לפי גורמי המודיעין, צבאות הודו ופקיסטן מזיזים כוחות, ונערכים לקראת מלחמה. ברשות שתי המדינות טילים בליסטיים ונשק גרעיני. כך פירסם אתמול הוושינגטון טיימס.
גורמי מודיעין בארה\"ב אמרו שתנועות הצבא הפקיסטני נעשות בקנה מידה נרחב, וכוללות הזזת מטוסים, והכנה לקראת העברת נשק גרעיני מהאתרים שבהם הוא מאוחסן. גם הודו מקדמת אלפי חיילים לכיוון הגבול, והיא העבירה מטוסים למקומות מסתור.
מקורות המודיעין ציינו כי הפעולה המדאיגה ביותר היא ההכנות בשני הצדדים להפעלת טילים בעלי ראשי נפץ גרעיניים. אתמול היו חילופי אש בין כוחות הודיים לפקיסטניים לאורך דרום חבל קשמיר. מהירי נהרג חייל הודי, וחמישה מחבריו נפצעו.
אלוף משנה במיל\' גידי נצר, מומחה לשיתוף פעולה בטחוני בין מדינות עוינות, אמר לערוץ 7 כי אף על פי שבין הודו לפקיסטן קיימים יחסים דיפלומטיים, ושבכל אחת מהן מוצב נספח צבאי של זולתה, מדובר על סכסוך ותיק, שעתה, מכיוון שמעורב בו נשק גרעיני של שתי המדינות, הוא מדאיג גם את מדינות המערב.
לדבריו, החל משנת 47\', שנה שבה קיבלו פקיסטן והודו את עצמאותן מבריטניה, קיים סכסוך על חבל הארץ קשמיר. פקיסטן טוענת כי חבל זה, המאוכלס ברובו במוסלמים, שייך לפקיסטן, וזאת לפי שיטת החלוקה הבריטית, שחילקה את הריבונות על חבלי ארץ על פי רוב אתני. לדברי נצר כבר היו מספר מערכות מלחמה בין פקיסטן להודו, ובאחת מהן, בשנת 71\', ספגה פקיסטן תבוסה קשה. גבול המריבה כיום הוא אזור המוגדר על פי \"הסכם שימלה\", שהוא מעין קו הפסקת אש, אך ללא גבול מדיני ברור. תזוזת הכוחות עליו, לדבריו, גורמת מתחים בין שתי הארצות. הוא ציין כי משנת 91\' עד 2000 היו 22 אלף הרוגים לאורך גבול זה, שאורכו 740 ק\"מ.
עם זאת, לדברי נצר, עיקר הבעיה נעוץ בעובדה שפקיסטן מהווה אכסניה לארגוני טרור קשים, שפועלים גם בקשמיר. החיזבאללה, המוג\'הדין, ואל ג\'יהאד הם רק חלק, לדבריו, מ 123 ארגוני טרור ותאי טרור שפעלו ושהתרחבו עד לימים אלה, והם שיוצרים את המוקד להתלקחויות היומיומיות על קו השליטה.
נצר הוסיף כי גם בידי הודו וגם בידי פקיסטן יש נשק גרעיני, שאף עבר את שלב הניסויים, וכי החשש של מדינות המערב הוא שגורמים טרוריסטיים ישתלטו על האמצעים הגרעיניים. הוא סיפר כי כיום ישנם כוחות בינלאומיים המאבטחים את מרכזי הגרעין של פקיסטן בתיאום אתה, וזאת כדי למנוע השתלטות של גורמי טרור על יכולות גרעיניות.
נצר הוסיף כי אף על פי שבידיהן של שתי המדינות יש חיילים רבים ואמצעי לחימה על קו הגבול, בכל זאת פקיסטן מכירה בכוחה של הודו ולכן, לדעתו, יעשו הצדדים מאמצים להגיע לסיכומים בשיחות.
גורמי מודיעין בארה\"ב אמרו שתנועות הצבא הפקיסטני נעשות בקנה מידה נרחב, וכוללות הזזת מטוסים, והכנה לקראת העברת נשק גרעיני מהאתרים שבהם הוא מאוחסן. גם הודו מקדמת אלפי חיילים לכיוון הגבול, והיא העבירה מטוסים למקומות מסתור.
מקורות המודיעין ציינו כי הפעולה המדאיגה ביותר היא ההכנות בשני הצדדים להפעלת טילים בעלי ראשי נפץ גרעיניים. אתמול היו חילופי אש בין כוחות הודיים לפקיסטניים לאורך דרום חבל קשמיר. מהירי נהרג חייל הודי, וחמישה מחבריו נפצעו.
אלוף משנה במיל\' גידי נצר, מומחה לשיתוף פעולה בטחוני בין מדינות עוינות, אמר לערוץ 7 כי אף על פי שבין הודו לפקיסטן קיימים יחסים דיפלומטיים, ושבכל אחת מהן מוצב נספח צבאי של זולתה, מדובר על סכסוך ותיק, שעתה, מכיוון שמעורב בו נשק גרעיני של שתי המדינות, הוא מדאיג גם את מדינות המערב.
לדבריו, החל משנת 47\', שנה שבה קיבלו פקיסטן והודו את עצמאותן מבריטניה, קיים סכסוך על חבל הארץ קשמיר. פקיסטן טוענת כי חבל זה, המאוכלס ברובו במוסלמים, שייך לפקיסטן, וזאת לפי שיטת החלוקה הבריטית, שחילקה את הריבונות על חבלי ארץ על פי רוב אתני. לדברי נצר כבר היו מספר מערכות מלחמה בין פקיסטן להודו, ובאחת מהן, בשנת 71\', ספגה פקיסטן תבוסה קשה. גבול המריבה כיום הוא אזור המוגדר על פי \"הסכם שימלה\", שהוא מעין קו הפסקת אש, אך ללא גבול מדיני ברור. תזוזת הכוחות עליו, לדבריו, גורמת מתחים בין שתי הארצות. הוא ציין כי משנת 91\' עד 2000 היו 22 אלף הרוגים לאורך גבול זה, שאורכו 740 ק\"מ.
עם זאת, לדברי נצר, עיקר הבעיה נעוץ בעובדה שפקיסטן מהווה אכסניה לארגוני טרור קשים, שפועלים גם בקשמיר. החיזבאללה, המוג\'הדין, ואל ג\'יהאד הם רק חלק, לדבריו, מ 123 ארגוני טרור ותאי טרור שפעלו ושהתרחבו עד לימים אלה, והם שיוצרים את המוקד להתלקחויות היומיומיות על קו השליטה.
נצר הוסיף כי גם בידי הודו וגם בידי פקיסטן יש נשק גרעיני, שאף עבר את שלב הניסויים, וכי החשש של מדינות המערב הוא שגורמים טרוריסטיים ישתלטו על האמצעים הגרעיניים. הוא סיפר כי כיום ישנם כוחות בינלאומיים המאבטחים את מרכזי הגרעין של פקיסטן בתיאום אתה, וזאת כדי למנוע השתלטות של גורמי טרור על יכולות גרעיניות.
נצר הוסיף כי אף על פי שבידיהן של שתי המדינות יש חיילים רבים ואמצעי לחימה על קו הגבול, בכל זאת פקיסטן מכירה בכוחה של הודו ולכן, לדעתו, יעשו הצדדים מאמצים להגיע לסיכומים בשיחות.