פרויקט ערוץ 7 לבדיקת נותני הכשרות בשנת השמיטה ובכך לפזר במעט את הערפל הקיים סביב הכשרות בשביעית, ממשיך – והפעם הפתעה נוספת. למרות פסקו המפורש של הרב עובדיה יוסף, בבד"ץ "בית יוסף" לא שמעו על היתר המכירה, בבד"ץ מודים גם שיש דרישה גדולה לפירות שלא נקנים מערבים ומצהירים אינם רוכשים ירקות ופירות מערביי יו"ש ועזה.
בתשובה לשאלה על שימוש בהיתר המכירה כאופציה בגלל המחסור הגדול בפירות וירקות בשמיטה, השיב הרב יהודה יזדי, מנהל מחלקת הכשרות האחראית על השמיטה ב"מכון למצוות התלויות בארץ", האחראי על אספקת הירקות לבד"ץ "בית יוסף", "היתר מכירה? מה זה קשור לשמיטה בכלל", ובתשובה לשאלה על פסקו של הרב עובדיה, השיב כי "לא אמורים להשתמש בהיתר הזה, וגם הרב עובדיה יוסף אומר שבני הישיבות וכל המהדרין לא אמורים להשתמש בזה", "ההיתר הוא רק בנסיבות מסוימות ולא באופן גורף, ואפילו אם היו מחליטים בבד"ץ להשתמש בזה זה לא היה בכשרות מהדרין ולא בבד"ץ אלא כשרות רגילה".
בהסבירו את רמת ההעדפות של הכשרויות, אמר הרב יזדי כי "העדפה הראשונה במעלה של כל הכשרויות הם יבול חו"ל, בכך האדם לא נכנס לשום ספקות, אך הבעיה בכך הוא שהדבר כרוך ביבוא וכיום משרד החקלאות לא נותן אישורי יבוא בקלות, וגם המחירים של המוצרים המגיעים מחו"ל הם יקירים יחסית".
"העדיפות השנייה היא ערבה דרומית בנושא זה אנו מקפידים יותר מרוב הכשרויות, כאשר אנו לוקחים יבול רק מהערבה הדרומית ממש הסמוכה לאילת, שאינה ארץ ישראל ההלכתית, מושג זה נקרא – ערבה דרומית מעבר לקו השלושים, או ערבה דרומית רחוקה".
הרב יזדי הוסיף כי העדיפות השלישית של הבד"ץ הוא יבול נכרי – קניית פירות וירקות מערבים, אך הצהיר כי הבד"ץ אינו לוקח פירות וירקות של ערביי יו"ש ועזה, אלא רק ערביי ישראל, או כהגדרתו, "אנו לא מאשרים יבול נכרי מעבר לקו המחסום".
הרב יזדי הסביר כי הסיבה לכך היא שהמשגיח לא יכול להגיע לשם מסיבות ביטחוניות ולראות את הקטיף, ופותח לנו נקודת מבט על הרמאויות הרבות בשוק השמיטה: "לפני הקטיף המשגיח עובר בשדה ונותן "אישור פתיחה", עיקר האישור הוא שהמשגיח עובר בשדה ובודק שהערבים לא פיזרו סחורה על הקרקע, ולכן המשגיח עובר ממש בין השורות ורואה שהפירות והירקות מחוברים לעצים".
"הסיבה של הרמאות היא כי היום אדם שקונה פירות או ירקות בשוק ללא השגחה, המחיר הוא בערך כשקל לקילו פלפל אדום לדוגמה, ובחנויות השמיטה האדם מוכר אותו קילו בחמשה שקלים, יש כאן פיתוי עצום, אדם מביא משאית מהשוק שעולה לו כעשרת אלפים ₪, מפרז אותה בשטח ומרים אותה והמחיר קופץ לחמישים אלף".
"אם אנו תופסים את אותו חקלאי הוא נפסל, ואנו מפיצים בין הכשרויות השונות את שמו אך יש מקרים שלאחר זמן מסוים כשרות אחרת לוקחת ממנו".
