בימים אלו פורסם כי הפרקליטות הצבאית הגישה חוות דעת חדשה, ובה נוסחו כללים המנחים את מקבלי ההחלטות לביצוע פעולות סיכול ממוקד. חוות הדעת כוללת שלושה כללים עיקריים:

א. ההתנקשות תהיה רק כאשר יש מידע מבוסס, ולפיו המחבל המיועד לחיסול מתכוון לתכנן או לבצע פיגוע וכל הפניות לרש\"פ כדי לעוצרו עלו בתוהו.

ב. נכשלו המאמצים של יחידות של צה\"ל לעוצרו.

ג. אין המדובר בפעולות ענישה או נקמה על פעולות שביצע המחבל בעבר אלא על תכנון פעולות טרור המתוכננות לעתיד הקרוב, שעלולות לגרום לקורבנות בנפש.

פרופ\' אליאב שוחטמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית אמר בראיון עם ערוץ 7 כי פעולות הסיכול הן פעולות לגיטימיות שמדינה מבצעת בעת מלחמה, וכך נוהגת ישראל. לדבריו, מדינת ישראל היא במלחמה עם כנופיות מחבלים, וכל פעולה הננקטת נגדם כשיש עליהם מידע או כשידוע שהם עומדים לבצע פיגוע, היא פעולה מלחמתית לגיטימית. הגדרת הפעולה כסיכול משקפת את המצב הנוכחי, לדבריו, שבו מתנהלת מלחמה, וכל פעולה שמונעת מימוש איום על חיי ישראלים היא פעולה לגיטימית, והיא בגדר סיכול. שוחטמן אמר כי הוא מתנגד לטענה הנשמעת לפעמים שבפעולות הסיכול נהרגים מחבלים שלא היו באותה שעה בגדר \"פצצה מתקתקת\". לטענתו, מתוקף האמנה הפלשתינית והאמנה של הפתח\', שלא בוטלו, והקוראות להמשך המאבק עד לחיסולה של מדינת ישראל, המחבלים מחויבים עקרונית לפעולות חבלה ורצח בישראל, ופגיעות באלו הממשיכים לפעול בשטח ושעליהם יודעים גורמי הביטחון הן בגדר סיכול במלחמה. משום כך הצהרות התנגדות פרטיות של אישיות זו או אחרת אינן רציניות, אמר.

שוחטמן הזכיר כי גם הפרקליטות מציינת את החוק הישראלי \"לא תעמוד על דם רעך\", שבא להסדיר את נורמות ההתנהגות של האזרחים בתוך מדינת ישראל. החוק, לדבריו, קובע כי אם יודע אדם שזולתו נתון בסכנת חיים עליו לנקוט פעולות כדי לסכל את הסכנה מעל זולתו. אם במהלך הסיכול נהרג אותו אדם המסכן את זולתו, מי שפעל כדי להגן על זולתו יהיה מוגן בידי החוק. על אחת כמה וכמה כשמדובר מול טרור, אומר שוחטמן.