מזכיר הקיבוץ הדתי יאיר ריינמן פורץ בצחוק, כשהוא שומע שב"הארץ" פירשו את המפגש שנערך לפני שבועיים בין נציגי התנועה הקיבוצית לנציגי הקיבוץ הדתי, כתחילת ניהול מגעים על אפשרות איחוד בין שתי התנועות. "אני מצטער לאכזב את מי שאולי קיווה לזה", הוא אומר. "אנחנו לא מדברים כרגע על איחוד, העניין אינו עומד כלל על סדר היום. לקיבוץ הדתי יש הייחוד שלו, ואי אפשר יהיה לשמור אותו בתנועה גדולה. מדברים על הגברת שיתופי פעולה בתחומים החברתיים ואולי הלאומיים, אבל בהחלט לא מדובר באיחוד".
לדברי ריינמן, מה שמונע את האיחוד הוא לא רק האמונה הדתית, אלא השוני בתפיסת העולם הקיבוצית והחברתית בין התנועות. "יכול להיות שהאמונה הדתית מקלה את הצורך להסביר מה שונה בינינו", הוא אומר. על אף שגם בקיבוץ הדתי קיימים מעגלים של קיבוצים שיתופיים ומתחדשים, התחושה שלו היא שעדיין מדובר בתנועות בעלות אופי שונה. "התנועה הקיבוצית הולכת לכיוון מסוים, שאני חושב שהקיבוץ הדתי לא נמצא שם", מבהיר ריינמן. "אני לא אומר את זה כביקורת. כל אחד יבחר לו את המקום שבו הוא רוצה, אבל במהלך שבסופו של דבר יוביל ליישוב עם מערכת קהילתית משודרגת, ולא הרבה מעבר לזה - הקבה"ד לא נמצא שם. כך אני מקווה".
אבשלום דולב מטירת צבי, מי שכיהן שנים רבות כמנכ"ל מועצת החלב, הקריא במפגש מאמר מתוך הספר "בתוך הזרם ונגדו" מאת צוריאל אדמונית ז"ל, מורה ומחנך שהיה אחד מהוגי הדעות של הקבה"ד, שקרא לאיחוד התנועות הקיבוציות, לאחר הקמת ברית התנועה הקיבוצית ב-1962. "אמרתי שאנחנו צריכים היום לדבר על הכפר בישראל", מספר דולב, "ובכפר הזה יש מכנה משותף גדול בין הדתי לחילוני, בעיקר באופיו של הכפר, באיכות הסביבה שלו, בשמירה על האופי החקלאי. אחת הדוגמאות שהבאתי היא המאבק המתחולל היום ב'תנובה', שהוא בעצם מאבק על אופיו של הכפר. אני חושב שזה נושא מרכזי מאוד שמאחד את התנועה הקיבוצית וגם את הקבה"ד, ולכן המאמר של צוריאל אדמונית מתאים גם היום".
למרות זאת, גם דולב אינו סבור שבשלו התנאים לאיחוד בין שתי התנועות. "זה לא אומר שבתפיסת עולמו של הקבה"ד אין שיתוף פעולה בין דתיים לחילוניים", מציין דולב, "אבל החשש מההשפעות ההדדיות עדיין גדול מאוד. דווקא שיתופי פעולה תוך שמירה על ריחוק מסוים יגבירו את ההשפעה ההדדית".
לדברי ריינמן, מה שמונע את האיחוד הוא לא רק האמונה הדתית, אלא השוני בתפיסת העולם הקיבוצית והחברתית בין התנועות. "יכול להיות שהאמונה הדתית מקלה את הצורך להסביר מה שונה בינינו", הוא אומר. על אף שגם בקיבוץ הדתי קיימים מעגלים של קיבוצים שיתופיים ומתחדשים, התחושה שלו היא שעדיין מדובר בתנועות בעלות אופי שונה. "התנועה הקיבוצית הולכת לכיוון מסוים, שאני חושב שהקיבוץ הדתי לא נמצא שם", מבהיר ריינמן. "אני לא אומר את זה כביקורת. כל אחד יבחר לו את המקום שבו הוא רוצה, אבל במהלך שבסופו של דבר יוביל ליישוב עם מערכת קהילתית משודרגת, ולא הרבה מעבר לזה - הקבה"ד לא נמצא שם. כך אני מקווה".
אבשלום דולב מטירת צבי, מי שכיהן שנים רבות כמנכ"ל מועצת החלב, הקריא במפגש מאמר מתוך הספר "בתוך הזרם ונגדו" מאת צוריאל אדמונית ז"ל, מורה ומחנך שהיה אחד מהוגי הדעות של הקבה"ד, שקרא לאיחוד התנועות הקיבוציות, לאחר הקמת ברית התנועה הקיבוצית ב-1962. "אמרתי שאנחנו צריכים היום לדבר על הכפר בישראל", מספר דולב, "ובכפר הזה יש מכנה משותף גדול בין הדתי לחילוני, בעיקר באופיו של הכפר, באיכות הסביבה שלו, בשמירה על האופי החקלאי. אחת הדוגמאות שהבאתי היא המאבק המתחולל היום ב'תנובה', שהוא בעצם מאבק על אופיו של הכפר. אני חושב שזה נושא מרכזי מאוד שמאחד את התנועה הקיבוצית וגם את הקבה"ד, ולכן המאמר של צוריאל אדמונית מתאים גם היום".
למרות זאת, גם דולב אינו סבור שבשלו התנאים לאיחוד בין שתי התנועות. "זה לא אומר שבתפיסת עולמו של הקבה"ד אין שיתוף פעולה בין דתיים לחילוניים", מציין דולב, "אבל החשש מההשפעות ההדדיות עדיין גדול מאוד. דווקא שיתופי פעולה תוך שמירה על ריחוק מסוים יגבירו את ההשפעה ההדדית".