הכנסת עסקה הלילה (ד) בהצבעות על תקציב המדינה לשנת 07.
קודם לכן, בנאומו לקראת ההצבעות, אמר שר האוצר כי הוא מבקש לנצל את ההזדמנות 'לומר כמה מילים על הסערה המתחוללת ביממה האחרונה במשרד האוצר'.
כינסתי היום את ראשי משרד האוצר כדי לדון באירועים שהתרחשו בימים האחרונים ברשות המיסים ובכדי ללכד את השורות. בכוונתי מחר להיפגש עם אנשי רשות המיסים ולחזק את ידיהם בהמשך עבודתם החשובה. אני רוצה להבהיר מעל במה זו כי עובדי משרד האוצר ועובדי רשות המיסים הינם מטובי העובדים בשרות הציבורי. אני בטוח כי משטרת ישראל תבצע את עבודת הבדיקה במהירות ובאחריות המירבית.
אבל חשוב לזכור כי, כלכלת ישראל צריכה להמשיך ולשגשג גם בימים אלו. אני בטוח כי משרד האוצר על אגפיו השונים יעמוד בפני הטלטלות וימשיך להצעיד את המשק הישראלי למימוש היעדים שהצבנו לו.
כפי שבוודאי ידוע לכם, לפני יומיים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את אומדניה הראשוניים לסיכום שנת הכספים 2006. הנתונים שפורסמו מאששים, מעבר לכל ספק, את הישגינו הכלכליים בשנה שחלפה.
הנתונים הללו מאשרים יותר מכל כי מתנהלת פה מדיניות כלכלית נכונה.
כנגד כל הסיכויים – בשנה בה החאמס עלה לשלטון, נערכו בחירות, הועבר תקציב רק באמצע השנה ועברנו מלחמה כואבת בחזית הצפונית – הצלחנו, במדיניות שקולה ואחראית, להביא ליציבות ואף לשיפור כמעט בכל אחד מהמדדים הכלכליים החשובים.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה בשנת 2006 תעמוד, ככל הנראה, על כ- 5% - שיעור כפול מהממוצע במדינות ה- OECD. מנתוני הלמ"ס עולה כי מנוע הצמיחה המרכזי בשנת 2006 היה המגזר העסקי. התוצר העסקי צמח בשנת 2006 בכ- 6.3%, עובדה שבאה לידי ביטוי בגידול ניכר בהשקעות בנכסים קבועים (6.1%) והמשך הגידול ביצוא של סחורות ושירותים (5.1%).
ההתרחבות בפעילות הכלכלית במשק, ובמגזר העסקי בפרט, יצרו, לכשעצמם, למעלה מ- 44,000, מקומות עבודה חדשים בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
כתוצאה מכך, שיעור האבטלה ירד, והגיע לכדי 8.3% ברבעון השלישי של השנה, לעומת 9% בממוצע בשנת 2005.
ההתרחבות בפעילות העסקית, לצד האחראיות התקציבית שהפגנו במהלך כל השנה האחרונה, יאפשרו לנו לסיים את השנה הנוכחית בגירעון תקציבי נמוך במיוחד ולהקטין את נטל החוב האדיר הרובץ על כלכלת ישראל.
מאז כינונה של הממשלה כלכלת ישראל מאופיינת, בריבוי של אתגרים ודרישות תקציביות בלתי צפויות.
עלויות המלחמה ובכללם - כספי הפיצויים לתושבי הצפון שלראשונה קיבלו מענה בזמן אמת, הפיצויים לעסקים, תוכנית הפיתוח והשיקום והתוספות התקציביות למערכת הביטחון נאמדים בשנים 2006 ו– 2007 בכ -13 מיליארד ₪. אני שמח שעמדנו במרבית האתגרים שהוצבו בפנינו בהצלחה. אני גאה לומר שהשנה, למרות הקשיים, הצלחנו בניהול התקציב והוכחנו כי במדינת ישראל קיימת הנהגה כלכלית שקולה ואחראית המתחשבת בצרכיהם של אזרחי המדינה.