אך אז הפתיע הרב יזדי ואמר כי יש דרישה גדולה בציבור דווקא לפירות חו"ל ולא לפירות שמפרנסים ערבים אך, "אנחנו בבעיה, דורשים מאיתנו הרבה ירקות ופירות, אך לנו אין הרבה, מה נעשה? אנו חייבים לקחת מהם".
בתשובה לשאלה על שימוש בהיתר המכירה כאופציה בגלל המחסור הגדול בפירות וירקות בשמיטה, השיב "היתר מכירה? מה זה קשור לשמיטה בכלל", ובתשובה לשאלה על פסקו של הרב עובדיה, השיב כי "לא אמורים להשתמש בהיתר הזה, וגם הרב עובדיה יוסף אומר שבני הישיבות וכל המהדרין לא אמורים להשתמש בזה", "ההיתר הוא רק בנסיבות מסוימות ולא באופן גורף, ואפילו אם היו מחליטים בבד"ץ להשתמש בזה זה לא היה בכשרות מהדרין ולא בבד"ץ אלא כשרות רגילה".
העדיפות הבאה והאחרונה אותה מציין היא "מצעים מנותקים הנשמרים על פי כל כללי ההלכה, אך כאן גם אין הרבה מבחר של פירות".
"עם אוצר בית דין אנו לא מתעסקים כי אנשים לא אוהבים לקנות את הירקות הללו, כי לא יודעים איך לטפל בהם, הלוואי ואנשים היו קונים את הסחורה הזאת זה היה הרבה יותר מקל עלינו".
"יש בעיה כללית כיום לכל ההכשרים, שוק השמיטה הכפיל את עצמו בגלל רשתות רבות שהצטרפו לשמירת שמיטה למהדרין, וגם רבני הערים שהחליטו לא להכניס לעריהם את היתר מכירה גרמו לביקוש מאוד גבוה ולחוסר עצום בסחורה העונה, אך מקורות הסחורה לא גדלו, בחודש וחצי הראשונים יכולנו לקחת סחורה רק משדות במרכז הארץ, אנו מצפים שעכשיו נתחיל להכניס סחורה גם מאזור בקעת הירדן, וזה יוריד את הלחץ מהשווקים", סיים הרב יזדי.
לכתבה הראשונה בסדרה - ראיון נדיר ומפתיע עם הרב מאיר ברגמן, ראש מחלקת השמיטה בעדה החרדית.
בתשובה לשאלה על שימוש בהיתר המכירה כאופציה בגלל המחסור הגדול בפירות וירקות בשמיטה, השיב הרב יהודה יזדי, מנהל מחלקת הכשרות האחראית על השמיטה ב"מכון למצוות התלויות בארץ", האחראי על אספקת הירקות לבד"ץ "בית יוסף", "היתר מכירה? מה זה קשור לשמיטה בכלל", ובתשובה לשאלה על פסקו של הרב עובדיה, השיב כי "לא אמורים להשתמש בהיתר הזה, וגם הרב עובדיה יוסף אומר שבני הישיבות וכל המהדרין לא אמורים להשתמש בזה", "ההיתר הוא רק בנסיבות מסוימות ולא באופן גורף, ואפילו אם היו מחליטים בבד"ץ להשתמש בזה זה לא היה בכשרות מהדרין ולא בבד"ץ אלא כשרות רגילה".
בהסבירו את רמת ההעדפות של הכשרויות, אמר הרב יזדי כי "העדפה הראשונה במעלה של כל הכשרויות הם יבול חו"ל, בכך האדם לא נכנס לשום ספקות, אך הבעיה בכך הוא שהדבר כרוך ביבוא וכיום משרד החקלאות לא נותן אישורי יבוא בקלות, וגם המחירים של המוצרים המגיעים מחו"ל הם יקירים יחסית".
"העדיפות השנייה היא ערבה דרומית בנושא זה אנו מקפידים יותר מרוב הכשרויות, כאשר אנו לוקחים יבול רק מהערבה הדרומית ממש הסמוכה לאילת, שאינה ארץ ישראל ההלכתית, מושג זה נקרא – ערבה דרומית מעבר לקו השלושים, או ערבה דרומית רחוקה".
