מבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס פרסם אחר הצהרים דו"ח השלטון המקומי לשנת 06. במרכזו, עומדת הפעם ביקורת נוקבת של המבקר על אי יישום מסקנות הועדה הממלכתית שהוקמה בעקבות אסון ורסאי.
כזכור במאי 01 קרסה רחבת הריקודים באולם ורסאי במהלך אירוע משפחתי. מקלטת הוידאו אשר תיעדה את האירוע, ניתן היה לראות את עוצמת הזעזוע שהותיר אבק שרידי הרצפה הקורסת תחת רגליהם של החוגגים. באסון קיפחו את חייהם 23 בני אדם ונפצעו 380. משהתברר שלאסון גרמה תקרה מפלקל הקימה הממשלה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בדימ' זיילר, כדי למנוע אסון דומה ולהפיק לקחים בכל הנוגע לבניה הציבורית במדינת ישראל.
המסקנות לא יושמו, הציבור בסכנה
המבקר קובע כי כחמש שנים לאחר האסון דבר לא השתנה, המסקנות לא יושמו והציבור חשוף מתמיד לקריסת תקרות פלקל מעל ראשו במוסדות חינוך, דת, בתי חולים, חניונים, בתי מלון ואולמות אירועים.
בדו"ח כותב המבקר, כי ביקורתו העלתה "ממצאים חמורים באשר לטיפולם של הממשלה ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר ביישום המלצותיה של ועדת זילר. במועד סיום הבדיקה, נובמבר 2006 - יותר מחמש שנים לאחר אסון אולמי ורסאי - טרם יושמו מסקנות דוח הביניים של הוועדה, וטרם נעשו פעולות הכרוכות ביישום הדוח הסופי שלה. גם החלטות הממשלה שהתקבלו בעקבות דוחות אלה טרם יושמו. עוד נמצא שרוב גופי השלטון המקומי שנבדקו לא מילאו את חובתם שבדין לפעול לבטיחותם של מבני ה'פל-קל'".
בדו"ח מציין המבקר כי זמן קצר לאחר הקמת ועדת החקירה הממלכתית היא פרסמה דו"ח ביניים כדי לקדם את נושא איתור המבנים המסוכנים, בדיקתם והטיפול בהם. בדו"ח המליצה הועדה להקים מטה המורכב מאנשי מקצוע בתחום ההנדסה והבניה. כמו כן הוחל בבנית מאגר מרכזי למבנים בישראל בעיקר לצורך ביצוע שינויים בכל סוגיית הפקוח על הבניה. מהמידע שנאסף במאגר עולה כי ישנם כ 330 מבני ציבור עם גג פלקל, אך דבר לא נעשה כדי לתקנם.
עוד הוסיף המבקר כי למשרדי הממשלה, האוצר, הפנים והמשפטים, לא אצה הדרך ליישם את ההחלטות שקיבלה הממשלה בזמנו בהתייחס לדו"ח הביניים. למשל, כדי להתחיל להניע את פעילותם של אנשי המקצוע במטה שהוקם לצורך הטיפול במבני הפלקל נדרש הסכם שיפוי (פיצוי) להגנה מפני תביעות פיצויים. אך עקב ויכוחים בין משרדי האוצר הפנים והמשפטים ההסכם עוכב. המבקר מציין כי משרד האוצר פעל בנושא על סמך עמדה "שלא עלתה בקנה אחד עם החלטת הממשלה בדבר מתן שיפוי לחברי המטה והצוותים ככל שיתבעו ויחוייבו בתשלום פיצויים".
התוצאה? "הציבור נותר חשוף לסכנה הכרוכה בשהייה במבני פלקל".
גג בבית חולים בנהריה - מפלקל
עד כמה חשוף? הבדיקה לאיתור מבני ציבור מפלקל כללה את בתי החולים הממשלתיים. התברר כי "אחד מהמבנים המרכזיים של בית החולים נהריה הכולל מבנה אשפוז ומיון ושטחו 13 אלף מ"ר נבנה בשיטת הפלקל". צוות מהנדסים בדק את תקרות המבנה וקבע כי יש לתקנן ובעלות של כ 15 מיליון ₪. ביולי 02 כתב משרד המהנדסים לראש מנהל הבינוי במשרד הבריאות: "תקרות הפלקל שנבדקו על ידנו בבית החולים נהריה אינן במצב הדורש לפנות את המבנה אך נדרש תיקון לחיזוקן של התקרות... התיקון צריך להעשות בזמן סביר על מנת שלא יהיה צורך אכן לפנות את המבנה"
מדוע לא תוקן המבנה? ויכוח בין האוצר לבריאות: מי ישלם. באין הסכמה בין האוצר לבריאות באשר למקורות המימון, כותב המבקר, "והיות ובהותרת המצב כפי שהוא עלול לסכן את שלימותם ובטיחותם של אנשים רבים, הרי שעל שר האוצר ושר הבריאות להביא את הנושא לדיון ולהכרעה של ועדת השרים לעניני פנים ושירותים".
