המלחמה בלבנון המחישה את הבעייתיות והנזילות בסביבתה האסטרטגית של ישראל, פגעה בדימוי ההרתעתי של ישראל וחשפה חולשות, מהן בסיסיות ומבניות בצה"ל בתהליך קבלת החלטות בישראל, כך קובע דו"ח שהוכן על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב.
ישראל ממשיכה ליהנות מיתרון צבאי גדול, איכותי וכמותי וגם מיתרונו האסטרטגי של חיל האוויר הישראלי, אולם אלה באים בצד תמונת פגיעותו של העורף הישראלי. באמצעים פשוטים יחסית של אמל"ח תלול מסלול, אמצעי נוח להפעלה ע"י כוחות גרילה, יצר חזבאללה אימפקט פסיכולוגי ומעשי, שהותיר את רישומו העז על הציבור בישראל. המלחמה בלבנון חיזקה את הנחישות הפלסטינית להצטייד באמצעים אלה, ולקחים אלה מנחים גם את תוכניות ההצטיידות ובניין הכוח של מדינות אחרות במרחב.
על פי הדו"ח, בשנת 2006 הוחרפו האיומים על הביטחון והיציבות במזה"ת, כפועל יוצא מאי-התקדמות להסדר בזירה הפלסטינית, מהנחישות וההתקדמות האיראנית לרכישת אופציה גרעינית צבאית, מהיעדר הישגים במאבק בטרור העולמי ובקיצוניות האסלאמית ומהכישלון המאמץ האמריקאי לייצב את המצב בעיראק.
"המלחמה שניהלה ישראל בלבנון נתפשת בעיני יריבים ובני ברית כאחד, ככישלון ישראלי. במישור אחר – המלחמה העלתה במלוא חריפותה את פגיעותו של העורף הישראלי והעדר מענה אפקטיבי לבעיית הרקטות לטווח בינוני וקצר. החלטת מועצת הביטחון 1701 אינה מונעת את חימושו מחדש של חזבאללה, שמצוי כעת במתקפה פוליטית בניסיון להפיל את הממשלה הלבנונית, או לפחות להשיג כוח וטו על החלטותיה ופעולתה. סביר כי בטווח הקצר ישמור חזבאללה על שקט בגבול עם ישראל כדי לאפשר את שיקום מערכיו ומאחזיו", נכתב בדו"ח. "ישראל ממשיכה ליהנות מיתרון צבאי גדול, איכותי וכמותי וגם מיתרונו האסטרטגי של חיל האוויר הישראלי, אולם אלה באים בצד תמונת פגיעותו של העורף הישראלי. באמצעים פשוטים יחסית של אמל"ח תלול מסלול, אמצעי נוח להפעלה ע"י כוחות גרילה, יצר חזבאללה אימפקט פסיכולוגי ומעשי, שהותיר את רישומו העז על הציבור בישראל. המלחמה בלבנון חיזקה את הנחישות הפלסטינית להצטייד באמצעים אלה, ולקחים אלה מנחים גם את תוכניות ההצטיידות ובניין הכוח של מדינות אחרות במרחב".
" מול החתירה האיראנית, ניצב עולם ערבי מפורד ומפוצל שמנהיגיו נאבקים על שרידותם. המדינה הערבית איבדה כוח לטובת ארגונים תת מדינתיים, והשחקנים הלא ערביים הם גורמי הכוח המרכזיים במרחב. חתירת איראן לרכוש יכולת גרעינית צבאית זוכה לתמיכה ציבורית רחבה שם. להצלחה אפשרית שלה תהיינה השלכות מרחיקות לכת על המרחב ומעבר לו. למרות הדאגה הגוברת בקהילה הבינלאומית, שבאה לידי ביטוי בהחלטה 1736, ספק אם סנקציות אפקטיביות אכן ייושמו. הזמן משחק לטובת איראן, וללא פעולה צבאית, נשק גרעיני בידי איראן הוא רק שאלה של זמן".
"הכישלון האמריקאי בעיראק פוגע במעמדה של ארה"ב במרחב. לישראל אין מה להרוויח מהמשך הנוכחות האמריקאית בעיראק. בולט כרסום ברור בנכונות האמריקאית (והבריטית) להתמיד במאמציה בעיראק. עיראק תמשיך להקרין אי יציבות, היא על סף מלחמת אזרחים מלאה וגורלה ינוע בין אי יציבות כרונית לבלקניזציה".
"סוריה, בחולשה אסטרטגית, בוחנת צעדים לשיפור מעמדה, ובמרכזם, הצעתה לפתוח במשא ומתן עם ישראל. גם אם יש ספק באשר ליכולתו ונכונותו של הנשיא הסורי, בשאר אסד, "לספק את הסחורה", מן הראוי לבחון מקרוב את עמדתה זו של סוריה.
"בזירה הפלסטינית, המתאפיינת במעורבות של גורמים חיצוניים, נמשך תהליך התפוררות המסגרות השלטוניות והכאוס. חמאס נלחם על מעמדו מול הפתח וכוחות אחרים, הנכונים לייצב את היחסים עם ישראל ומזדהים עם המדינות הסוניות במרחב. אי שביעות הרצון בציבור הפלסטיני מהביצועים של ממשלת החמאס מעודדים את הפתח (בתמיכה בינלאומית) לפעול בעוצמה רבה יותר נגדו. ספק אם החמאס ישנה בקרוב את עמדותיו המסורתיות. ובהמשך לכך אין לצפות כי הארגון יוותר על השלטון ללא מאבק. החמאס מעוניין ברגיעה עם ישראל כדי לבסס את שלטונו. אולם הוא מתקשה לעמוד מול ארגונים הממשיכים לפעול נגד ישראל העלולים ליצור מעגל מחודש של תגובות ותגובות נגד. בסך הכול הרושם הוא של קושי ניכר למצוא מנוף שיאפשר התקדמות בדרך להסדר ביחסים בין ישראל והפלסטינים".
הזמן משחק לטובת איראן, וללא פעולה צבאית, נשק גרעיני בידי איראן הוא רק שאלה של זמן.
"בצד החיובי של המאזן יש לציין את היחסים הקרובים עם ארה"ב ואת השיפור ביחסים עם הקהילה הבינלאומית. השלום עם מצרים וירדן נשמר וחוזק ומסתמן מפגש אינטרסים עם מדינות נוספות. ישראל ממשיכה ליהנות מיתרון צבאי גדול המעוגן גם ביכולת כלכלית משופרת", מציינים מנגד כותבי הדו"ח.