אין ספק, מתקפתו של הנשיא משה קצב על התקשורת הייתה לא רק נדירה בחריפותה ובזעם שהיא ביטאה. היה בדברים גם אומץ נדיר. לא פשוט לתקוף את התקשורת בדברים קשים כל כך, להאשים אותה בשיתוף פעולה עם מגמת רדיפה עם רשויות שונות, להאשים בעבירות על כל חוקי האתיקה וכל שאר הדברים ששמענו כולנו אמש מפי נשיא המדינה.
הנשיא, כמו כל פוליטיקאי, יודע היטב שהקריירה שלו תלויה בקשר גורדי עם התקשורת. יש לה את כל היכולת לנקום על אמירות חריפות של פוליטיקאי סורר שמעז לתקוף אותם. ואכן, היום, יום למחרת דברי הנשיא מעטרות כותרות ענק את שני העיתונים הגדולים: "כולם אשמים חוץ ממנו" כותב מעריב מעל דמותו של הנשיא קצב, ומנגד כמו בתזמון מתואם כמעט אותה תמונה ועליה הכיתוב "מאשים את כולם". ובכך הבהירו שני העיתונים את עמדתם הנחרצת על הנשיא ועל דבריו.
כפי ששמענו כולנו, הנשיא קצב מיקד את מתקפותיו ישירות גם על ערוץ 10 ובעיקר על ערוץ 2 ש"שופך את דמי כבר חצי שנה". הנשיא הזכיר ונזעק על הראיון שבוטל עמו ע"י ערוץ 2 כשעל פניו הועדף מוחמד דחלאן.
מתקפה שכזו נשמעת לא פעם, ברמות כאלה ואחרות, מפי פוליטיקאים מגזרת הימין והימין-לייט. "תוקפים אותנו" "עיתונאים מעלילים עלינו" "התקשורת מתעלמת מאיתנו" וכו' וכו'. הדברים ידועים ומוכרים. אבל יש זווית שמומלץ לבכירי הפוליטיקאים של הימין (ולצורך העניין נכנה את כל מי שמוצב מהליכוד וצפונה כ'ימין פוליטי') לקחת לתשומת ליבם את השאלה הפשוטה: מה אתם עשיתם כדי לשנות את המצב?
לידיעתכם, יש כאן בארץ הזו גם כלי תקשורת אחרים. לא כולם ערוץ 2, YNET או כל כלי תקשורת שכלפיו אתם טוענים לרדיפה. יש, רבותי הפוליטיקאים, גם תקשורת שמוכנה לתת לדבריכם את כל הבמה שתבקשו, תקשורת שמוכנה להאזין ולהאמין לגרסתכם, שמוכנה לתת לכם לסיים משפט בלי לתקוף אותו בטרם תגיעו לנקודה, תקשורת שמוכנה להאזין לכם בלי לדרוש מכם בהתנשאות לשים נקודה, תקשורת שלא תפרשן את מניעיכם ה"אפלים" הטמונים מאחורי הדברים. יש בארץ תקשורת אחרת. כן, אני לא מתבייש לכתוב במפורש: גם הערוץ הזה שבו אתם קוראים את הטקסט הזה שייך לקבוצת כלי התקשורת הזו. אבל לא רק הוא. יש כלי תקשורת נוספים וחשובים שמתנהלים בדרך הזו.
אפתיע אתכם רבותי, ולא אתלונן במקרה הזה על שלא החזרתם לאוויר את ערוץ 7, גם לא אדרוש כאן שתסגרו את הערוצים האחרים. אני יודע באיזו חרדה אובססיבית מהסובבים אתכם אתם חיים, ואני מודע לכך שלא תעזו אפילו להגות מהלכים שכאלה בקול רם. אני בסך הכול רוצה להזכיר לכם שלאורך כל השנים הייתם יכולים לרומם כמעט בהבל פה את כלי התקשורת הללו שהעניקו לכם כל כך הרבה במקום לרדוף אתכם. די היה אם הייתם רואים בכלי התקשורת הללו במה ראויה לאמירות המשמעותיות של חייכם הפוליטיים. די היה אם הייתם נותנים הוראה לעוזריכם ויועצי התקשורת שלכם להיענות לכל בקשת ראיון של כלי תקשורת המוגדר כ'ימני' ולא לבלום אותם או להתעלם מהבקשות כפי שמתרחש לא פעם, כי אולי הבמה לא מספיק מכובדת בעיניכם.
לו רק הייתם נוהגים כך היו מבינים גם בתקשורת הכללית וגם בציבוריות הישראלית שמדובר בכלי תקשורת שאי אפשר להתעלם מהם. כלי התקשורת הללו היו הולכים וגדלים ככל שהכותרת שהיו מפרסמים הייתה גדולה, משמעותית ותכופה יותר.
בידיכם, הן כאנשי שלטון והן כאנשי אופוזיציה, היה להפוך את כלי התקשורת בימין לגורמים משמעותיים ומשפיעים יותר במדינה. אבל אתם העדפתם את הבמות הנשכניות והארסיות של כלי התקשורת האחרים. אולי חשבתם שתקבלו אחר כך ליטופים ומחמאות בכותרות תכולות ומפנקות, אולי. אבל אם כך חשבתם אני באמת מהרהר שנית על שיקול דעתכם. אתם הרי יודעים היטב שככל שתתרפסו בפניהם הם ימשיכו לדרוך עליכם כי כך פועל ההיגיון שלהם, וכך גם אתם הוכחתם. הנה, הם תקפו, לכלכו, רמסו אתכם, ואתם שבתם אל מאורת הטורפים הללו לראיון נוסף. מה בדיוק רציתם שהם יבינו מתנהלות שכזו.
