מחברי דו"ח מיוחד שנעשה ביוזמת מרכז הנגב לפיתוח אזורי באוניברסיטת בן-גוריון והמכללה האקדמית ספיר קובעים כי על הצבא להפוך את העתקת מחנות הצבא לעיר הבה"דים (בסיסי ההדרכה של צה"ל) בדרום למהלך אמיתי של שיתוף הציבור. לטענתם תמיכתם של מספר ראשי רשויות בנגב במהלך, איננה ערובה להסכמה כללית בו.
"מהלך של שיתוף הציבור יבהיר את הציפיות השונות, הסייגים, היתרונות והחסרונות של פרויקט העתקת המחנות". כמו כן קבעו כי על הצבא והממשלה לסגת מן האסטרטגיה של הצהרות על חשיבות המהלך לפיתוח הנגב. הקהילות בנגב שבעות מהבטחות כאלו, והן פיתחו חשדנות כלפיהן. יש להבהיר במהלך של שיתוף הציבור את היתרונות והחסרונות של המהלך.
ד"ר אריה ונגר, מעמותת אדם טבע ודין, תיאר ביומן ערוץ 7 את המתרחש במאבק הסביבתי באזור רמת חובב, ובמיוחד לאור העובדה שהמפעלים חויבו לאחרונה להעביר נתונים על הזיהום שגורמים לסביבה, "הבשורה היא לא כל כך גדולה, הנושא של הפסקת הזיהום עד 2010 הוא לא הסכם אלא רק שאיפה, לוח הזמנים הזה לא יושג והטיפול ברמת חובב היה צריך להתחיל כבר לפני כמה שנים".
"אין תמונה של הפליטות מרמת חובב, כמה פליטות, איזה ואלו נתונים שהמפעלים ידרשו להשלים, הבעיה היא שגם שאין נתונים כאלה וכבר קיבלו החלטה שהכול בסדר וניתן להקים את עיר הבה"דים".
"יש כמה בעיות, המפעלים לא ששים לחשוף את מלוא הנתונים, הרשויות מתקשות לאכוף את כל התקנים, פרט לבעיות המקצועיות שהנושא מרכיב הנתונים חסרים וקבלת ההחלטות מוקדמת מדי".
"המפעלים לא פולטים לאוויר לא בשמים ולא שוקולד, הם גורמים למטרדים קלים וכבדים וחלק לנזקים עד כדי חומרים שידוע שהם מסרטנים ממש", סיים ונגר.