חוף מבטחים לא בנמצא גם דרומית לנהריה. ע"פ הדו"ח עולה כי גם כיום יש בבני ברק 11 מבני ציבור ותעשיה העשויים פלקל. בחיפה אותרו 11 מבני ציבור ושני מבני תעשיה כאלו, בכפר סבא אותרו 6 מבני ציבור ו 21 מבני תעשיה מפלקל ונראה כי בשיא עומדת אילת עם 48 מבני ציבור ותעשיה מפלקל.
משרדי הממשלה - אינם מיישמים החלטותיה
בסכמו את סוגיית הפלקל, רומז המבקר כי התנהלות משרדי הממשלה בנושא מהווה רק קצה קרחון ו'מקרה מבחן' לבעיה יסודית יותר הנוגעת לנושאים ש"במישור הלאומי". "הסחבת ביישום הדוחות מעלה חשש בדבר קיום שתי בעיות יסודיות בתפקוד משרדי הממשלה שאינן נוגעות רק לענין הטיפול בנושא בטיחות המבנים בישראל. האחת נוגעת למידת המחוייבות של משרדי הממשלה בכל הנוגע ליישום החלטות הממשלה". השניה, "למידת התיאום ושיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה בבואם לקדם את הטיפול בנושאים במישור הלאומי".
הממשלה לא דנה במסקנות
לסחבת בטיפול בפלקל אחראית גם הממשלה. המבקר מציין כי זו הקימה לצורך יישום הדו"ח הסופי של ועדת זיילר ועדת היגוי מצומצמת אשר היתה אמורה לעסוק בין היתר בהקמת רשות ממשלתית שתעסוק בכל הנוגע לבניה ולפיקוח. במרץ 05 הגיש השר לבטחון פנים דאז אופיר פינס הצעת החלטה לממשלה להקים את הרשות במשרד הפנים. אך שר השיכון דאז הרצוג התנגד לכך וטען כי הצעה זו מנוגדת להמלצות ועדת זיילר, להקימה במשרד השיכון. מחלוקת זו לא יושבה וגם אחרת, בנוגע למימון פעילות צוות ההיגוי, לא יושבה. רק בסמוך לכתיבת הדו"ח קיימה הממשלה דיון בכל הנושא והוחלט כי על מנכ"ל משרד רה"מ להגיש בתוך 45 יום המלצות "לביצוע ההחלטה ועל המקורות למימונה".
בסיכום ביקורתו כותב המבקר כי "השיהוי הניכר בטיפול הממלכתי בבעיית מבני ה'פל-קל', שהינם מבנים העלולים לסכן את המשתמשים בהם, חייב את גופי השלטון המקומי לאתר בעצמם את כל מבני ה'פל-קל' שבתחומם, לבדוק אותם וליישם תכניות לתיקונם; שכן גופי השלטון המקומי חייבים על פי דין לדאוג לבטיחות המבנים שבתחומם, ללא קשר להתקדמות הפעולות הנעשות בעניין זה במישור הממלכתי.
במבוא לדוח הביניים נאמר לגבי מבני ה'פל-קל' 'שיש להזעיק בעניין זה שמים וארץ בטרם יארע חלילה אסון נוסף'. לדעת משרד מבקר המדינה, היישום המצומצם של המסקנות והלקחים לגבי מבני ה'פל-קל' הקיימים במדינה, מותיר אנשים רבים חשופים לסכנה הכרוכה בשימוש בהם, בעיקר כשמדובר במבני ציבור.
הדוח הסופי של ועדת זילר חשף כשלים מערכתיים רבים בענף הבנייה בארץ - בתחומי החקיקה, התכנון, הבנייה והפיקוח על הבנייה. על פי דוח זה, יש זיקה בין הכשלים המערכתיים המפורטים בו לבין מצב בטיחות המבנים בישראל. נמצא גם כי הטיפול בנושא זה התעכב בשל מחלוקת בין משרד הפנים למשרד הבינוי והשיכון בעניין ההמלצות ליישום הדוח הסופי שגיבשה, על פי החלטת הממשלה, ועדת ההיגוי שהוקמה למטרה זו.
בדצמבר 2006, לאחר סיום הביקורת וסמוך למועד פרסומו של דוח זה, קיבלה הממשלה החלטה על ביצוע פעולות בקשר לחלק מהנושאים שוועדת ההיגוי הגישה המלצות בעניינם. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרדי הממשלה לפעול בנחישות ליישום החלטה זו; ועל מנכ"ל משרד ראש הממשלה להגיש לממשלה בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בהחלטתה את המלצותיו בדבר כוח האדם והתקציב הדרושים לביצוע ההחלטה ובדבר מקורות מימונם. כמו כן על הממשלה להידרש לכך בהקדם ולהביא במהרה ליישומן של כל ההחלטות שקיבלה בנושא".