הקמתם עליכם דינוזאורים, הפכתם אותם למפלצות ענק, עכשיו אל תתפלאו שהם דורכים עליכם. האופציה האחרת עמדה לנגד עיניכם.
הנשיא, כמו כל פוליטיקאי, יודע היטב שהקריירה שלו תלויה בקשר גורדי עם התקשורת. יש לה את כל היכולת לנקום על אמירות חריפות של פוליטיקאי סורר שמעז לתקוף אותם. ואכן, היום, יום למחרת דברי הנשיא מעטרות כותרות ענק את שני העיתונים הגדולים: "כולם אשמים חוץ ממנו" כותב מעריב מעל דמותו של הנשיא קצב, ומנגד כמו בתזמון מתואם כמעט אותה תמונה ועליה הכיתוב "מאשים את כולם". ובכך הבהירו שני העיתונים את עמדתם הנחרצת על הנשיא ועל דבריו.
כפי ששמענו כולנו, הנשיא קצב מיקד את מתקפותיו ישירות גם על ערוץ 10 ובעיקר על ערוץ 2 ש"שופך את דמי כבר חצי שנה". הנשיא הזכיר ונזעק על הראיון שבוטל עמו ע"י ערוץ 2 כשעל פניו הועדף מוחמד דחלאן.
מתקפה שכזו נשמעת לא פעם, ברמות כאלה ואחרות, מפי פוליטיקאים מגזרת הימין והימין-לייט. "תוקפים אותנו" "עיתונאים מעלילים עלינו" "התקשורת מתעלמת מאיתנו" וכו' וכו'. הדברים ידועים ומוכרים. אבל יש זווית שמומלץ לבכירי הפוליטיקאים של הימין (ולצורך העניין נכנה את כל מי שמוצב מהליכוד וצפונה כ'ימין פוליטי') לקחת לתשומת ליבם את השאלה הפשוטה: מה אתם עשיתם כדי לשנות את המצב?
לידיעתכם, יש כאן בארץ הזו גם כלי תקשורת אחרים. לא כולם ערוץ 2, YNET או כל כלי תקשורת שכלפיו אתם טוענים לרדיפה. יש, רבותי הפוליטיקאים, גם תקשורת שמוכנה לתת לדבריכם את כל הבמה שתבקשו, תקשורת שמוכנה להאזין ולהאמין לגרסתכם, שמוכנה לתת לכם לסיים משפט בלי לתקוף אותו בטרם תגיעו לנקודה, תקשורת שמוכנה להאזין לכם בלי לדרוש מכם בהתנשאות לשים נקודה, תקשורת שלא תפרשן את מניעיכם ה"אפלים" הטמונים מאחורי הדברים. יש בארץ תקשורת אחרת. כן, אני לא מתבייש לכתוב במפורש: גם הערוץ הזה שבו אתם קוראים את הטקסט הזה שייך לקבוצת כלי התקשורת הזו. אבל לא רק הוא. יש כלי תקשורת נוספים וחשובים שמתנהלים בדרך הזו.
אפתיע אתכם רבותי, ולא אתלונן במקרה הזה על שלא החזרתם לאוויר את ערוץ 7, גם לא אדרוש כאן שתסגרו את הערוצים האחרים. אני יודע באיזו חרדה אובססיבית מהסובבים אתכם אתם חיים, ואני מודע לכך שלא תעזו אפילו להגות מהלכים שכאלה בקול רם. אני בסך הכול רוצה להזכיר לכם שלאורך כל השנים הייתם יכולים לרומם כמעט בהבל פה את כלי התקשורת הללו שהעניקו לכם כל כך הרבה במקום לרדוף אתכם. די היה אם הייתם רואים בכלי התקשורת הללו במה ראויה לאמירות המשמעותיות של חייכם הפוליטיים. די היה אם הייתם נותנים הוראה לעוזריכם ויועצי התקשורת שלכם להיענות לכל בקשת ראיון של כלי תקשורת המוגדר כ'ימני' ולא לבלום אותם או להתעלם מהבקשות כפי שמתרחש לא פעם, כי אולי הבמה לא מספיק מכובדת בעיניכם.
לו רק הייתם נוהגים כך היו מבינים גם בתקשורת הכללית וגם בציבוריות הישראלית שמדובר בכלי תקשורת שאי אפשר להתעלם מהם. כלי התקשורת הללו היו הולכים וגדלים ככל שהכותרת שהיו מפרסמים הייתה גדולה, משמעותית ותכופה יותר.
בידיכם, הן כאנשי שלטון והן כאנשי אופוזיציה, היה להפוך את כלי התקשורת בימין לגורמים משמעותיים ומשפיעים יותר במדינה. אבל אתם העדפתם את הבמות הנשכניות והארסיות של כלי התקשורת האחרים. אולי חשבתם שתקבלו אחר כך ליטופים ומחמאות בכותרות תכולות ומפנקות, אולי. אבל אם כך חשבתם אני באמת מהרהר שנית על שיקול דעתכם. אתם הרי יודעים היטב שככל שתתרפסו בפניהם הם ימשיכו לדרוך עליכם כי כך פועל ההיגיון שלהם, וכך גם אתם הוכחתם. הנה, הם תקפו, לכלכו, רמסו אתכם, ואתם שבתם אל מאורת הטורפים הללו לראיון נוסף. מה בדיוק רציתם שהם יבינו מתנהלות שכזו.
הקמתם עליכם דינוזאורים, הפכתם אותם למפלצות ענק, עכשיו אל תתפלאו שהם דורכים עליכם. האופציה האחרת עמדה לנגד עיניכם.