הרב יזדי הוסיף כי העדיפות השלישית של הבד"ץ הוא יבול נכרי – קניית פירות וירקות מערבים, אך הצהיר כי הבד"ץ אינו לוקח פירות וירקות של ערביי יו"ש ועזה, אלא רק ערביי ישראל, או כהגדרתו, "אנו לא מאשרים יבול נכרי מעבר לקו המחסום".
הרב יזדי הסביר כי הסיבה לכך היא שהמשגיח לא יכול להגיע לשם מסיבות ביטחוניות ולראות את הקטיף, ופותח לנו נקודת מבט על הרמאויות הרבות בשוק השמיטה: "לפני הקטיף המשגיח עובר בשדה ונותן "אישור פתיחה", עיקר האישור הוא שהמשגיח עובר בשדה ובודק שהערבים לא פיזרו סחורה על הקרקע, ולכן המשגיח עובר ממש בין השורות ורואה שהפירות והירקות מחוברים לעצים".
"הסיבה של הרמאות היא כי היום אדם שקונה פירות או ירקות בשוק ללא השגחה, המחיר הוא בערך כשקל לקילו פלפל אדום לדוגמה, ובחנויות השמיטה האדם מוכר אותו קילו בחמשה שקלים, יש כאן פיתוי עצום, אדם מביא משאית מהשוק שעולה לו כעשרת אלפים ₪, מפרז אותה בשטח ומרים אותה והמחיר קופץ לחמישים אלף".
"אם אנו תופסים את אותו חקלאי הוא נפסל, ואנו מפיצים בין הכשרויות השונות את שמו אך יש מקרים שלאחר זמן מסוים כשרות אחרת לוקחת ממנו".
אך אז הפתיע הרב יזדי ואמר כי יש דרישה גדולה בציבור דווקא לפירות חו"ל ולא לפירות שמפרנסים ערבים אך, "אנחנו בבעיה, דורשים מאיתנו הרבה ירקות ופירות, אך לנו אין הרבה, מה נעשה? אנו חייבים לקחת מהם".
בתשובה לשאלה על שימוש בהיתר המכירה כאופציה בגלל המחסור הגדול בפירות וירקות בשמיטה, השיב "היתר מכירה? מה זה קשור לשמיטה בכלל", ובתשובה לשאלה על פסקו של הרב עובדיה, השיב כי "לא אמורים להשתמש בהיתר הזה, וגם הרב עובדיה יוסף אומר שבני הישיבות וכל המהדרין לא אמורים להשתמש בזה", "ההיתר הוא רק בנסיבות מסוימות ולא באופן גורף, ואפילו אם היו מחליטים בבד"ץ להשתמש בזה זה לא היה בכשרות מהדרין ולא בבד"ץ אלא כשרות רגילה".
העדיפות הבאה והאחרונה אותה מציין היא "מצעים מנותקים הנשמרים על פי כל כללי ההלכה, אך כאן גם אין הרבה מבחר של פירות".
"עם אוצר בית דין אנו לא מתעסקים כי אנשים לא אוהבים לקנות את הירקות הללו, כי לא יודעים איך לטפל בהם, הלוואי ואנשים היו קונים את הסחורה הזאת זה היה הרבה יותר מקל עלינו".
"יש בעיה כללית כיום לכל ההכשרים, שוק השמיטה הכפיל את עצמו בגלל רשתות רבות שהצטרפו לשמירת שמיטה למהדרין, וגם רבני הערים שהחליטו לא להכניס לעריהם את היתר מכירה גרמו לביקוש מאוד גבוה ולחוסר עצום בסחורה העונה, אך מקורות הסחורה לא גדלו, בחודש וחצי הראשונים יכולנו לקחת סחורה רק משדות במרכז הארץ, אנו מצפים שעכשיו נתחיל להכניס סחורה גם מאזור בקעת הירדן, וזה יוריד את הלחץ מהשווקים", סיים הרב יזדי.
לכתבה הראשונה בסדרה - ראיון נדיר ומפתיע עם הרב מאיר ברגמן, ראש מחלקת השמיטה בעדה החרדית.