סקר שנערך בקרב 500 סטודנטים במכללות ואוניברסיטאות בישראל לקראת יום הרצל שצויין אתמול (ה') מצביע על שיפור קל בידע על חוזה המדינה אך עדיין מראה בורות בכל הקשור להיכרות עימו ולפועלו. מדובר בסקר זהה לסקר שנערך בשנת 2005, מתוך מטרה לעקוב אחר השינוי בנתונים.

ד"ר יצחק וייס, שוחח ביומן ערוץ 7 על ספרו "הרצל - קריאה חדשה", בו הוא מנסה לחשוף את פניו היהודיות של הרצל. וייס סיפר כי עד לפני כמה שנים חשב כמו רבים מעם ישראל שהרצל היה יהודי מתבולל, עיתונאי שהוצב בפריז וזועזע מהורדת דרגות דרייפוס והתחיל לחפש לאנטישמיות תשובה בדמות מקלט טריטוריאלי כל שהוא, מדינה ככל שאר המדינות נטולה כל סממן יהודי, אך בחופשת קיץ לפני כמה שנים קרא את הרומן היחידי שכתב הרצל – "אלטנוילנד", הקריאה הזו "מוטטה כמגדל קלפים את כל הקלישאות הללו", תיאר.

וייס אמר כי בקריאה הזו הוא גילה את המימד היהודי האוטנטי של הרצל, ומכאן התגלגלו הדברים והוא התחיל לקרוא באופן שיטתי על הרצל, "וגילתי שהנה נעשתה התועבה הזו בישראל, שהפכו אדם שאנו כל כך חייבים לו, בחוגים מסוימים, למוקצה מחמת מיאוס". לדברי וייס הוא ניסה להסיר את המחסום מעל פיו של הרצל ולתת לו לדבר ולגלות עד כמה הוא אקטואלי ורלוונטי.



הוכחות לטענתו מביא ד"ר וייס מדבריו של הרצל בקונגרס הראשון, שבמשפט החמישי שבו אומר: "השיבה ליהודיות היא תנאי בלתי יעבור לחזרה לארץ ישראל", "ואני מבחין בין יהדות ליהדיות, בוודאי שלא חשב שאנשים צריכים להניח תפלין ולאכול כשר, אבל הוא התייחס למודעות לזהות יהודית שהיא תנאי בל יעבור, משפט נוסף של הרצל שמציין וייס הוא: "לא לגרש מעל פנינו ולו יהודי אחד".



וייס התייחס בדבריו גם לקשר בין הרב קוק להרצל והעריך כי הרב קוק הכיר את הרצל מכלי שני. "העיוות והסילוף של דמותו בא בעיקר מהחרדים ומהפוסט ציונים, שגם הם אומרים אותו דבר אך מבטאים זאת בצורה יותר עדינה... האמת שלכל אחד מהחוגים האלה קשה להתמודד עם אחת הדרישות של הרצל. לחרדים היה קשה להתמודד עם זה שלתחייה של עם ישראל יש משמעות רוחנית, והפוסט ציונים לא רצו לקבל את הדרישה של המודעות היהודית כך שהוא נפל בין הכיסאות".