אברהם (בייגה) שוחט, שר האוצר לשעבר, ממייסדי העיר ערד ומי שעמד בראש המועצה במקום במשך 22 שנה תוקף בחריפות את מדיניות הממשלה המאפשרת לפליטים סודאנים להתמקם בערי הפריפריה. לדבריו מדיניות זו פוגעת באורח קשה וכמעט אנוש בערים וישובים כדוגמת ערד.
שוחט סבור כי "ממשלת ישראל שוגה שגיאה גסה בדרך טיפולה בפליטים מסודאן ומדרפור". הוא עורך חילוק בין פליטים פוליטיים המצויים בסכנת חיים, פליטים שיש לדבריו להגן עליהם ככל יכולתנו, לבין אותה קבוצה המצטרפת אליהם כשכל מטרתם היא כלכלית בלבד.
בדבריו מציין שוחט כי "כעם יהודי שחווה מעשי רצח, רדיפות ושואה לא נוכל להתעלם ממצוקתם של הנרדפים באמת אך באותם מבקשי עבודה יש לנהוג אחרת לחלוטין. בטיפשותה קבעה הממשלה שבין חדרה לגדרה אסור לאוכלוסייה הזו להיות. המשמעות היא שמראש נקבע שהאוכלוסייה הבעייתית הזו לא תגיע לאזור המרכז אלא לפריפריה".
שוחט מציין כי "כאשר מעמיסים על עיר כערד, שקשייה רבים, עיר שנאבקת על קיומה מול קשיי תעסוקה, מול בדואים, גם את הפליטים שרובם המכריע אינם פליטים פוליטיים הרי שהממשלה יוצרת סכנה לעיר. אני מבין את התמרמרותם של התושבים בערים הללו".
לטעמו הפתרון חייב להיות משולב. בראש ובראשונה פריסה כלל ארצית של ספיגת הפליטים ולא להותיר אותם לטיפולה של הפריפריה המתקשה לטפל במצוקותיה שלה ממילא. כמו כן הוא ממליץ לרשויות הפריפריה "לנהל מאבק בלתי פוסק נגד הגזירה של מגדרה לחדרה". שוחט מוסיף: "לא הייתי נותן רשיונות עבודה במלונות ים המלח לפליטים הללו. למלונות זה נוח, אבל זה גורם לפיטורי עובדים מהאזור ומקשה עוד על המצוקה הכלכלית".
"הממשלה לא יכולה להיות אדישה. הרי היא במו ידיה הביאה למצב הזה", חותם שוחט את דבריו.