צוות מומחים של שבעה אנשי אקדמיה מתחומי הפסיכולוגיה, החינוך והנוירולוגיה מחמישה מוסדות אקדמיים בישראל, בראשותו של פרופ' אבישי הניק, דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון, זכה בימים אלה במכרז של משרד החינוך ובמענק מחקר על סך 1 מיליון שקל, לצורך חשיבה ותכנון בנושא מדעי המוח, המדעים הקוגניטיביים והשלכותיהם על מערכת החינוך בישראל.
באוניברסיטת בר אילן מציינים כי לאחרונה קובעים חוקרים רבים כי הבנת תפקוד המוח, יכולה וצריכה להיות מוטמעת בחשיבה החינוכית. מאמצים שנעשו בתחום- זה הביאו לבניית עזרי הוראה 'מבוססי מוח', שמטרתם לשפר או לשמר יכולות קוגניטיביות. הקרן הלאומית למדע של ארה"ב, NSF, הקצתה לאחרונה למעלה מ-90 מיליון דולר לארבעה צוותים רב-תחומיים הכוללים מדענים מדע העצב הקוגניטיבי וחינוך. הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, OECD, יזם בשנת 1999 פרויקט שנקרא "מדעי הלמידה וחקר המוח". מטרת הפרויקט הייתה לעודד שיתוף פעולה בין מדעי הלמידה וחקר המוח ובין חוקרים למתווי מדיניות.
בהתאם לקו חשיבה זה, פרסם לאחרונה משרד החינוך קול קורא להגשת הצעות לצוות חשיבה ותכנון בנושא מדעי המוח, המדעים הקוגניטיביים והשלכותיהם על תחום החינוך.הצוות הזוכה כולל את החוקרים הבאים: פרופ' אבישי הניק (יו"ר), ד"ר אנדראה ברגר, ופרופ' יוסף צלגוב, שלושתם מהמחלקה למדעי התנהגות באוניברסיטת בן-גוריון (האחרון מכהן גם כנשיא מכללת אחווה); פרופ' שלמה בנטין, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, פרופ' רות סתוי מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת תל אביב, פרופ' מרים ריינר מהמחלקה להוראת המדעים בטכניון ופרופ' רות שלו ראש היחידה לנוירולוגיית ילדים בבית החולים שערי צדק, המסונף לפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון.
לדברי פרופ' הניק, צוות החשיבה יבדוק מהם הצמתים בהם מדע העצב והמדעים הקוגניטיביים עשויים להיפגש והיכן קשרים בין תחומים אלה יכולים להיות בעלי ערך לתחום החינוך. בין הנושאים שהצוות יעסוק בהם: פיתוח דיאלוג יצירתי בין מדע העצב, מדעים קוגניטיביים, טכנולוגיות קוגניטיביות וחינוך; גילוי התובנות שמדע העצב והמדעים הקוגניטיביים יכולים להציע לחינוך, למחקר בחינוך, למדיניות חינוכית ולהפך; זיהוי שאלות ונושאים בלמידה אנושית וחינוך.
באוניברסיטת בר אילן מציינים כי לאחרונה קובעים חוקרים רבים כי הבנת תפקוד המוח, יכולה וצריכה להיות מוטמעת בחשיבה החינוכית. מאמצים שנעשו בתחום- זה הביאו לבניית עזרי הוראה 'מבוססי מוח', שמטרתם לשפר או לשמר יכולות קוגניטיביות. הקרן הלאומית למדע של ארה"ב, NSF, הקצתה לאחרונה למעלה מ-90 מיליון דולר לארבעה צוותים רב-תחומיים הכוללים מדענים מדע העצב הקוגניטיבי וחינוך. הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, OECD, יזם בשנת 1999 פרויקט שנקרא "מדעי הלמידה וחקר המוח". מטרת הפרויקט הייתה לעודד שיתוף פעולה בין מדעי הלמידה וחקר המוח ובין חוקרים למתווי מדיניות.
בהתאם לקו חשיבה זה, פרסם לאחרונה משרד החינוך קול קורא להגשת הצעות לצוות חשיבה ותכנון בנושא מדעי המוח, המדעים הקוגניטיביים והשלכותיהם על תחום החינוך.הצוות הזוכה כולל את החוקרים הבאים: פרופ' אבישי הניק (יו"ר), ד"ר אנדראה ברגר, ופרופ' יוסף צלגוב, שלושתם מהמחלקה למדעי התנהגות באוניברסיטת בן-גוריון (האחרון מכהן גם כנשיא מכללת אחווה); פרופ' שלמה בנטין, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, פרופ' רות סתוי מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת תל אביב, פרופ' מרים ריינר מהמחלקה להוראת המדעים בטכניון ופרופ' רות שלו ראש היחידה לנוירולוגיית ילדים בבית החולים שערי צדק, המסונף לפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון.
לדברי פרופ' הניק, צוות החשיבה יבדוק מהם הצמתים בהם מדע העצב והמדעים הקוגניטיביים עשויים להיפגש והיכן קשרים בין תחומים אלה יכולים להיות בעלי ערך לתחום החינוך. בין הנושאים שהצוות יעסוק בהם: פיתוח דיאלוג יצירתי בין מדע העצב, מדעים קוגניטיביים, טכנולוגיות קוגניטיביות וחינוך; גילוי התובנות שמדע העצב והמדעים הקוגניטיביים יכולים להציע לחינוך, למחקר בחינוך, למדיניות חינוכית ולהפך; זיהוי שאלות ונושאים בלמידה אנושית וחינוך.