ועדת וינוגרד מתנגדת לפתיחת דיוניה לציבור בטענה כי הדבר יפגע במוכנות למלחמה הבאה. לטענת הועדה אין היא עוסקת רק בחקירת מלחמת לבנון השניה אלא ב"מוכנות למלחמה וניהול מלחמה, שהם קריטיים לעצם יכולתה של מדינה לנהל בצורה מיטבית את המלחמה הבאה, שלא ניתן לדעת בענייננו אם ומתי תתרחש".
כמו כן טוענת הועדה כי מרבית העדויות הנמסרות בפניה הן כאלו שחשיפתן עלולה לפגוע בבטחון המדינה וכי חקירה לעין הציבור עלולה לגרום לשיבושה על ידי הנחקרים.
תשובת הועדה באה במסגרת דיון שיתקיים הבוקר בבג"ץ בעתירה שהגישה ח"כ זהבה גלאון, ובה דרשה לפתוח את דיוני הועדה לציבור ולחילופין לפרסם את הפרוטוקולים של הדיונים מידי יום.
בא כוח הועדה יטען כי "רובם המוחלט של העדים ששמעה ועדת וינוגרד ועוד תשמע הינם מהדרג המדיני והבטחוני הבכיר , בעבר ובהווה, שלקחו חלק בהחלטות ובדיונים סודיים רלוונטיים בענין נושא החקירה", וכי פתיחת הדיונים 'בשלב זה' לתקשורת ולציבור תפגע בצורה ממשית בטיב העדויות שינתנו בפניה. "קיים אינטרס ציבורי מן המעלה הראשונה במניעתה של התופעה הידועה כ – 'האפקט המצנן' שצפויה להיות קשה אם גביית העדויות תיעשה לעין התקשורת".
עוד טוענת הועדה כי שמיעת העדויות בדלתיים פתוחות תפגע ב"ניהול התקין של החקירה, שכן העדים יוכלו להכין עצמם לעדות, בדרך שלא תסייע לועדה להגיע לחקר האמת. בשל חשש דומה גם סוגים אחרים של חקירות דוגמת חקירות משטרה, חקירות רשויות חקירה אחרות, חקירות גורמי בטחון, ביקורת של מבקר המדינה וכדומה אינן נעשות בפומבי, על מנת שלא לאפשר לנחקרים לשבש את החקירה במהלכה".
הועדה טוענת עוד כי אין להתיר פרסום פרוטוקולים שכן פעולה זו תשבש ותעכב בצורה בלתי סבירה את עבודת הועדה. "כל פרסום של פרוטוקול דיון עדות בפני הועדה יחייב קבלת התייחסות ועמדה של גורמי הבטחון הרלוונטיים, בעדויות עולים כאמור עניינים שהם סודיים, שגילויים יפגע בצורה קשה בבטחון המדינה. בנסיבות אלו פשיטא שכל בדיקה של פרוטוקול עדות תהיה מדוקדקת ויסודית. למותר לציין כי אפשר שגם יהיו חילוקי דעות בין גורמי הבטחון בענין פרט זה או אחר, שיהיה צורך להכריע בהם. רק לאחר מכן תצטרך הועדה לעבור בעצמה על הפרוטוקול ולקבל החלטה סופית. מובן הוא שהליך הבדיקה שתיאלך הועדה לקיים במקביל להמשך שמיעת העדויות אם יתקבל הסעד השני, יעכב וישבש בצורה משמעותית את עבודת הועדה ויחייבה להאט משמעותית את קצב גבייתה עדויות. בכך יפגע אינטרס ציבורי חיוני שמן הסתם גם גלאון מכירה בו – מתן בהקדם האפשרי של דו"ח הביניים ובהמשך מתן הדו"ח הסופי על ידי הועדה אף זאת בהקדם ככל הניתן".
הועדה מציינת כי עד עתה שמעה 60 עדויות וכי צפויה לשמוע עוד 15 עדויות, וכי "לאחר שתסיים את גביית העדויות המעטות שנותרו – רובן של בכירי הדרג המדיני בטחוני – מתעתדת הועדה להגיש לממשלה דו"ח ביניים".
