עקורי גוש קטיף, מבקשים להנציח את הישובים שנעקרו ואת היום הנורא של הגרוש. לשם כך הקים ועד מתיישבי גוש קטיף, מרכז תיעוד וההנצחה, בראשו עומד הרב בורנשטיין המתגורר כיום בנווה דקלים שבניצן, כדבריו. היום (חמישי), כב' שבט, ביום הקמת הישוב הראשון בגוש קטיף, הם מציינים אותו במערכת החינוך.
אחת מפעולות ההנצחה שנבחרו הוא קיום יום גוש קטיף במערכת החינוך, בנוסף ליום השנה, שמצויין בתאריך בו החל הגירוש, בז' באב. זאת לדבריהם, מתוך הבנה שאם רוצים לשמר את זכרון הגוש בזכרון הקולקטיבי הלאומי, הרי שאין תחליף לעבודת הזכרון המתרחשת במערכת החינוך.
לדברי בורנשטיין, עד כה נענו ליוזמה בחיוב כ-150 מוסדות חינוך ברחבי הארץ, ופנו אליהם לקבלת החומר הלימודי. בתי ספר נוספים התארגנו לציון יום גוש קטיף במוסדותיהם באופן עצמאי.
"מה שמפתיע, שאנשים ותלמידים בשטח פנו אלינו לקיום היום הזה ואנו מקווים שהקול ילך ויגדל. אנשים דורשים להנציח את זכר גוש קטיף". אומר בורנשטיין.
אחד מבתי הספר שמציין את יום גוש קטיף הוא בית הספר התיכון הדתי 'עתיד' בראש העין. מנהל בית הספר, רונן לוזון, אמר כי לתלמידים בבית ספרו אין מספיק מודעות ספרו למה שנעשה בארץ, ובקיום היום הזה הוא רואה הזדמנות לחשוף את התלמידים לערכים של התיישבות בארץ ישראל, ומה ארע להתיישבות בגוש קטיף לפני כשנה וחצי. עוד אומר לוזון כי "כדי להלחם על הארץ, צריך לדעת מה זאת הארץ, ועל מה אנחנו נלחמים".
לוזון מוסיף כי בבית הספר, ראו התלמידים סרט על גוש קטיף לפני הגירוש והחורבן, והם מתכוונים לערוך פאנל ודיונים על מה שראו, ולראות סרט נוסף על הגירוש עצמו.
ועד המתיישבים מזכיר כי בשנה שעברה, תוך כדי תהליך השיקום והקימה מהעפר הצליחו להתפנות לכך רק לקראת סוף השנה. באותם ימים נבחר תאריך י"א אייר, יום משאל המתפקדים ויום הירצחה של טלי חטואל ובנותיה, כיום המוקדש לגוש קטיף במערכות החינוך. הם מציינים כי לאחר חשיבה נוספת, החליטו לקיים את יום גוש קטיף בכ"ב שבט - היום שבו עלה הישוב האזרחי הראשון הלא הוא נצר חזני – על אדמת גוש קטיף. התאריך נבחר, מתוך רצון לחשוף את התלמידים לכל מכלול החיים אשר התקיים בכל 35 שנות קיומו של גוש קטיף, ולחבר את האירועים בשנה האחרונה אל כל תהליך הצמיחה של גוש קטיף.
מרכז התיעוד מוציא לקראת כ"ב שבט, פרוספקט המרכז את אמצעי המדיה השונים, בהם סרטים, הצגות, ספרים, מרצים וכו', המספרים את סיפורו של גוש קטיף. למוסדות החינוך מוצע שלל פעולות כמו הזמנת מרצים לתלמידים, מנחים לחדר מורים לומד, הקרנת סרטים, מערכי שיעור לששת מחנך ועוד. כמו כן יופקו אי"ה כרזות מיוחדות שישמשו את בתיה"ס להקמת תערוכות בית-ספריות.
במנשר ששלחו לראשי ומנהלי מוסדות החינוך כותבים יוזמי יום גוש קטיף במערכת החינוך: "בשנה הקודמת ודאי עסקתם באירועי גוש קטיף וצפון השומרון, מתוך הצורך של בני הנוער להתמודד עם השאלות שעלו וצפו. יתכן שהשנה צורך זה כבר פחת. וכעת אנו מתפנים להתבונן באירועי גוש קטיף בזוית רחבה יותר. לא מתוך המצוקה המידית אלא מתוך האחריות להתייחס לתודעה ולזיכרון הקולקטיבי הלאומי ככוללים אירועים משמעותיים בחיי העם היהודי.
מתוך הבנה שאירועי גוש קטיף הם אירועים מכוננים החייבים להיות בתודעתו של כל יהודי החי היום בחברה הישראלית, אנו רואים חשיבות שמערכות החינוך יקיימו תהליך חינוכי במהלך שנת הלימודים הנותן מענה חינוכי לצורך זה. אנו מקווים שמשרד החינוך לא ישתף פעולה עם אלו הרוצים למחוק את גוש קטיף ללא זכר וללא רישום בספר ההיסטוריה של עמנו, אלא גם הוא ימצא את הדרך לציין את גוש קטיף ואת כל מה שהתחולל סביבו בתוך מערכת החינוך.
עד אז אנו פונים ומבקשים מכם להיות שותפים עמנו במשימה זו וליזום במוסדכם עם תלמידכם את הדרך הראויה לזיכרונו של גוש קטיף".
ועד מתיישבי גוש קטיף מציין עוד כי לאחר שקבעו את כ"ב שבט, שמו לב שכ"ג שבט הוא היום בו נולד "הכתום". היום בו יצאו לראשונה תושבי גוש קטיף לבושים בחולצות הכתומות, בצעדה מביתם אל ירושלים והתחילו את מאבקם על תביעתם להמשיך להיאחז באדמתם כבנים לעם היהודי השב לביתו.
ארוע נוסף שהתרחש באותם ימים משקף לדבריהם את הדרך הכתומה: פנו אלינו "מביני ענין" ואמרו את הלילה הראשן של הצעדה תעשו בחוות השיקמים כך תקבלו רייטינג יותר גבוה." ואנו אמרנו " בצעדה זו