישון ונחל עמוד אך אוכלוסייה זו של הנשרים ספגה מכה קשה הנובעת בעיקר מהרעלות ולא שבה לקנן שם יותר.





על מנת להתמודד עם התופעה נעשה מאמץ ניכר ברשות הטבע והגנים למיגור את תופעת ההרעלות. במיגור ובהחדרת המודעות לחקלאים. כאשר נמצא פגר מורעל, ממהרים פקחי הרשות לקבור אותו על מנת שהנשרים לא יאכלו מבשרו. על פגר לא מורעל הראוי למאכל נשרים, מפזרים פקחי רשות הטבע והגנים, עצמות מרוסקות על מנת שהנשרים יזכו למנת סידן נוספת מאחר ועצמות הבקר גדולות מידי לריסוק במקורם של הנשרים. את העצמות יביאו הנשרים הבוגרים לקיני הגוזלים וכך יזכו גם הם למנת סידן שתסייע להם לשרוד.



כמו כן נמסר כי נעשות פעולות בתחום החינוך עם ילדי הגולן להגברת המודעות והאחריות האישית למצב הנשרים באזור.





ברשות מציינים שבישראל הגיעה אוכלוסיית הנשרים בשנים האחרונות ליותר מ- 400 פרטים אך המספר ירד מתחת ל- 300 מאחר שהאוכלוסייה בצפון נפגעה קשות כתוצאה ממספר מקרי הרעלה גדולים בגליל ובגולן. בשנת 2006 התגלה גם קינון ראשון לאחר 50 שנה- בכרמל של זוג נשרים שהושב לטבע.





באזור רמת הנגב ומדבר יהודה, הסתיים מבצע טיבוע גדול של נשרים, אוכלוסיית נשרי הנגב מונה כ- 180 פרטים. עקב הסכנות השונות בהן נתונים הנשרים והיעדר מזון טבעי, מקיימת רשות הטבע והגנים מעקב אחר אתרי הקינון של הנשרים והקימה עבורם תחנות האכלה. ברשות הטבע והגנים ממשיכים בפרוייקט איקלום והשבת נשרים לטבע.