בפתיחת שבוע ירושלים ולציון 40 לאיחוד ושחרור העיר התארח ראש עירית ירושלים, אורי לופוניאנסקי, בישיבת ממשלה חגיגית. בישיבה הזהיר לופוניאנסקי מפני אובדן קרוב של הרוב הדמוגרפי היהודי בעיר. להערכתו בתוך קצת למעלה מעשור יהיה מספר היהודים בעיר יהיה קטן מזה הערבי.



לופוניאנסקי אף החריף את דבריו ואמר כי "ירושלים חלילה עלולה להיות לא בריבונות יהודית אלא בראשות החמאס, שיודע שאפשר לכבוש את ירושלים בדרך דמוגרפית תוך 12 שנים". והוסיף "אנחנו צריכים תוכנית ולא פירורים כדי שירושלים תיוותר בירת ישראל לנצח נצחים".

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ציין בפתח הישיבה כי בחמש השנים הקרובות תשקיע הממשלה חמישה מיליארד ו-750 מיליון שקל לחיזוקה של ירושלים. בין היתר באמצעות ביטול מס מעסיקים, בניית קריית משפט מרוכזת בעיר, העברת יחידות ארציות של הממשלה לירושלים, בית ספר מרכזי ללימודי ירושלים ביד בית צבי, עידוד צמיחה כלכלית באמצעות מענקים ופיתוח העיר העתיקה.



כאן המקום להזכיר דו"ח מיוחד שנכתב על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל ובו נתונים מדאיגים באשר לעתידה הדמוגרפי של העיר.



על פי נתוני המחקר אוכלוסיית ירושלים מונה כיום כ- 720,000 נפש מהם 66% יהודים (475,100) ו-34% ערבים (245,000). בשנת 2020 צפוי הפער להצטמצם ל-60% יהודים לעומת 40% ערבים.



נתונים שנאספו ועובדו במכון ירושלים לחקר ישראל מצביעים על כך שבסוף שנת 1967 מנתה אוכלוסיית ירושלים 266,300. מאז היא גדלה בקצב מהיר, ובסוף 2005 היא מנתה 719,900 נפש גידול של 170%.



במהלך ארבעת העשורים שחלפו מ- 1967, גדלה האוכלוסייה הערבית בקצב מהיר יותר מן האוכלוסייה היהודית. האוכלוסייה היהודית גדלה מ-197,700 נפש ב-1967 ל-475,100 נפש ב-2005 ואילו האוכלוסייה הערבית גדלה מ-68,600 ב-1967 ל-244,800 נפש ב-2005. בתקופה זו גדלה האוכלוסייה היהודית ב-140% ואילו האוכלוסייה הערבית גדלה ב- 257%. קצב הגידול האיטי יחסית של האוכלוסייה היהודית, גרם לירידה בחלקה בעיר מ- 74% ב-1967 ל-66% ב-2005. במקביל עלה חלקה של האוכלוסייה הערבית מ- 26% ל-34%. תחזית האוכלוסייה בירושלים צופה שאם יימשכו המגמות הדמוגראפיות הללו תמנה אוכלוסיית ירושלים בשנת 2020  958,900 נפש - %60 מהם יהודים ו-40% ערבים. נתונים אלה מעמידים את המציאות בירושלים בסתירה למדיניות הממשלתית המוצהרת מאז איחוד העיר, המצדדת בשמירה על היתרון הדמוגראפי של האוכלוסייה היהודית.



במכון ירושלים לחקר ישראל מגלים כי בעשור האחרון נע הגידול השנתי של האוכלוסייה הערבית בין 3% ל-4%. המשמעות היא שבעשור האחרון גדול קצב הגידול של האוכלוסייה הערבית ביותר מפי שתיים מקצב הגידול של האוכלוסייה היהודית.