הניהול הנכון של המדיניות הכלכלית בשנה האחרונה זכה להבעת אמון יוצאת דופן מצד הכלכלה העולמית. ההשקעות הזרות במשק הישראלי יסתכמו השנה בסכום של למעלה מ- 23 מיליארד דולר. יותר מהשיא שנקבע בשנת 2000. ההשקעות הזרות אינן מטרה לכשעצמן – הן אמצעי, להגדלת הפעילות העסקית במשק, להגדלת התעסוקה, ליבוא ידע ומומחיות במגוון תחומים, אמצעי ולהגדלת הנגישות של עסקים מקומיים לשווקים הגלובאליים.
בעידן בו הוסרו לחלוטין הגבולות הכלכליים, בו הון ועובדים מתנייעים ללא מפריע, האטרקטיביות שלנו כמשק שכדאי להשקיע בו הוא הבסיס לקיומנו הכלכלי. האטרקטיביות הזו נבחנת יום-יום שעה-שעה.
לצערי, מעידה או שינוי כיוון במדיניות, יכולים, כמעט באופן מיידי, להפוך את הקערה על פיה.
אין משמעות הדברים שעלינו לשבת חסרי מעשה. אין משמעות הדברים שאסור ליזום, לתכנן ולשנות.
משמעותם שחובתנו להמשיך ולנהוג באופן אחראי. משמעותם שעלינו לעשות את הדברים בהדרגה, בסבלנות ולאחר תכנון קפדני ואחראי של סדרי העדיפויות.
תקציב המדינה לשנת 2007 עושה בדיוק את הדברים האלה – הוא תקציב אחראי ונאמן לעקרונות הכלכליים שהביאו אותנו להיכן שאנו נמצאים היום. מלבד התוספות יוצאת דופן למערכת הביטחון, שהינן צו השעה, תקציב המדינה לשנה הבאה כולל גם תוספות מרחיקות לכת לנושאים חברתיים, מעבר לתוספות שהוספו בשנת 2006 ביניהן:
· תוספת תקציבית לפעולות חברתיות בפיתוח ושיקום הצפון בסך של 800 מלש"ח.
· תוספת של 790 מלש"ח לעידוד תעסוקה.
· תוספת של 661 מלש"ח לתקציב הרווחה
· תוספת של 379 מלש"ח לתקציב הבריאות.
· תוספת של 306 מלש"ח לתקציב החינוך.
תוספות אלה, מסתכמות בסך של שני מיליארד ותשע מאות מליון ₪. בסך הכל, למעלה מ- 29% מתקציב המדינה בשנת 2007 יוקצו לצרכים חברתיים. זה לא עניין של מה בכך בתקציב שלמעלה משליש ממנו מוקצים לצורכי ביטחון והחזר חובות.
הכרזתי בעבר ואני שב ומצהיר היום, שינוי המדיניות החברתית במדינת ישראל כבר כאן. זו לא משימה שתושלם ביום או ביומיים. זה תהליך ארוך שצריך לדבר עליו על פני זמן, לפעול בו יום יום, להיות נחושים לגביו ולטפל בו בחמלה ובגאון לו הוא ראוי. זו לא זכותנו – זו חובתנו.
אבל בעיני הצלחתנו אינה נובעת רק מהפעילות הכלכלית שבאה לידי ביטוי בתקציבים ובמדדים.
הנהגה כלכלית חייבת ליצור מכנה משותף. חייבת ליצור קונצנזוס. חייבת להתנהג באחריות.
פינו וליבנו שווים. אני גאה על כך שהצלחנו להציג תקציב מאוזן, שקול ואחראי. הובלנו מדיניות כלכלית עניינית ואחראית. לא מתלהמת. הובלה שקולה ושקטה. כזו שמייצרת שקט ומכנה משותף רחב סביב פעולותיה.
לאחר מספר שנים, תקציב המדינה, יעבור בכנסת ישראל בזמן - ללא טריקים וללא שטיקים - ללא תקציבים קואליציוניים, ללא סחר וללא מכר! הכל תוצר של עבודה קואליציונית משותפת. הכל תוצר של שיתוף פעולה בינכם חברי הכנסת שבקואליציה לביננו נציגי הממשלה. הוכחנו כי ניתן לעבוד יחד.
הוכחנו כי ניתן ליצור יחד. הוכחנו לאזרחי מדינת ישראל יש הנהגה כלכלית אחרת.