בתשובתה לבג"צ כתבה המדינה כי יש לדחות את עתירת הפורום המשפטי למען ארץ ישראל נגד הענקת פרס ישראל למכון הישראלי לדמוקרטיה.
סגנית פרקליט המדינה תדמור עציון כתבה בתשובתה לעתירה כי יש לדחות את העתירה שהוגשה בשיהוי ניכר ביותר וכי "אימוץ גישת העותרים, לפיה כל אדם שהיה מעורב בפעילות כלשהי עם המכון פסול מלדון בעניינו, תוביל לתוצאה אבסורדית לפיה מאות אנשים ואולי אף יותר מנועים מלבחון את מועמדות המכון לזכייה".
בעתירה נטען כי יועץ שרת החינוך לענין פרסי ישראל , עו"ד נחום לנגנטל, עבד במשך שנתיים כאחראי על תחום דת ומדינה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה וקיבל במשך שנתיים שכר על כך. וכי שלושת השופטים היו בקשרים שונים עם המכון הישראלי לדמוקרטיה.
הפרקליטות הודתה כי "מבחינה משפטית מלכתחילה היה נכון יותר לו נחום לנגנטל לא היה מעורב באופן כלשהוא בפרס ישראל על מפעל חיים. זאת על מנת למנוע מראית עין ולזות שפתיים. יחד עם זאת, בדיעבד, משהתקבלה ההחלטה ע"י צוות השופטים פה אחד, כאשר ללנגנטל אין כל מעמד לענין בחירת מקבלי הפרס וכאשר קשריהם של השופטים אל המכון חלשים.., לא מתעורר חשש לקיומו של ניגוד ענינים. לפיכך לא קמה עילה להתערבות בהחלטתה של הוועדה ואין הצדקה לפגיעה הקשה שעלולה להגרם למכון ולמוסד פרס ישראל עם ביטול ההחלטה", נכתב בהודעה.
בג"צ ידון מחר בשעה 9:00 בעתירה. גולת הכותרת של עתירת הפורום המשפטי היא "חשש ממשי (או, למצער, לחשש סביר) למשוא פנים בהחלטה", כלשון העותרים.
לטענת הפורום "כל מי שנגע בהחלטה להעניק את פרס ישראל למכון הישראלי לדמוקרטיה היה נגוע בזיקה זו או אחרת למכון. הצטברות הזיקות יוצרת חשש ממשי כי ההחלטה להעניק למכון הישראלי לדמוקרטיה את פרס ישראל נגועה במשוא פנים, מאחר שהן השופטים הן היועץ היו בעלי זיקה זו או אחרת למכון".