הועדה מדגישה כי דו"ח הביניים צפוי להתפרסם ב"מועד קרוב יחסית", וכאמור פתיחת הדיונים עלולה לעכב את פרסום דו"ח זה.
כמו כן טוענת הועדה כי מרבית העדויות הנמסרות בפניה הן כאלו שחשיפתן עלולה לפגוע בבטחון המדינה וכי חקירה לעין הציבור עלולה לגרום לשיבושה על ידי הנחקרים.
תשובת הועדה באה במסגרת דיון שיתקיים הבוקר בבג"ץ בעתירה שהגישה ח"כ זהבה גלאון, ובה דרשה לפתוח את דיוני הועדה לציבור ולחילופין לפרסם את הפרוטוקולים של הדיונים מידי יום.
בא כוח הועדה יטען כי "רובם המוחלט של העדים ששמעה ועדת וינוגרד ועוד תשמע הינם מהדרג המדיני והבטחוני הבכיר , בעבר ובהווה, שלקחו חלק בהחלטות ובדיונים סודיים רלוונטיים בענין נושא החקירה", וכי פתיחת הדיונים 'בשלב זה' לתקשורת ולציבור תפגע בצורה ממשית בטיב העדויות שינתנו בפניה. "קיים אינטרס ציבורי מן המעלה הראשונה במניעתה של התופעה הידועה כ – 'האפקט המצנן' שצפויה להיות קשה אם גביית העדויות תיעשה לעין התקשורת".
עוד טוענת הועדה כי שמיעת העדויות בדלתיים פתוחות תפגע ב"ניהול התקין של החקירה, שכן העדים יוכלו להכין עצמם לעדות, בדרך שלא תסייע לועדה להגיע לחקר האמת. בשל חשש דומה גם סוגים אחרים של חקירות דוגמת חקירות משטרה, חקירות רשויות חקירה אחרות, חקירות גורמי בטחון, ביקורת של מבקר המדינה וכדומה אינן נעשות בפומבי, על מנת שלא לאפשר לנחקרים לשבש את החקירה במהלכה".
הועדה טוענת עוד כי אין להתיר פרסום פרוטוקולים שכן פעולה זו תשבש ותעכב בצורה בלתי סבירה את עבודת הועדה. "כל פרסום של פרוטוקול דיון עדות בפני הועדה יחייב קבלת התייחסות ועמדה של גורמי הבטחון הרלוונטיים, בעדויות עולים כאמור עניינים שהם סודיים, שגילויים יפגע בצורה קשה בבטחון המדינה. בנסיבות אלו פשיטא שכל בדיקה של פרוטוקול עדות תהיה מדוקדקת ויסודית. למותר לציין כי אפשר שגם יהיו חילוקי דעות בין גורמי הבטחון בענין פרט זה או אחר, שיהיה צורך להכריע בהם. רק לאחר מכן תצטרך הועדה לעבור בעצמה על הפרוטוקול ולקבל החלטה סופית. מובן הוא שהליך הבדיקה שתיאלך הועדה לקיים במקביל להמשך שמיעת העדויות אם יתקבל הסעד השני, יעכב וישבש בצורה משמעותית את עבודת הועדה ויחייבה להאט משמעותית את קצב גבייתה עדויות. בכך יפגע אינטרס ציבורי חיוני שמן הסתם גם גלאון מכירה בו – מתן בהקדם האפשרי של דו"ח הביניים ובהמשך מתן הדו"ח הסופי על ידי הועדה אף זאת בהקדם ככל הניתן".
הועדה מציינת כי עד עתה שמעה 60 עדויות וכי צפויה לשמוע עוד 15 עדויות, וכי "לאחר שתסיים את גביית העדויות המעטות שנותרו – רובן של בכירי הדרג המדיני בטחוני – מתעתדת הועדה להגיש לממשלה דו"ח ביניים".
הועדה מדגישה כי דו"ח הביניים צפוי להתפרסם ב"מועד קרוב יחסית", וכאמור פתיחת הדיונים עלולה לעכב את פרסום דו"ח זה.